האם אפשר לאמן משהו גם כאשר המאמן לא חווה בחייו את התוצאה המבוקשת ע"י המתאמן?

אסביר:

האם אדם שמן יכול לאמן להרזייה?

האם אדם שיש לו בעייה בזוגיות, או שאין לו זוגיות, יכול לאמן לזוגיות טובה?

האם אדם שיש לו מינוס בבנק יכול לאמן לניהול כלכלי ?

וכמובן יש דוגמאות הרבה נוספות.

הכוונה שלי היא לשאול האם תאוריה ושיטות מלומדות מספיקות, או שצריך גם את החוויה האישית.

אני לא הייתי מגדירה את הקריטריון "חווה את התוצאה המבוקשת ע"י המתאמן"

אבל כן הייתי מצפה שלמאמנ/ת יהיה גם ידע נלמד וגם נסיון של התמודדות אישית משמעותית עם התחום שעליו נסוב האימון. לא בהכרח התנסות בכל האפשרויות והפינות הקיימות בנושא אבל כן הכרות עמוקה יותר עם התכנים מאשר למידה בלבד.

נשמע לי קצת בעייתי לאמן על תחום שבו המאמנ/ת רק משער/ת מה קורה ולא מכיר/ה ופגש/ה באופן אישי קשיים, תקלות, מכשולים, אנשים, אמירות שפוגשים במהלך ההתמודדות עם יצירת שינוי בו.

מצד שני אני תמיד זוכרת את הדרך שבה מסתיים ספרה (המופתי, כמו כמעט כל ספריה) של דבורה עומר "אני אתגבר" שבו המספרת תוהה אם היא לא היתה יכולה לקדם את חניכיה יותר אם לא היתה מכירה מכלי ראשון את הקשיים שהם פוגשים... כתמיד חשוב לי להזכיר לעצמי כמו לאחרים לשמור על איזון בכל דבר, גם בתפישות כאלה

יכולה לומר שאישית אני רואה את ההיכרות האישית עם ההתמודדות כחלק מהערך המוסף - ואין בכך כדי לומר שראוי או רצוי לשתף את המתאמן בנסיון האישי. זה בהחלט לא תמיד בריא אבל על כך כבר ניהלנו דיון נפרד... 

צטט: נורית לרנר 2009-04-17 20:45:52

אני דוגל ב - "עושה את מה שאומר ואומר את מה שעושה" ! זאת אומרת שאם מילת המפתח באימון היא פריצת דרך - המאמן אמור ליישם זאת בחייו ! מאמן שלא עשה פריצות דרך מהותיות בחיים שלו לא יכול להעביר את המסר ביושרה שנדרשת על מנת שהמסר הזה יופנם אצל המתאמן . לא בהכרח שחייב להיות נסיון מקביל לאותו תחום שעליו המתאמן רוצה להתאמן אבל בהחלט רצוי שהמאמן יהיה אדם מעורר השראה שניתן לראות בו מודל לחיקוי ויחד עם זאת הוא חייב לשמור על ענווה ולהעביר לאותו מתאמן את האחריות האישית על ההצלחה שלו

כמו בדוגמא שנתתי בדיון הזה - כאן  

שאלה נהדרת

תוך כדי שקראתי את שאלתך.. כבר הכנתי את המשפט ה"סגורגמור" ...."אדם שמנהיג משהו חייב להיות מודל בתחום זה".

אבל פתאום ... פתאום הבנתי שזאת מערכת הצרכים שלי בכלל ! ככה אני בוחרת את המאמן שלי... אני לא אבחר מאמנת תזונה שמנה, ואני לא אבחר מאמנת יחסים רווקה או גרושה....  זאת אני ! ( סורי ) .. אני מחפשת פריצת דרך בתחום התקוע שלי ולכן אני רוצה מישהו שיכול להיות השראה בשבילי. ( שוב ! זאת אני : )

אבל...  הנה תובנה טריה ממש מהרגע : )

זה תלוי במתאמן ומה שהוא צריך. לא נראה הוגם ליצור מין חוק מצויינות גורף. 

אם הוא צריך את "זה" הוא יפנה אל המאמן לפי הגדרת ההתמחות שהמאמן מציג... ותוצאות בשטח ( כמובן שיחפש נסיון והצלחה אישית של המאמן בתחום ).

אם הוא יחפש מרכיבים אשיותיים אחרים.. זה לא ישנה.  

שאלת שאלה מעולה.

לדעתי מאמן צריך להיות בראש ובראשונה משוכנע שהוא המאמן הטוב שיכול להוביל את המתאמן בתהליך האימון המבוקש.

ז"א שכדי שאני יהיה משכנע בתהליך אני חייב להיות קודם כל משוכנע בעצמי שאני ראוי.

מכאן שכל מאמן צריך לשאול את עצמו קודם כל האם הוא ראוי להיות המאמן לעניין או המטרה המבוקשת.

אני מניח שאם אני שמן ואנני מסוגל להתמיד בתהליך של הרזיה וחווה תסכול בנושא ויגיע אלי מתאמן שירצה להתאמן על הנושא הזה, 

אני אשאל את עצמי אם אני ראוי לאמן משהו אחר בנושא זה, התשובה שאני אקבל מעצמי היא לא. 

זה, דרך אגב, לא פוסל אותי מלהיות מאמן טוב בנושאים אחרים שבהם אין לי "כישלון אישי". 

אם אני אקבל תשובה אחרת מלא, אז יתכן ויש לי בעית אינטגריטי, שזה פוסל אותי מלהיות מאמן בכלל. 

היי נורית היקרה,

יניב אורבך העלה פה דיון דומה בעבר

מצרפת לינק

http://cafe.themarker.com/view.php?t=781235

איזו שאלה נפלאה!

תשובתי אליך היא כזו.

בקאוצ'ינג אין לנסיון האישי תפקיד משמעותי כיוון שמאמן אישי אינו מעניק ייעוץ.

מאמן אישי הוא אמנם אמפאטי ומבין, אך בפועל הוא עוסק בלשאול את המתאמן שאלות אשר מכוונות אותו לעבר הפעולה הנחוצה.

מאמן אישי אינו מעניק תשובות, מכוון שתשובות או הכוונה מורידות מהמתאמן את האחריות למעשיו והוא מתרגל לפנות לאחרים ואף מפתח בכך תלות!

לכן אין צורך להיות שמן לשעבר בכדי לאמן להרזיה .

יש לסייע למתאמן  לגייס את המשאבים והתובנות שלו לעשות מעשה שיאפשר לו להתחיל ולרדת במשקל.

את הדרך לרדת במשקל הוא מוצא בעצמו . ייתכן כי יבין כי עליו לפנות לדיאטנית וכדומה.

האימון האישי הוא שיאפשר לו להבין זאת!

מקווה שהצלחתי לענות

יום נפלא

שרון / מאמנת אישית ומנהלת פורטל אימון אישי.

האימון הוא כלי. המאמן הוא אדם שמביא את הכלי. מה שעושה את האימון למוצלח הוא הדרך בה המאמן משתמש בכלי. למשל, האם יש לו אינטואיציה להבין את הפרדיגמות שתוקעות את המתאמן? האם יש לו יכולת לדבוק בחוסר הידיעה ולא לדעת עבור המתאמן שלו?

כמי שירדה 20 קילו במשקל וגם אימנה נשים על איכות חיים, חיים בריאים וירידה במשקל אני יכולה לספר לך כי הקשר בין הירידה שלי במשקל לבין הירידה שלהן במשקל כלל אינו קיים. כל אחד מובל על ידי העוצמות שלו, שמאפשרות לו את הדרך שלו לעשות דברים בצורה שתהיה נכונה לו. כיוון שכל אחד הוא ייחודי בעוצמותיו, בערכיו ובדרכיו, רק אם נאמן בצורה שמאפשרת למתאמן את כל אלה, לא מהמקום היודע שלנו, אלא בעזרת הכלים והטכניקות האימוניים, יש לאימון סיכוי טוב להביא את האדם למטרות שלו - וגם זאת, בתנאי שאלה המטרות האמיתיות והחשובות שלו.

ובאופן כללי, אני בהחלט מאמינה במומחיות. אני מגדירה את עצמי כמאמנת על נושאים של קריירה ושל הגשמת ייעוד, וכמאמנת מנהלים, כיוון שיש לי הכרות קרובה קודמת של הנושאים הללו. עם זאת, אני מוצאת את עצמי מאמנת את המתאמנים שבאים אלי לאימון על קריירה גם על נושאים רבים אחרים שדרושים להם כדי לשפר את איכות חייהם וכדי לקדם את עצמם בתחום שבו הם רוצים להתפתח.

לדעתי ניסיון בתחום האימון הוא חשוב אבל לאו דווקא ניסיון אישי. להיפך, אם מישהו מאמן להרזייה רק מתוך ניסיון אישי הוא עלול למצוא את עצמו מרזה דרך המתאמן, כלומר חווה את התהליך של עצמו ומתמודד עם אמונות שלו. אם האימון מגיע מתוך "אם אני הצלחתי אז גם האחרים יכולים" זה אף יכול להזיק כי המאמן מפתח ציפיות משלו וחושב שהוא יודע איך זה יהיה, וכשזה קורה בצורה אחרת המאמן עלול לאבד את האמפטיה כלפי המתאמן או לפתח רחמים כי "אני יודע כמה זה קשה". אני מאמנת הורים לבני נוער ואת בני הנוער. כאשר מתעוררים עניינים של גיל ההתבגרות אצלי בבית הם נפתרים בקלות יחסית כי הילדים שלי גדלו עם אמא מאמנת (הסנדלר אצלינו הולך עם נעלי עקב ). זה אומר שאני לא יכולה לאמן הורים שיש להם בעיות עם גיל ההתבגרות? אני יכולה לאמן ומאמנת לא בזכות זה שפתרתי את בעיות גיל ההתבגרות של ילדיי אלא בזכות זה שיש לי ניסיון וידע עם בני נוער ומשפחותיהם. וגם כאן, בהתחלה בעיקר אבל גם היום, אני מוצאת את עצמי "מרסנת את הסוסים" כדי לא להגיע למצב של ייעוץ.

ואת כל השאר כבר אמרה שרון בצורה מעולה.

שאלה מצויינת, והתשובות בהחלט עוררו אותי לעוד שאלות.

זה בסדר שאגיד שאין לי תשובה ברורה בנושא? כי גם אני מתלבטת בו?

השאלה שלך נורית לוקחת אותי למקום אחר לגמרי -למקצוע רפואת הנשים.

(מה לעשות -אצלי כל דבר בחיים מתקשר ישר לרפואה... )

האם העובדה שהרוב המוחץ של הרופאים במקצוע זה הם גברים, אמורה לשנות משהו לנו כנשים?

האם העובדה שגבר מעולם לא היה בהריון ולא ילד מונעת ממנו לטפל בנו כראוי בזמן הריון ולידה?

אני שואלת את עצמי אם פסיכולוג יכול לסייע ולטפל באדם עם דיכאון,  אם מעולם לא חווה דיכאון בעצמו?

אם הוא יכול להבין מה מרגיש אדם בהתקף חרדה ,אם מעולם לא חווה התקף כזה?

שאלות יש עד אין סוף.

לי אין תשובות.

שבת נפלאה...

נורית היקרה

אתייחס רק למה שיש לי להוסיף להתלבטויות ולחשיבה המרתקת כאן.

לדעתי אין צורך בהתנסות ספציפית ומומחיות בנושא שהאדם מביא,( פרט לאירגונים שלדעתי כדי להיכנס אלחיהם יש צורך במומחיות בעבודה עם אירגון , ובמורכבותה). אך השאלה הרלונטית שמאמן צריך לשאול את עצמו מה יעסיק אותו כאשר יאמן אדם בנושא בו הוא עצמו לא מתמודד, האם יהיה פנוי לאימון, האם יהיה עסוק בהשוואות, האם ירגיש אשם או לא בסדר ואז יעסוק יותר בשיחות פנימיות ולא באימון.

אני מסכימה שיש צורך בניסיון חיים , בניסיון אימוני ובהתמודדויות עם אתגרים בחיים , לאו דווקא בנושא של המתאמן.

המתאמן יחליט מה חשוב לו , אך המאמן צריך לראות עם ליבו ותשומת ליבו םפנויים לאימון שלפניו.

קרה לי שמתאמן איתגר אותי וזוז במקום בו אני התנהלתי לאיטי, כי הוא הביא לי השראה.

חשוב גם שלא נעצור את המתאמנים שלנו בקירות שיצרנו לעצמנו

גם כאשר מתאמן מתלבט ועסוק בשיח פנימי , זו עדין לא סיבה לא לאמן אך כדאי להיעזר בהדרכה או עמיתים.

ברכה

סני

בעיני זה חד משמעית לא! בדיוק כפי שהזכירה לפני מישהי, אם היעד שלי הוא להרוויח 30,000 ש"ח לחודש בתחום האימון, אתאמן רק אצל מאמן שכבר עושה את זה. לא אלך להתאמן אצל מאמן שלא יודע ליישם בחייו את מה שאני אמור ללמוד ממנו.

אימון הוא לא תיאורטי. אני יכול להוביל מישהו רק בדרך שאני עצמי יודע לצעוד בה. אחרת זו בעיני שרלטנות. אגב, וכאשר הכנסה היתה מדד אצלי, בהחלט שאלתי מאמנים להכנסתם כחלק מהשיקול האם להתאמן אצלם.

שבוע טוב !

הבנתי נורית את שאלתך קצת אחרת מהבנת חלק מהמגיבים.

אם המתאמנ/ת מעוניינת בך [דוקא בך] כמאמנת למרות שאין לך את הנסיון האישי אליו רוצה המתאמנ/ת להגיע ,

אך יש לך יכולת ליצור ראפור טוב עם המתאמנ/ת , אני מאחל לכם הצלחה !

בברכה