צטט: avimedia 2009-04-14 16:31:42

צטט: לילהlila 2009-04-14 16:04:01

ספיציפית לגבי השאלה הזאת: אני משערת שאפשר לגעת בחוויה הנעדרת בכלים של מדיה חדשה, לפרק או להטעין. אי אפשר ליצור מחדש את הזעקה של מונק כציור על המסך כי זה ציור ולא אמנות מסך. לא קורה שום דבר חדש לצעקה הזאת כתמונה על המחשב, אין היא נחלשת או מתעצמת כחוויה של בדידות וחרדה. היא תמונה על מסך מחשב ותו לא. היא לא יצירה שנעשתה בכלים של מדיה דיגיטלית.

באופן תיאורתי, אני מאמינה שאפשר ליצור חוויה מהסוג הזה במדיה דיגיטלית אבל היישום שלה וגם ההשפעה שלה יהיו אחרים ויהיו תואמים לסיטואציה של חוויה נעדרת של בדידות וחרדה במטריקס של המדיה ובתודעה עכשווית או עתידית.  אך, ישאר בה המומנט האנושי שנתן למצוא אצל מונק רק אם היא תשאר נאמנה לאנושות ולמה זה אומר להיות אנושי.

 

הי לילה,

כיוון מעניין!

האם כאשר אנו עומדים במוזיאון מול ציור הזעקה, אנחנו ממש חווים אותו?

לרוב המבט הוא ממרחק בטוח, שומר עומד ליד שלא נתקרב...

במקרים רבים הציור ממוסגר ומוגן בזכוכית...

למעשה אנו מביטים במסך!

מרגע זה הסייברספייס מאפשר לנו לשכפל ולהאדיר את החוויה של הציור.

אנו מוקפים פוטנציאלית אינסוף מסכים המשדרים אלינו את ה"זעקה" בדומה לסצנה  ב"מטריקס"

בה הגיבור נפגש עם יוצר המטריקס, שנראה כולו לבן, כמו האלוהים בציור הבריאה בקפלה הסיסטינית...

המסכים הקרינו בו זמנית את רצף חייו הדחוסים של קיאנו ריבס...

זאת חוויה מכוננת אומרים אלה, שניצבו בפני המוות...

 

 

הסצנה מהמטריקס והשכפול של "הזעקה" בו לדעתי יוצר עבודה חדשה מהמקור. אין לי בעיה מושגית עם המעבר לקונצפט אחר ולעבודה אחרת. להיפך. זה מעניין. אני רק טוענת שהציור המקורי הוא בעל ערך ייחודי בגלל המדיום שלו. האימפקט של הציור על המסך שונה מהאימפקט במוזיאון. אני לא מוכנה לשפוט, כמוך, מה 'חזק' יותר. ולטעון, כמוך, ש"הזעקה" על המסך יותר אפקטיבית "מהזעקה" על הקנבס. "הזעקה" על  המסך היא כבר עבודה שונה. מדובר בחוויות שונות. המסך אינו קנבס, לדעתי. למסך יש תכונות משל עצמו שאני לא מעוניינת 'להלביש' על הציור.

נ.ב.

אני לא עומדת בקצב המטורף של פתיחת דיונים וסיומם, לכן, התגובה 'המאוחרת' כביכול.

צטט: avimedia 2009-04-15 15:20:15

צטט: me10 2009-04-15 14:40:03

נשארה לי רק שאלה אחת, איך מתכנתים את הוידאו ? אני קוראת את כל ההוראות ובסוף לא מבינה כלום.

אין ספק - אומנים חייבים להתאים את עצמם לתקופה,אחרת  נשארים בתקופת מנורת הנפט. לא מזלזלת חלילה ביכולות שהיו אז, אבל צריך לייצור בתוך התקופה בה אנו חיים.

 

יש לך עוד ווידאו?

הטכנולוגיה הזאת כבר מתה...

היום יש DVD ודיסק און קי של 16 ו32 ג'יגה...

הטכנולוגיות המגנטיות עוברות מהעולם. את הווידרו אתה רואה על הסלולרי שלך...

אין צורך לכוון את השעה זה נעשה אוטמטי, גם המיקום שלך ידוע ומוצג על המפה.

זאת הבעיה אגב אבותינו העבירו הרבה דורות ללא שינויים משמעותיים בטכנולוגיות או התחויות מקצועיות הסבא של הסבא היה נגר כך גם הבן שלך...

היום אתה מחליף עיסוקים כול כמה שנים...

מדיה. מדיה...

iPhone

לי לא מפריע השינוי המהיר, והמעבר מטכנולוגיה לטכנולוגיה. הדבר היחידי שמפריע לי הוא תחושת הזלזול שבמילותיך לטכנולוגיות ואמנויות העבר ומעיין תחושת עליונות אשלייתית שנובעת משליטה בטכנולוגיה מתקדמת, ולי זה מוציא את החשק להמשיך לקרוא אותך. למרות שאני מתעניינת ומעוניינת בנושאים שאתה מעלה. עבודות אמנות נפלאות נוצרו באמצעות טכנולוגיה של ווידיאו בראשית ימיו, זוכר את ה- U matic? יצירות אמנות עדין שוכנות במאסטרים האלו, נעשו העתקים לפורמטים אחרים, אבל, המקור נשאר בטייפ הישן. למרות ששלושים שנה אינם הרבה זמן, המדיום של קלטת הווידיאו נחשב 'עתיק'.

ערך היצירות?, Only Time will Tell

וזמן, זה מושג גמיש, 30 שנה זה הרבה זמן או קצת זמן?

לכן, אני מסיימת את תרומתי כאן עם שתי תמונות. אחת שתשמח אותך. והשנייה סאטירית

מ- Life on Mars

צטט: avimedia 2009-04-15 20:00:49

צטט: shby 2009-04-15 19:02:01

 

 

.

 ג'וזף בויס אמר שכול אחד יצור בהתאם לכישורים שלו, לא רק הסטארים. גם קילוף תפוחי אדמה בידי עקרת הבית יכול להיות אמנות אם נעשה במודעות. הרשת מאפשרת חעקרת הבית להראות את קומפוזיציית הארוחה שהיא הכינה לכולם, ולהחליף דעות ברשת... נהדר!

Finally, I know what it takes to be a female artist

צטט: לילהlila 2009-04-17 11:33:29

 

 

 

 

הסצנה מהמטריקס והשכפול של "הזעקה" בו לדעתי יוצר עבודה חדשה מהמקור. אין לי בעיה מושגית עם המעבר לקונצפט אחר ולעבודה אחרת. להיפך. זה מעניין. אני רק טוענת שהציור המקורי הוא בעל ערך ייחודי בגלל המדיום שלו. האימפקט של הציור על המסך שונה מהאימפקט במוזיאון. אני לא מוכנה לשפוט, כמוך, מה 'חזק' יותר. ולטעון, כמוך, ש"הזעקה" על המסך יותר אפקטיבית "מהזעקה" על הקנבס. "הזעקה" על  המסך היא כבר עבודה שונה. מדובר בחוויות שונות. המסך אינו קנבס, לדעתי. למסך יש תכונות משל עצמו שאני לא מעוניינת 'להלביש' על הציור.

 

נ.ב.

אני לא עומדת בקצב המטורף של פתיחת דיונים וסיומם, לכן, התגובה 'המאוחרת' כביכול.

תודה לילה על התגובה המאוחרת :-)

נשאלת השאלה האם הצופה ביצירה מהעבר, אינו יוצר למעשה בכול פעם  יצירה חדשה?

עז זה היה דיון "מהו צרכן אמנות".

השאלה האם הצופה היום שיש לו קילומטראז' או מונה של מאה שנים מאז צייר מונק את יצירתו, מבין אותה כמו שהתכוון מונק?

הטענה היא שמה שמתרחש היום משפיע על העבר!

למרות שאינטואיטיבית ההווה אינו יכול להשפיע על העבר, ברגסון מציין שרטרואקטיביות היא ממשית וגם אפשרית:

"מעולם לא התיימרתי לכך שיהיה ניתן להכניס את הממשות אל תוך העבר, ובכך לפעול לאחור בזמן. אלא שאין כל ספק שאפשר לשכן שם את האפשרי, או, מוטב, שהאפשרי מכניס את עצמו לשם בכל רגע. ככל שממשות חדשה ובלתי צפויה יוצרת את עצמה,  בבואתה משתקפת מאחורי עצמה בעבר הלא מוגדר: ממשות חדשה זו מוצאת את עצמה כל הזמן ככזו שהייתה מאז ומעולם אפשרית; אלא שרק ברגע המדויק של הופעתה בפועל היא מתחילה להיות תמיד כבר, ומשום כך אני אומר כי היתכנותה, אשר אינה קודמת לממשותה, תקדם לה ברגע שממשות זו תופיע"...

והרי זעקתו של מונק פוטנציאלית  מגיעה מקצה העולם ועד קצהו, דהינו סופרפוזיציה של הזעקה... וזה מה שעושה הסייברספייס.

נ.ב.

אני מוריד בקצב הפוסטים...ושוב תודה על התגובות המאתגרות :-)

צטט: לילהlila 2009-04-17 12:04:03

צטט: avimedia 2009-04-15 20:00:49

צטט: shby 2009-04-15 19:02:01

 

 

 ג'וזף בויס אמר שכול אחד יצור בהתאם לכישורים שלו, לא רק הסטארים. גם קילוף תפוחי אדמה בידי עקרת הבית יכול להיות אמנות אם נעשה במודעות. הרשת מאפשרת חעקרת הבית להראות את קומפוזיציית הארוחה שהיא הכינה לכולם, ולהחליף דעות ברשת... נהדר!

 

Finally, I know what it takes to be a female artist

 

לילה, סליחה!

הכוונה לשני המינים...

אני מתפרע לפעמים במטבח ויוצר "קומפוזיציות" בדרל כלל של מתוקים.

בויס אכן הביא שוגמה של עקרת בית, ואילו היום כל השפים בתוכניות הבישול באלוויזיה הם גברים שווקא :-)

בעיניי הנשים והגברים הם אמנים באותו האופן.

אני שופט אותם בהתאם לתוצרתם.

כמו כן אני חייב לציין שמאז שהתחלת להגיב כאן, הקהילה התעוררה, וזה מצויין!

צטט: לילהlila 2009-04-17 11:56:24

 

לי לא מפריע השינוי המהיר, והמעבר מטכנולוגיה לטכנולוגיה. הדבר היחידי שמפריע לי הוא תחושת הזלזול שבמילותיך לטכנולוגיות ואמנויות העבר ומעיין תחושת עליונות אשלייתית שנובעת משליטה בטכנולוגיה מתקדמת, ולי זה מוציא את החשק להמשיך לקרוא אותך. למרות שאני מתעניינת ומעוניינת בנושאים שאתה מעלה. עבודות אמנות נפלאות נוצרו באמצעות טכנולוגיה של ווידיאו בראשית ימיו, זוכר את ה- U matic? יצירות אמנות עדין שוכנות במאסטרים האלו, נעשו העתקים לפורמטים אחרים, אבל, המקור נשאר בטייפ הישן. למרות ששלושים שנה אינם הרבה זמן, המדיום של קלטת הווידיאו נחשב 'עתיק'.

ערך היצירות?, Only Time will Tell

וזמן, זה מושג גמיש, 30 שנה זה הרבה זמן או קצת זמן?

לכן, אני מסיימת את תרומתי כאן עם שתי תמונות. אחת שתשמח אותך. והשנייה סאטירית

מ- Life on Mars

 

Humanitarian search team worker Vladimir Melnik of Russia took this picture of an internet connection "in the middle of nowhere", winning him the amateur Conceptual and Constructed category. © Vladimir Melnik, courtesy of Sony World Photography Awards 2009

 

לילה, שוב תודה,

מצטער שאני נקרא כמזלזל בטכנולוגיה ישנה, אבל אני סובל מאד מהמעברים, יש לי טייפים אודיו ישנים עם הקלטות חשובות, ולא מצאתי מישהו שימיר לי, לDVD, בסוף היה מישהו כזה שרצה ל"שדוד" אותי, הוא היה צריך לתקן את הטיפ הישן שלו בשביל זה...

כנ"ל וידאו ארט ישן שלי על קלטת U matic שהתפרקה ואין אםפשרות להציל אותה!

המעבר לפורמט דיגיטאלי ושמירת ההעתקים ברשת הוא הפתרון האידיאלי, ראי את יוטיוב, יש שם גיבוי של חיי :-)

 כתבת על 30 שנה כזמן ארוך, בטכנולוגיה דיגיטאלית זה פרה-היסטוריה...

יש לך פטפון עובד או מכונת כתיבה בבית?

היום כבר לא מתקנים וידיאוטייפים...

כל ווידאו שתרצי הוא יהיה דיגיטאלי וזמין ב VOD!

חייבים להתמודד עם העתיד המתמוטט עלינו :-)