פתחתי דיון שיש בתגובות שבו המשכיות לנושא שהועלה כאן - פחד מיצירה סביב זכרון ושכול.

עבודה מתוך מודעות או מהבטן - היא חלק משמעותי בעניין כמובן.

היצירה אינה חייבת לבוא ממקום מודע...

שאלה ששאל רפי (האים צייר צריך לעבוד מתוך מודעות לתכני יצירתו )  רלוונטית כאשר האמן מתנהל מול מצע פסיבי...

היצירה נשארת קבועה, בגמר הנחת כתם הצבע רישום הקו, או סיתות האבן, בהתאם למכלול השיקולים איתם מתמודד האמן (למה הוא מצייר ? , מה המניעים שלו ? מהן תכני היצירה ? אלו אמנים משפיעים עליו ? מה שפת הציור שהוא בוחר ומדוע הוא בחר בשפה כזו ?  מה המשמעות הפסיכולוגית ?  פילוסופית ?)

אך מה קורה באמנות אינטראקטיבית, דוגמת מחשב ואינטרנט? (מעבירים עכבר, או מקליקים באקראי)...

 כאשר מצע היצירה אינו פסיבי, אלא אקטיבי, ומחליט החלטות משלו, מה יוצג כמה זמן  ומתי...

במקרה זה, אמנים (גולשים) משפיעים עליה.

המניעים אינם ברורים יותר.

התכנים משתנים "היפר-תכנים".

שפת הציור, היא שפת הרשת.

המשמעות הפסיכולוגית משתנה מגולש לגולש.

המשמעות הפילוסופית, נקבעת ע"י הרשת כוליות, רשתיות, קישוריות, אחדות.

יצירה שבאה מהבטן  ומהראש ...

רפי יקירי

יש לנו הרבה פעמים דעות דומות אבל הפעם לא....כמובן שצייר יכול לאחר שיש לו מספר יצירות במבט לאחור לפרש את

יצירותיו שלו, ללמוד על עצמו ולהתפתח מתוך כך אבל לדעתי יצירה היא מתוך הלך הרוח והרגש שבאותו רגע.....

זה לא מתיחס לדעה שצייר צריך ללמוד את כיליו מהרישום ועד השימוש בצבעים שונים.

אני חושבת שסגנון מתפתח מתוך הציור הפנימי ולא מתוך ההגיון.....