האם אפשר להתנתק מהכרות קודמת ולאמן אדם שמכירים?

הבת שלי רוצה שאאמן אותה.
מנסיונכם, מה דעתכם?

מבחינתה, אני מאמינה , שאם אצור בתחילת האימון מרחב שבו אומר שהיא יכולה לדבר על הכל, היא אכן תפתח לחלוטין.

אבל, מבחינתי, כמאמנת, זה אפשרי לעשות נתק כזה ?

צטט: נורית לרנר 2009-04-14 09:42:30

הכרות קודמת

האם אפשר להתנתק מהכרות קודמת ולאמן אדם שמכירים?

הבת שלי רוצה שאאמן אותה.
מנסיונכם, מה דעתכם?

 

מבחינתה, אני מאמינה , שאם אצור בתחילת האימון מרחב שבו אומר שהיא יכולה לדבר על הכל, היא אכן תפתח לחלוטין.

 

אבל, מבחינתי, כמאמנת, זה אפשרי לעשות נתק כזה ?

 שאלת שאלה מעניינת,

האם יווצר מרחב אוטנטי שבו הבת שלך תוכל לשתף בכל מה שצריך? האם את תוכלי להכיל את כל מה שיעלה ממקום נייטרלי ללא שיפוט?

אלהם רק חלק מהדברים שיכולים להפריע.

מנסיון העבר, שהייתי מאמן מתחיל, לא הבנתי עד הסוף את הקושי ואימנתי ידידה שהייתה זקוקה לאימון.

ההכרות הקשתה על האימון. קל וחומר שמדובר על בת.

ישנה עוד אפשרות תעשי ברטר עם מאמנת אחרת, תחליפו בבנות  

אימנתי אנשים שאמרו לי - "לתחום הזה והזה אני לא רוצה להיכנס"

אז היינו מתאמנים, וכל פעם שהגענו לתחום ההוא, לא נכנסנו.

האם כיסינו את כל מה שהיה לכסות? ברור שלא

האם האימון עזר להם בחיים - לפחות עפ"י המשוב שקיבלתי אז בהחלט.

זיכרי שהאימון "מצליח" אם המתאמן מרגיש שהוא "מצליח" - לא לפי מה שאנחנו חושבים.

מעבר לכך - יש סתירה מסויימת בין מאמן לבין הורה. איך את רוצה לגשר על הפער? עד איפה תהיי מוכנה ללכת עם האימון באספקט הזה.

אם הבת שלך תספר לך על התמכרות לסמים (לא יודע אם זה רלוונטי מבחינת הגיל, אבל תשליכי בהתאמה)? אלימות?

איפה מפסיקה המאמנת, וחוזרת האמא?

אם את מוכנות לקבוע גבולות מראש, ולהכיר במגבלות של הגבולות - יהיו דברים שיוותרו לא פתורים, וייתכן שאלו יהיו תחומים מהותיים בחייה.

אבל עולה לי פה שאלה אחרת - בתור אמא, את רוצה לאמן את הבת שלך? את רוצה להגיע למקום שאין לה יותר סודות?

אני מאמן המון את ילדי, אבל לא במסגרת של יחסי אימון מסודרים - אלא כשהדבר מתבקש, נקודתית.

אולי מסגרת פחות מסודרת ונוקשה יותר מתאימה. גם מותר להם תמיד להפסיק.

אלו מספר מחשבות  שעלו לי

צטט: נורית לרנר 2009-04-14 12:38:33

הכרות קודמת

האם אפשר להתנתק מהכרות קודמת ולאמן אדם שמכירים?

הבת שלי רוצה שאאמן אותה.
מנסיונכם, מה דעתכם?

 

מבחינתה, אני מאמינה , שאם אצור בתחילת האימון מרחב שבו אומר שהיא יכולה לדבר על הכל, היא אכן תפתח לחלוטין.

 

אבל, מבחינתי, כמאמנת, זה אפשרי לעשות נתק כזה ?

היי נורית,

דעתי האישית, אומרת כי לא יהיה זה רעיון טוב. הלביאה המגוננת ( האמא שבך ) תצליח לגבור בקלות על המאמנת שבך. הקירבה רק תרחיק. מהכרותך עם בתך, האם היא תהיה טוטאלית בתהליך זה? האם היא תרגיש בנוח לשתף אותך בכל? האם המחשבה " מה אמא תגיד על זה? ", לא תהיה לה כמחסום? כיצד תגיבי את, לו תשתף אותך בדבר ש " ליבן החלש של האימהות " לא יעמוד בו? ישר תשפטי אותה?

המאמן אמור להגיע ממקום נקי ולא שיפוטי נכון?

חישבי על זה יקירה, העלי שאלות אלו ושאלות נוספות והציגי אותן גם בפני בתך, יכול להיות ששתיכן תשנו דעתכן- תלכו עם זה עד הסוף או תאמצי לחיקך את הצעתו של בנך היקר, ברטר...

אשמח שתעדכני.

רולין

לי גם לא נראה שאימון של הבת שלך הוא אימון רגיל.

קשה לקרוא לקשר בינכן "היכרות" ותמיד הקשר המשפחתי יהיה כעננה מעל האימון לטוב ולרע.

קצת מוזר שהבת שלך רוצה שאת תאמני אותה - את לא חושבת כך?

קרן - אימון אישי

מעצם היותנו הורים יש לנו תפקיד שמזכיר מאמן-עלינו לוודא שילדנו ממשים את עצמם,נמצאים במסלול המתאים ביותר לצמיחה שלהם,אנו דואגים שהם יקבלו את כול הדרוש להם כדי שיגדלו ואט אט ישתלבו בחיים הבוגרים והעצמאים(אבל שיחזרו לבקר מדי פעם)

עלינו להוביל אותם,לתת כלים,להעצים,לשקף,להעמיד גבולות ,לשחרר וכו' די דומה לאימון ,לא?

כמובן שיש הבדל בין הורות לאימון אבל . . במקרה של מאמן ובן משפחה הייתי אומרת בואי נשמור על האיזון  הדק,למה לערבב? יש כול כך הרבה מאמנים טובים בקהילה -פשוט תציעי לה שתבחר... כדי שתשארי האמא שלה ולא המאמנת שלה.

שאלת לדעתנו.

אז דעתי האישית (ואני מדגישה- אישית-שלי-בלבד):

לא רצוי

לא כדאי

לא מומלץ

אבל יותר חשוב - מה את מרגישה?

נורית שלום,

 ראשית המינוח "הכרות מוקדמת " ו"אדם" - לא כל כך מתאימים לסיטואציה...........

 יש חשיבות רבה ביותר ל- 2 הסוגיות גדלקמן :-

 א. הבקשה לאימון מצד מי עלתה ?

 ב. אודות מה "בקשת"  האימון ?

אם את היוזמת של התשובות ל- 2 הנ"ל - לא כדאי להתחיל .

אם הבת יזמה את הבקשה , בוודאי יש גם שיחה או הקשר למטרת האימון המבוקש.

במידה והנושא הינו ספציפי ומוגדר - אין כל מניעה, לדעתי, להענות לבקשה ואני די משוכנעת שתוכלי להתעלם מהיותך אמא על כל המשמעויות, כפי שאני חוויתי.

יש לי 2 ניסיונות אישיים האחת עם חברת ילדות , אנחנו מכירות אחת את רעותה כמו אחיות הפתוחות זו לזו במלוא הקשר האפשרי.

למרות זאת לאחר 2 פגישות אימון חדלנו מאחר והיה קשה "לאחותי" לנתק את יחסי החברות ליחסי מאמן- מתאמן ולו גם למספר שעות.

אני גם מניחה שלו ההכרות הייתה שטחית יותר - האימון היה עובד.

מקרה נוסף זה עם בני - האימון היה בעניין מוגדר של שינוי קריירה, חיפוש עבודה ובד בבד ביחס לנישואיו, חווינו הצלחה ולדעתי רק בגין היכולת שלנו להתעלם מיחסי ההורות שבינינו - דבר שלא דיברנו עליו קודם תחילת האימון ו"וההתעלמות" נוצרה מעצמה בתהליך .

לסיכום :- אם היוזמה שלה - אפשר, אם הנושא מוגדר - אפשר ואפשר עליך רק לבוא להליך כאמאמנת ולא כאמא היינו כל מה שאת יודעת להתייחס אליו מגיע רק מפי הגבורה.

 בברכה דורית