הספר מדוע ללמוד מדיה? של רוג'ר סילברסטון, נכתב כמעין מניפסט. מחברו שואל שאלות קשות ומנסה להגדיר סדרי יום שונים עבור כל אלה המתעניינים במדיה. האמנים העכשוויים יכולים להפיק רבות מקריאתו.

 

לדוגמה, הזיכרון בתקופה הקלאסית, בתקופת הרנסנס ובתקופה הרומנטית היה תלוי בתמונות. תמונות שייצגו את מבנה הזיכרון ותמונות שייצגו את תוכנו. תומס אקווינס וג'ורדנו ברונו  יצרו עזרי זיכרון mnemonics משוכללים. אמנות הזיכרון נעשתה אמנות של קסם בידיהם של אנשי המיסתורין של הרנסנס (אמנים) , זו דוגמה לשילוב רב-העוצמה בין הדימוי , הטכנולוגיה, המטפורה והאמונה, שילוב שאז, כמו היום עמדד בבסיס היכולת להבנות את הזיכרון הציבורי ולייצגו. מכאן נבע כוחם של אמנים  אלה, הכוח להגדיר את העבר, ובאמצעות העבר לתבוע חזקה על העתיד.

 

בימי הביניים היו אלה חלונות הויטראז', במקומות הקדושים הנגישים לכול. הרטוריקה של הדימויים השתמשה בסימבוליזם המוכר של התרבות ושל האמונה. זה היה הממשק בין הזכרונות הציבוריים לאלה הפרטיים.

 

 

ויטראז' Canterbury Cathedral1174-1510

 

שידורי המדיה היום המוצגים על הוויטראזים המודרניים – מסכי טלוויזיה ועד המחשב, הם אתרי הזיכרון העכשוויים  דרכם מובניית המציאות  אשר אין שום גישה אחרת אליה (אנו מתנסים באמצעות המידע שמספקת המדיה, ג'אן  בודריאר טען שעבור רובנו מלחמת מפרץ הראשונה התרחשה על מסכי CNN בלבד, או בהדמיות מחשב).

  

מסך מחשב במשחק “Virtual Iraq”

 

לכן אין היום קו הפרדה חד-משמעי בין ההיסטורי ובין הייצוג הפופולרי של העבר, ובין הממשי לשיכפול שלו (סימולקרה). הנרטיבים הגדולים לא נעלמו, הם רק הובנו מחדש. והם מובנים מחדש יום-יום במסכי המדיה שלנו. האמן העכשווי כמו קודמיו ברנסנס משלב ביצירתו רבת-העוצמה דימויים, טכנולוגיה, תרבות, מטפורות ואמונה בדרכו ליצור אמנות שתשקף את המרחב זמן הפרטי והציבורי של תקופתו.

לשם כך  חובה עליו ללמוד ולהבין את המדיה הדיגיטאלית.

צודק בהחלט.

כל הזמן לומדת.

אפשר לעשות תערוכה של כל התעודות..

שולה

צטט: שולה63 2009-04-11 23:48:20

צודק בהחלט.

כל הזמן לומדת.

אפשר לעשות תערוכה של כל התעודות..

שולה

 

שולה, כמוני כמוך

אבי.

נראה לך שהמושג גלריות ומוזאונים ברחובות שונים ברחבי-העולם יציג רק עבודות מדיה ולא ציורי-שמן  ואקריליק כפי שאנחנו רגילים היום? ציורי השמן והאקריליק יהיו כמו ה-"דינוזארים"? ????

                                                                                                                     מיכאלה 1713

                                                                                                                      אמנית-יוצרת

                                                                                                                      אבסטרקט

עולם המדיה מאד נוח לי, יותר מסביר פנים מריחות טרפנטין ומאמצים חסרי הצלחה לרשום קו ישר אפילו פעם אחת.

 

אבל, די מטרידה אותי בעיה שתשמע לא פרקטית במיוחד אבל זה מצב שיכול להיוצר לפי התצפיות של מספר די גדול של עתידנים. מה יהיה, אבי, אם פתאום נשאר בלי אינטרנט? מה יהיה אם פתאום תהייה פליטה נוראית של גלי גאמא מהשמש וכל המערכות האלקטרוניות שלנו השתבשו לתקופה מאד ארוכה? מה יקרה אם פתאום יוצר מצב מסיבה אקולוגית או אחרת שתשבש את היכולת שלנו להשתמש במדיה? איך נתפקד כאנושות, והאם נצליח כאנושות לתפקד בלי מדיה? האם ההישרדות והאבלוציה האמנותית והרוחנית שלנו, של האנושות, תלויה לגמרי במדיה של המסכים?

 

 

האם זה חובה ללמוד מדיה דיגיטלית?  אמנות זה דבר הוליסיטי שמתפתח באופן טבעי ואמנים ימצאו את הדרך ללמוד את מה שהם צריכים. לגבי המדיה באופן כללי זה יעזור אם אזרחי העולם יבינו ויהיו מודעים לעולם הטכנולוגי שבו הם חיים כדי שלא  נהפוך לעבדים של המטריקס.  ובשביל לשמור על החופש והרוח האנושית צריך ללמוד, גם מדיה דיגיטלית.

 

 

צטט: לילהlila 2009-04-12 00:52:33

עולם המדיה מאד נוח לי, יותר מסביר פנים מריחות טרפנטין ומאמצים חסרי הצלחה לרשום קו ישר אפילו פעם אחת.

 

אבל, די מטרידה אותי בעיה שתשמע לא פרקטית במיוחד אבל זה מצב שיכול להיוצר לפי התצפיות של מספר די גדול של עתידנים. מה יהיה, אבי, אם פתאום נשאר בלי אינטרנט? מה יהיה אם פתאום תהייה פליטה נוראית של גלי גאמא מהשמש וכל המערכות האלקטרוניות שלנו השתבשו לתקופה מאד ארוכה? מה יקרה אם פתאום יוצר מצב מסיבה אקולוגית או אחרת שתשבש את היכולת שלנו להשתמש במדיה? איך נתפקד כאנושות, והאם נצליח כאנושות לתפקד בלי מדיה? האם ההישרדות והאבלוציה האמנותית והרוחנית שלנו, של האנושות, תלויה לגמרי במדיה של המסכים?

 

 

האם זה חובה ללמוד מדיה דיגיטלית?  אמנות זה דבר הוליסיטי שמתפתח באופן טבעי ואמנים ימצאו את הדרך ללמוד את מה שהם צריכים. לגבי המדיה באופן כללי זה יעזור אם אזרחי העולם יבינו ויהיו מודעים לעולם הטכנולוגי שבו הם חיים כדי שלא  נהפוך לעבדים של המטריקס.  ובשביל לשמור על החופש והרוח האנושית צריך ללמוד, גם מדיה דיגיטלית.

 

 

 

 Dear Lila

your right and Avi is right as well ,we have to learn new media, its like learning to writ today.

it will always be possible to go back to basic(just like children,who dasnt care if the line is straight or not), but we cant stop our development.,

and to questions what will be if.... do we ask ourself what will be if we will have a car accident 

before we start driving?or fly with great new technologey

artists will always find a new ways anyway.   for me  thats the"good" artist duty

to keep  one foot on the ground is important .but even that is not safe ..you never know when is the next zunami coming

have a good week.   .

 

הנושא מוכר-

בשבילי הייתה השואה בצבעי שחור לבן בלבד....

עד שבאתי לפולין וניגלו לי צבעים חיים.

 

בניית מיתוס לעם-זיכרון קולקטיבי,

שאינו קשור דוקא למדיה

גם הוא מעצם העניין.

 

דוגמה נוספת "טוב למות בעד ארצנו"

למרות שאני אפופה ריח טרפנטין ולובשת בגד עבודה שכבר "עומד" באופן עצמאי מרוב שכבות צבע,
אני חושבת שחשוב וצריך לשלוט במדיה הדיגיטאלית.
הטכנולוגיה העכשווית היא חלק מהעולם העכשווי בכל התחומים, גם באמנות,
אם כהפצת מידע או כחלק מתהליך עבודה או כתוצר סופי, זה לא משנה.
חשוב שכל אמן יחליט ויבחר את הדרך המתאימה לו וישתמש בה.

ללמוד תמיד כדאי.

 

אגב המונח מדיה קצת שונה ממה שאתה מדבר אליו. הכונה לתקשורת המונים, בכל מדיה רלוונטית .

לא על אמנות ולא בהכרח מדיה דיגיטאלית.

 

"רוג'ר סילברסטון רואה במונח "מדיה" מונח רב-פנים הכולל גם את ה"מדיום" – את אמצעי התקשורת: השפה, הכתב, הטלוויזיה, הרדיו – וגם את ה"מסר": תוכנית הטלוויזיה, הכתבה בעיתון והסרט בקולנוע. לדבריו, את המדיה יש לחקור כתהליך – תהליך של זרימה רציפה ורב-כיוונית החורגת מנקודת ההשקה שבין מוען לנמען, טכנולוגיה וטקסט. תהליך המתרחש בכל מקום שבני אדם מתקהלים בו, בכל מקום שבו הם מנסים, במגוון של דרכים ובמידות שונות של הצלחה, להתחבר זה לזה."

צטט: חגית שחל 2009-04-12 08:46:56

למרות שאני אפופה ריח טרפנטין ולובשת בגד עבודה שכבר "עומד" באופן עצמאי מרוב שכבות צבע,
אני חושבת שחשוב וצריך לשלוט במדיה הדיגיטאלית.
הטכנולוגיה העכשווית היא חלק מהעולם העכשווי בכל התחומים, גם באמנות,
אם כהפצת מידע או כחלק מתהליך עבודה או כתוצר סופי, זה לא משנה.
חשוב שכל אמן יחליט ויבחר את הדרך המתאימה לו וישתמש בה.

גם אני מסכימה עם דברי חגית, והייתי רוצה להדגיש שאין המדיה הדיגיטלית באה במקום העבודה בחומרים ממשיים (בעלי משקל, מידה וריח..) אלא בנוסף.

החשיבות לאומן ללמוד ולהכירה נובעת גם מצד "דע את האויב".

הרבה פעמים אני נתקלת באומנים אשר פוחדים מהמדיה הזו מתוך אי הבנתה, וכן פוחדים שהיא תשתלט על העולם ותשאיר אותם בחוץ.

העבודות בחומרים ממשיים, לעולם לא ייעלמו מעולמנו (זו דעתי האישית).

 

ולגבי התמונות כזיכרון:

מאוד מעניין מה שאתה מביא, אבי, בהקשר הזה.

רק עכשיו, אני מקשרת את שיטתה הייחודית של בתי.

מכיוון שאינה יכולה לקרוא, אבל כותבת סיפורים ע"י כך שמכתיבה לי, היא נוהגת לצייר ציורונים קטנים בעיפרון על פתק, וכאשר אני מתפנה לכתוב עבורה, מכל ציורון כזה היא מקריאה לי סיפור שלם.

שאלתי אותה כיצד היא יכולה להקריא סיפור מציור, והיא הסבירה שיש לה סיפור בראש ואז היא מציירת ציורים קטנים עם פרטים מהסיפור. כעבור זמן מה (יכול להיות ימים ואפילו שבועות), התמונה המצוירת מיד מזכירה לה את כל הסיפור שחשבה.

הטכניקה הזו לחלוטין שונה מכל טכניקה דיגיטלית, שכן הטכניקה הדיגיטלית מצפינה אותיות המתחברות למילים, שכן בנוייה על הזיכרון הדיגיטלי.

 

אני זוכרת( ,10 שנה בערך ) את המפגש שלי עם המחשב , אותה קופסה לא ברורה , לאט לאט הבנתי את היכולות שלה כי שאלתי את הסובבים , כשהייתי מבקש שיעשו בשבילי עבודות במחשב ,  אף פעם זה לא מצא חן בעיני התוצאות .

כל פעם הייתי במשך שעות וימים מנסה לפתור את התעלומה ולהבין איך זה עובד.

הלימוד שלי את המדיה , הוא עצמאי לחלוטין , הרבה עקשנות , שעות על גבי שעות הייתי מנסה לפענח את התעלומות ,

 מעולם לא הלכתי לשום קורס , ההתקדמות היא כל פעם  בגלל אילוצים והצורך בעיסוקים שלי.

השגים שלי השנה :

 

השנה הצלחתי לערוך כמה קטעי וידאו .

למי שעדין לא ראה הנה הקטע "הנסיך הקטן" :

http://cafe.themarker.com/view.php?t=887489

הישג נוסף השנה זה כתיבה באנגלית , בגלל הצורך שלי והקשרים שלי עם מדינות דוברות אנגלית לא היתה לי ברירה ,

 (גם את האנגלית למדתי לבד , כי לא היתה ברירה , למי שכח אני אוטדידקטית , הכל לבד)

והלא יאומן קרה אני כותבת אנגלית (אימלים) כל יום ! לא צריכה שיתרגמו לי כל משפט.

 יש היום תוכנות מדהימות , ומי שבדק אמר שהכתיבה שלי בסדר גמור .

אז בשבילי זה ההישג הכי ענק השנה.

אם תרצו לדעת את השיטה ,למי שצריך ,איך משפרים את יכולת הכתיבה באנגלית אשמח לספר את כל הטיפים .

 

 

 אני אוהבת את המחשב והיתרונות שלו,

אני מודה לאלוהים כל בוקר שאני חייה בעידן המחשב.

 

 

---

"האמן העכשווי כמו קודמיו ברנסנס משלב ביצירתו רבת-העוצמה דימויים, טכנולוגיה, תרבות, מטפורות ואמונה בדרכו ליצור אמנות שתשקף את המרחב זמן הפרטי והציבורי של תקופתו.

 לשם כך  חובה עליו ללמוד ולהבין את המדיה הדיגיטאלית. "אבי

---

 

אבי

 

למה אתה מתכוון חובה, "המשפט חובה ללמוד ולהבין ", הוא לא ברור לי .

אני מתקדמת לפי אותם רצונות וצרכים שלי , ולא לפי מחוייבות .

 

אני אישית מתרגשת מאוד מדברים פשוטים , חומרים עושים לי טוב , אז אני מאוד אוהבת לעבוד עם חומרים.

מחשב הוא מצויין לי לפונקציות שאני זקוקה להם.

המחשב בשבילי מיועד לשרת אותי ולעזור לי ולקדם אותי , אני משתמשת בו כמעט 60 אחוז משעות העירות שלי .

 

אשמח שתסביר לי , למה התכוונת.

צטט: avimedia 2009-04-12 10:11:09

מדוע על האמן העכשווי ללמוד מדיה?

הספר מדוע ללמוד מדיה? של רוג'ר סילברסטון, נכתב כמעין מניפסט. מחברו שואל שאלות קשות ומנסה להגדיר סדרי יום שונים עבור כל אלה המתעניינים במדיה. האמנים העכשוויים יכולים להפיק רבות מקריאתו.

 

לדוגמה, הזיכרון בתקופה הקלאסית, בתקופת הרנסנס ובתקופה הרומנטית היה תלוי בתמונות. תמונות שייצגו את מבנה הזיכרון ותמונות שייצגו את תוכנו. תומס אקווינס וג'ורדנו ברונו  יצרו עזרי זיכרון mnemonics משוכללים. אמנות הזיכרון נעשתה אמנות של קסם בידיהם של אנשי המיסתורין של הרנסנס (אמנים) , זו דוגמה לשילוב רב-העוצמה בין הדימוי , הטכנולוגיה, המטפורה והאמונה, שילוב שאז, כמו היום עמדד בבסיס היכולת להבנות את הזיכרון הציבורי ולייצגו. מכאן נבע כוחם של אמנים  אלה, הכוח להגדיר את העבר, ובאמצעות העבר לתבוע חזקה על העתיד.

 

בימי הביניים היו אלה חלונות הויטראז', במקומות הקדושים הנגישים לכול. הרטוריקה של הדימויים השתמשה בסימבוליזם המוכר של התרבות ושל האמונה. זה היה הממשק בין הזכרונות הציבוריים לאלה הפרטיים.

 

 

ויטראז' Canterbury Cathedral1174-1510

 

שידורי המדיה היום המוצגים על הוויטראזים המודרניים – מסכי טלוויזיה ועד המחשב, הם אתרי הזיכרון העכשוויים  דרכם מובניית המציאות  אשר אין שום גישה אחרת אליה (אנו מתנסים באמצעות המידע שמספקת המדיה, ג'אן  בודריאר טען שעבור רובנו מלחמת מפרץ הראשונה התרחשה על מסכי CNN בלבד, או בהדמיות מחשב).

  

מסך מחשב במשחק “Virtual Iraq”

 

לכן אין היום קו הפרדה חד-משמעי בין ההיסטורי ובין הייצוג הפופולרי של העבר, ובין הממשי לשיכפול שלו (סימולקרה). הנרטיבים הגדולים לא נעלמו, הם רק הובנו מחדש. והם מובנים מחדש יום-יום במסכי המדיה שלנו. האמן העכשווי כמו קודמיו ברנסנס משלב ביצירתו רבת-העוצמה דימויים, טכנולוגיה, תרבות, מטפורות ואמונה בדרכו ליצור אמנות שתשקף את המרחב זמן הפרטי והציבורי של תקופתו.

לשם כך  חובה עליו ללמוד ולהבין את המדיה הדיגיטאלית.

 

 

 

 

אבי, ללמוד את המדיה, אם זה אני  מסכימה איתך, (ולו על מנת ליישם את האימרה "דע את האוייב") אבל שזה יהיה התחליף לזכרון הקולקטיבי שלנו, ולכאן הדברים מובילים, אם תרצה ואם לא, בסופו של דבר, המרחק רב. זו השטחה של האמנות ושל המרקם התרבותי של האנושות כולה. אם יש לך בני עשרה בבית ואתה מאזין להם, או קורא את הצ'טים שלהם, האם לא בא לך לבכות על ההשטחה וההזניה של השפה? והשפה אבי היא חלק ממרקם התרבות. הדןגמה שהבאת היא דוגמה נפלאה, כתבות וצילומי שכיות חמדה מהעבר באינטרנט, כמה מבני הנוער מגיעים לאתרים האלה? רק הפריקים והחנונים מהשלויים! 

אבי, יש לך כח לקחת על עצמך את המשימה להעלות את הרמה במדיה? אבל יקירי, גם זה לא יועיל כיון שמה שמפחיד אותי, והניצנים כבר מתהלכים, בביתי, בדמות הנכדים שלי ובדמות הילדים שאני פוגשת בבית הספר בו אני עובדת (ומעצם היותו בית ספר פרטי, הוא נחשב לבית ספר יוקרתי, ייחודי וברמה גבוה!) וזה מה שהמדיה עשתה: ילדים שהעלימו מהשפה העברית את  האות הה', מבליעים מילים, מתכתבים בהברות קטועות, הילדים המוכשרים במיוחד העוסקים בציור מציירים קומיקס בלבד! הילדים הכותבים, כותבים תמלילים לתכניות ריאליטי, מקסימום חולמים על כתיבה של טלנובלה! החלום של כל, ואני חוזרת כל הילדים זה להיות מפורסמים, ולא חושב במה, ולהופיע בקופסת האיוולת! ואם זה לא מרתיע אותך איזה אנשים צומחים לנו כאן, אותי זה מפחיד! דווקא אתה, שאתה מיטיב כל כך להתנסח, מחנך את הדור הבא של אמנים, השפעתה ההרסנית של המדיה חייבת להדאיג!

על מנת לקצר, אבי, ללמוד כן, להשתמש במספר אלמנטים על מנת להעשיר את האמנות, גם כן, אבל לא לתת למדיה להשתלט על האמנות!

לאה

 

 

תודה, עשית לי חשק לקרוא את הספר...