צטט: עמי 8 2009-04-10 13:45:40

 

דבר אחד לא ניתן לקחת מהמרחב הממשי... את האינטראקציה היצרית עסיסית...

וכבר אמרנו שהכול דיבורים (על אמנות)...

 

חג שמח וכשר

 

 1.התכוונת למרחב הוירטואלי.

2. הצעתי לך בעבר ואני חוזר: בוא נדבר על אמנות כבר, לכל השדים והרוחות, (אופס...), ולא על טכנולוגיה כל הזמן.

3. חג שמח וכשר גם לך, קדוש. 

עמי, אנחנו כל הזמן מדברים על אמנות (אופס...), !

אולי זה משהו אחר, תכוון אותי לשם בבקשה...

צטט: רונתי 2009-04-10 04:03:24

הגדר בבקשה קריטריונים "אמנותיים בלבד".

 

צטט: ראובן פלץ 2009-04-10 16:03:40

צטט: רונתי 2009-04-10 04:03:24

הגדר בבקשה קריטריונים "אמנותיים בלבד".

 

 

 

קריטריונים שאין הלחצים של אספנים כבדים ובעלי עניין אחר (פוליטי למשל) משפיעים על ההחלטות לקידום אמנים מסוימים בהירארכיה.

 ראובן לא מדובר בפוליטיקה של אמנות אלא באמנות עצמה ויוצריה...

למשל העדפותיו האישיות של האמן...

אספר לכם סיפור ,

את ההקשרים תעשו לבד,

אתמול בפאב המקומי של המושבה שלנו , הלכתי לראות הופעה של זמרת שאני מאוד אוהבת ,

למרות שמראש אני יודעת שמי שמגיע להופיע אצלנו בפאב כנראה המצב שלו קשה,

כי התנאים שם כאלא איומים , וכל הופעה הופכת לבושה איומה ,

המיכשור שם פרמיטיבי , המקרופונים שם מצפצפים , הקהל שם בדרך כלל לא יודע לפרגן ,עייף אדיש ומרוכז בעצמו בלבד,

 כל פעם שהלכתי להופעה שם התעצבנתי נורא. ונעלבתי נורא בשבילים האמנים,

אבל הפלא הפלאים קרה ,

והנה הנס. 

אתמול הגיע להופיע שם אפרת גוש , אמנית שאני שומעת קבוע את כל הדיסקים שלה .

אמרתי לעצמי אני אלך למרות הפדיחה ריחמתי בלבי לזמרת האומללה ,והתפללתי שאולי זה יצליח לה.

אבל לא תאמינו ,

 אפרת גוש פשוט הרימה את כולם , לא היה אפילו אחד בקהל שלא נשאר המום , הכישרון פשוט נזל ממנה ,

בעלי (המסכן הכרחתי אותו לבוא , נשאר עם פה פתוח כל ההופעה, מה שהגברת הקטנה המצומקת הזאת עשתה לפאב והאוכלוסיה האדישה שמתכנסת בו ), זה היה תופעה  אפילו המקרופונים המצפצפים נבהלו ממנה והפסיקו לצפצף .

על הבמה הפשוטה(עלובה ) ללא כל גינוני כוכבות , ראיתי פשוט כשרון ענק.

כן , זה יכול להיות בכל מקום כשרון הוא מנצנץ למרחקים גם ללא כל תפאורה מפוארת.

בסוף ההופעה לא יכולתי להתאפק שהיא עברה לידי , אמרתי לה שהיא השראה בשבילי .

 (לכל אלא שמחפשי הקשרים וסדר)

ומה הקשר לדיון ,     אז מי שמוצא את הקשר הוא כנראה מאותם ברי מזל  על היקום הזה .

אפרת גוש-

http://www.youtube.com/watch?v=ZCpRY4iP7Zc&feature=related

צטט: a#mili 2009-04-10 16:07:54

אספר לכם סיפור ,

 

את ההקשרים תעשו לבד,

 

אתמול בפאב המקומי של המושבה שלנו , הלכתי לראות הופעה של זמרת שאני מאוד אוהבת ,

 

למרות שמראש אני יודעת שמי שמגיע להופיע אצלנו בפאב כנראה המצב שלו קשה,

כי התנאים שם כאלא איומים , וכל הופעה הופכת לבושה איומה ,

המיכשור שם פרמיטיבי , המקרופונים שם מצפצפים , הקהל שם בדרך כלל לא יודע לפרגן ,עייף אדיש ומרוכז בעצמו בלבד,

 כל פעם שהלכתי להופעה שם התעצבנתי נורא. ונעלבתי נורא בשבילים האמנים,

 

 

אבל הפלא הפלאים קרה ,

 

והנה הנס. 

 

אתמול הגיע להופיע שם אפרת גוש , אמנית שאני שומעת קבוע את כל הדיסקים שלה .

אמרתי לעצמי אני אלך למרות הפדיחה ריחמתי בלבי לזמרת האומללה ,והתפללתי שאולי זה יצליח לה.

 

אבל לא תאמינו ,

 

 אפרת גוש פשוט הרימה את כולם , לא היה אפילו אחד בקהל שלא נשאר המום , הכישרון פשוט נזל ממנה ,

בעלי (המסכן הכרחתי אותו לבוא , נשאר עם פה פתוח כל ההופעה, מה שהגברת הקטנה המצומקת הזאת עשתה לפאב והאוכלוסיה האדישה שמתכנסת בו ), זה היה תופעה  אפילו המקרופונים המצפצפים נבהלו ממנה והפסיקו לצפצף .

על הבמה הפשוטה(עלובה ) ללא כל גינוני כוכבות , ראיתי פשוט כשרון ענק.

 

כן , זה יכול להיות בכל מקום כשרון הוא מנצנץ למרחקים גם ללא כל תפאורה מפוארת.

בסוף ההופעה לא יכולתי להתאפק שהיא עברה לידי , אמרתי לה שהיא השראה בשבילי .

 

 (לכל אלא שמחפשי הקשרים וסדר)

 

 

ומה הקשר לדיון ,     אז מי שמוצא את הקשר הוא כנראה מאותם ברי מזל  על היקום הזה .

 

 

אפרת גוש-

 

http://www.youtube.com/watch?v=ZCpRY4iP7Zc&feature=related

עמילי!

אין עליך....

את אחת מעמודות הנשמה של הקהילה, בלעידיך הכיסא של המיצב שלך לא היה עומד

והשיר ביוטיוב של אפרת גוש מרגש!

צטט: avimedia 2009-04-09 13:37:17

צטט: ראובן פלץ 2009-04-09 13:14:13

 

something does not smell good

 

 

חג שמח!

אבי היקר,

ראשית חג שמח גם לך.

ברור שרשימת הקדימויות בסדר התערוכות,

בחשיבותן ובהיקפן במוזיאון שמורה למנהלי המוזיאונים

ולאוצרים. אישית אני רואה טעם לפגם שאמנים

חשובים, איכותיים וטובים מהעבר לא זוכים לתערוכות

רטרוספקטיביות לעומת הרבה אמנים "צעירים"

שיכולים לחכות עוד קצת.

במה חשובות פחות יצירותיהם של אמנים ענקים

כמו: מנחם שמי ומרדכי לבנון למשל, שלא נעשתה

להם תערוכה רטרוספקטיבית במוזיאון תל-אביב  

מיצירתיו של דרדס פוליטי המוכנס למוזיאון?

האם מוזיאון גדול שמכבד את עצמו היה מציג

את הצייר רוברט קומבאס לפני מאטיס או מודיליאני.

לגבי חשיבותו של א. נתון בציור הישראלי לפני

הרבה מקורבים לצלחת אפנה אותך אל

תלמידו יאיר גרבוז.

צטט: עמי 8 2009-04-10 13:19:09

צטט: ראובן פלץ 2009-04-10 03:58:36

אם הקריטריונים לבחירת האמנים במוזיאון ת"א ללא הבדלי גיל היו

אמנותיים בלבד הייתי מאוד רגוע. 

אך הרושם שיש לי הוא שכוחות הון ופוליטיקה בוחשים בקדרה

האמנותית בישראל.

זכורים לי מאבקים קשים שניהלו קולב וגמזו נגד כניסה ופרסים לאמנים

שלא עמדו ברמה הגבוהה ביותר.

קולב למשל לא אפשר לציונה תג'ר תערוכה רטרוספקטיבית שנה לפני 

מותה בגלל שרצתה להציג בה גם כמה עבודות על הזכוכית שלא היו

ברמה אמנותית לטעמו. את תערוכתה האחרונה נאלצה תג'ר להציג

במוזיאון תפן.  

דוגמא לכך היא הצגת תערוכות יחיד לדוד ריב וציבי גבע. תערוכות

שהוצגו בעיקר בשל צבען הפוליטי וזאת לפני אמנים איכותיים כמו:

מנחם שמי, חיים גליקסברג, אהרון אבני, מורדכי לבנון, אריה לובין,

אריה אלוואיל, שמואל שלזינגר, יעקב אייזנשר, אהרון גלעדי, אהרון

כהנא, חנה לוי ורות שלוס למשל.  

 

 

 מר פ. הנכבד עד-מאד,

השמות שהבאת מוכיחים דבר אחד ואחד בלבד: שטעמו ושיקול-דעתו של מנהל המוזיאון חייבים להיות כפופים למה הלנת עליו שתי שורות קודם לאמור "זכורים לי מאבקים קשים שניהלו קולב וגמזו נגד כניסה ופרסים לאמנים שלא עמדו ברמה הגבוהה ביותר". 

שמא אני לקיתי, בשל צוק-העיתים, בהבנת הנקרא? או, אולי רצית שאויגן קולב וחיים גמזו ידברו עברית-ישראלית: "זה לא מאה אחוז, אבל הדודה שלו, זאת מחדרה, היא נורא נחמדה"? תן תודה על נחרצותם, גם אם אתה למדת אצל מורה מליגה ב'.

וגליקסברג כן קיבל תערוכה, כנראה בעקבות לחצים של כמה מצאצאי המודלים שלו...

 

עמי 8 הנכבד. ברור שלנהל מוזיאון בארצנו הקטנה אינו עניין פשוט בייחוד שלדודה מחדרה יש לפעמים את המילה האחרונה. המאבק של אמנים על מקום בצמרת הוא מאבק הישרדות ומי כמוך יודע כמה אמנים טובים עזבו את הארץ בגלל חוסר קידום ממסדי.

אך מן הראוי היה לקדם גם אמנים ותיקים טובים שחלקם לא זכה לראות תערוכה רצינית עוד בחייו. לגבי המורה שלי מליגה ב'. לאיזה ממוריי אתה מתכוון: למשה רוזנטליס, לאדווין סלומון, לשמואל טפלר, לאהרון גלעדי, למשה ציפר, לרוברט בזר, למשה שטרנסוס, לאלכסנדר בוגן, ליעקב צים, לגבי נוימן, לעלי גרוס, לאברהם פת, לאלייקים ירון, לאלריק או לפיליפ דנדון? חסרים לי עוד כמה שמות מפריז פשוט בגילי אני כבר לא זוכר את כולם.  אה, בכל זאת נזכרתי באחד שהיו לי כמה מפגשי למידה אצלו בפריז שמו מרדכי ארדון.

אני מכיר היטב את יצירתך ועם כל הכבוד של נעלייך מפני כמה שמות שהזכרתי כאן.

אם הבדיחה לא הייתה עלינו,

אז הייתי צוחק.

תרגילי הנהלת/מינהלת המוזיאון בטלים בשישים,

לעומת תרגילי חגיגות ה

60 שבטלות ב90 מול חגיגות ה 100.

מי שקרוב לצלחת ילקק את השמנת,

וכל השאר שיאכלו את החתולים שמוכרים במקום עופות... 

או את הדגים המזוהמים, שאחת האחראיות להם קיבלו את פרס יקירת ת"א...

ועל זה בדברי השיר

"

לא כירושלים שמסחרה בנצח
כאן על שפת הים - כל עסקינו חול
עיר ושמה גושדן עובדת רק לבצע
כל אחד תופס כמה שהוא יכול!"

יעקב רוטבליט "עיר ושמה גושדן"

צטט: ראובן פלץ 2009-04-10 18:13:43

צטט: avimedia 2009-04-09 13:37:17

 

אבי היקר,

ראשית חג שמח גם לך.

ברור שרשימת הקדימויות בסדר התערוכות,

בחשיבותן ובהיקפן במוזיאון שמורה למנהלי המוזיאונים

ולאוצרים. אישית אני רואה טעם לפגם שאמנים

חשובים, איכותיים וטובים מהעבר לא זוכים לתערוכות

רטרוספקטיביות לעומת הרבה אמנים "צעירים"

שיכולים לחכות עוד קצת.

במה חשובות פחות יצירותיהם של אמנים ענקים

כמו: מנחם שמי ומורדכי לבנון למשל, שלא נעשתה

להם תערוכה רטרוספקטיבית במוזיאון תל-אביב  

מיצירתיו של דרדס פוליטי המוכנס למוזיאון?

האם מוזיאון גדול שמכבד את עצמו היה מציג

את הצייר רוברט קומבאס לפני מאטיס או מודיליאני.

לגבי חשיבותו של א. נתון בציור הישראלי לפני

הרבה מקורבים לצלחת אפנה אותך אל

תלמידו יאיר גרבוז.

 

ראובן ידידי,

אין לי שום ספק שאתה צודק...

הממסד הקיים אינו מתגמל ומייצג את האמנים לפי אמנותם או קישוריהם!

קידום האמנות נעשית בהתאם לשיח שמתפתח סביבם ולא איכותם ה"מוחלטת".

על זה מתנהל דיון נפרד כאן בקפה (הזכרת שם את ורהול ודושאן, והטקסטים שכותבים המבקרים).

חזרנו ל"מות המחבר"...

דהינו צופי וצרכני האמנות, קוראים את האמנות בהתאם לשיח הפוליטי שאינו מוחלט, היררכי, שיוויוני,

אלא פתלתל, כוחני, פרוטקציוניסיטי, מוטה ממון, ועוד, ועוד...

אתה שואף לממסד צודק, מכונה יחידה  "אלוהים" בוחן כליות ולב, שיוצגו לפניו כול האמנים והוא ישפוט, יתגמל ויציג "בסלון"- פנתיאון לאומי ממסדי.

הרי מייד יקומו כאלה שיצעקו על הפלייה, יבחרו לעצמם "אלוהים" אחרים ויציגו ב"סלון של דחויים", זה טבעם של אמנים לא מקבלים תכתיבים ומרדנים.

יש מקום אחד בו כולם מציגים וזוכים לחשיפה בהתאם לאמנותם, זו הרשת.

אם הייתם מורידים את המילים תערוכה/אמנות/מוזאון, ומחליפים במילים ראש צוות/הייטק/עבודה

אז הדיון היה  כשיח יומי של כלל הציבור

אבל

הפנתם את זה לאמנים, שבעצם, הם בגיל 40, כמו אותו מהנדס בהייטק, מחתימים חותמת גיל...

אין לי תרומה לדיון,

חבל לי שבגיל 40 מקבלים חותמת של מעבר לגבעה

אבל בעצם

לא, מקבלים חותמת של תחילת הדרך בדלת אחרת....

כזו היא המציאות שאנו יצרנו

לא פלא שאנחנו מלאים סתירות ובלבולים...

צטט: דורית ב. 2009-04-11 00:02:17

צטט: dafna's 2009-04-10 19:40:16

אם הייתם מורידים את המילים תערוכה/אמנות/מוזאון, ומחליפים במילים ראש צוות/הייטק/עבודה

אז הדיון היה  כשיח יומי של כלל הציבור

 

 

 

 

 

דפנה,

זה נכון, אבל..

במדינות מתוקנות אפליה על רקע גיל אסורה. למשל בארה"ב אסור  לשאול על גילו של מועמד.

לא בקורות החיים ולא במהלך הראיון. 

בארץ, בעולם ההיטק, גם אם יש אפליה על רקע גיל , היא לא מוצהרת , וזה לא משהו שמתגאים בו..

רק עולם האמנות הקריטריונים לכל הפרסים הם גיל ביולוגי והמילה "צעיר" היא לכאורה תחליף מוצהר לאיכות..

 

במקרה הזה שרותי דירקטור דברה עליו, מדובר על כך שמוזיאון תל-אביב עושה צחוק מהקריטריונים לפרסים, מתוך לגיטימציה שנותן לו הקריטריון הזה, חסר הערך והמהות של גיל ביולוגי.

 

צטט: ראובן פלץ 2009-04-10 18:57:27

אני מכיר היטב את יצירתך ועם כל הכבוד של נעלייך מפני כמה שמות שהזכרתי כאן.

 

השלתי נעלי, ראובן, וכבר 40 שנה אני מהלך יחף, לבושתה של האמנות הישראלית ולכבוד כל הווטראנים!