1. יום החג הראשון והאחרון של פסח נחשבים כימי שבתון (כמו גם שני ימי ראש השנה, יום הכיפורים, סוכות ושמחת תורה, שבועות ויום העצמאות). לפיכך, עובד ששכרו משולם על בסיס חודשי, זכאי לשכר מלא עבור חופשה בימים אלו, ללא ניכוי ממכסת ימי החופשה המגיעה לו לפי חוק.

2. עובד המועסק על בסיס יומי או לפי שעה, זכאי לתשלום עבור ימי החג, בתנאי שהוא מועסק מעל לשלושה חודשים ולא נעדר מעבודתו סמוך לחג. העובד אינו זכאי לשכר עבור ימי חג החלים בשבת. 

3. עובד העובד בימי החג, זכאי לתוספת של 50% על השכר הרגיל. אם העובד אולץ לעבוד בימי החג בניגוד לרצונו, הוא זכאי לתגמול של 250% משכרו. במוצאי שבת וחג על המעסיק לשלם 150%. עובד יהודי יקבל גמול עבור עבודה בחג במועדי ישראל. עובד שאינו יהודי יקבל גמול עבוד עבודתו בחג במועדי ישראל או בזמן חגי עדתו, לפי בחירתו.

4. ימי עבודה בחול המועד נחשבים כימי עבודה רגילים אלא אם כן, קיים הסכם קיבוצי לגבי מקום העבודה הקובע אחרת. במידה ובמקום העבודה נהוג לתת לעובדים חופשה מלאה או חלקית בימי חול המועד, מדובר בנוהג ויש להמשיך בכך.

5. מתן שי לחג מטעם המעסיק אינו חובה, אך אם במקום העבודה ניתן שי לחג מספר שנים, מדובר בנוהג ועל המעסיק להמשיך בכך. עלות שי לחג מובאת בחשבון לצורך חישוב המס על העובד.

6. על פי החוק אין המעביד חייב לתת  שי לחג לעובדת בחופשת לידה, אלא אם קיים הסכם,  צו הרחבה או נוהג.

7. המעסיק אינו חייב לגלם את שווי המתנה בשכרו של העובד.

8. גילום שווי מתנה נחשב ל"תוספת" ולא לשכר ולכן אינו נכלל במשכורת לגמלה