אני מתוסכלת
מחפשת פתרון
לפעמים, בשטף המחשבות שעוברות לי בראש, אני מרגישה ממש זקנה
תשאלו למה?
כי אני מתגעגעת לימים בהם התקשורת היתה מבוססת גם על יחס אישי.
והפעם, אני מדברת על רופא השיניים שלי.
היה לי תור לרופא השיניים שלי לפני כ-5 שבועות, שבוע שני של מרץ, אבל הייתי חולה
הודעתי על ביטול, וביקשתי תור חדש. קיבלתי תור ליוני.
אחרי כמה ימים אמרתי לעצמי, זה לא יכול להיות, התקשרתי שוב, ולפנים משורת הדין ועם קצת מזל התפנה תור להיום, אמצע אפריל.
תיכננתי את הזמן ככה, שאוכל להניק, לסוע לאמי שמתגוררת באותה העיר של רופא השיניים, להפקיד בידיה את העולל, לסוע לרופא, לחזור ועוד יהיה מספיק זמן בלי להילחץ להאכלה הבאה.
הכל דפק כמו שעון. הגעתי לאמי, זו פינקה אותי בארוחת צהריים, שלא ארעב אח"כ, כשהרופא יאסור עלי לאכול. ואז, או אז אני מקבלת טלפון מהמרפאה, שעה לפני שאני אמורה להכנס לטיפול, טלפון המודיע לי על איחור של שעה שלמה!!
אין מצב, אני אומרת לפקידה, יש לי תינוק להניק, הכל כבר מחושב, ואני כבר נמצאת במרחק עשר דקות מהמרפאה.
מה אני יכולה לעשות? היא עונה לי
אני מציעה לה למשל לבדוק אם הפציינט שלפני אולי גמיש יותר, ואולי בכלל הוא היה מעדיף להגיע שעתיים יותר מאוחר.
התשובה שלילית.
טוב, מאוכזבת אני מבקשת תור אחר, ומקבלת תור רק בחודש הבא.
לקחתי אותו. וניתקנו את השיחה כשכל אחת מאיתנו (אני והמזכירה) מעט יותר כעוסה...
לא הרגשתי מרוצה. ניסיתי לחשוב למה.
והבנתי, שזה לא בגלל האיחור שהרופא דפק, שגרם לתור שוב להתבטל. זה קורה...
וגם לא בגלל שהתור הבא הוא רק בעוד חודש... אם אני רוצה רופא טוב, הוא רופא מבוקש, עם פחות גמישות ביומן.
התסכול הוא בעיקר בגלל שהפקידה התורנית לא מכירה אותי בכלל, ולכן היחס שאני מקבלת ממנה, הוא כמו היחס שאנחנו מקבלים מהטלפנים במוקדי השירות, כשאנחנו מתקשרים ומבקשים להתנתק מהשירות (להלן, ספקיות אינטרנט, ספקי תקשורת סלולרית, מנויים לעיתונים, ספקי טלוויזיה בכבלים וכן הלאה)...
איפה השיחה הישירה עם רופא השיניים שלי?
איפה 15 שנים של נאמנות וקשר ביני לבינו?
איפה כל הקשרים הצולבים בינינו שהם כבר מסועבים - חלקם חבריים, חלקם משפחתיים, וחלקם סתם מקצועיים? כל זה נעלם, כשביני לבינו מפרידה פקידה שכזו.
איפה הימים שאמא שלי היתה המזכירה במרפאה של אבא שלי, היא היתה מכירה את כל הפציינטים, את הסיפורים של כולם, את המשפחות של כולם, והמפגש בין פציינט לרופא ומזכירתו היה מלא גם בתמיכה רגשית והקשבה, ולא רק במענה קונקרטי קצר ויבש למכאוב או בעיה פיסיים.
אז לימים האלו, של פעם, אני מייחלת בערגה, מה שגורם לי להרגיש ממש זקנה וגם קצת מתוסכלת
הוספת תגובה על "איך המזכירה של רופא השיניים גרמה לי להרגיש זקנה"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה