קלישאה יכולה להיות עוצמתית

באם משתמשים בה נכון

באם יודעים להסיט אותה למצבים בלתי צפויים

ואז היא מקבלת משמעות יתרה או שונה

 

עצם המילה קלישאה היא נזילה

בזמנים שהכל נעשה

הכל ידוע

 

דניאלה

עתליה 09 011.jpg

מתוך סידרה

השואה כאן היא עננה האופפת הכול...

אם זה אצל אלה החיים אותה יומיום,

ואם זה אלה המכחישים או המדחיקים אותה...

למי שיש רושם שאין מספיק אמנות שעוסקת בשואה -

כתבה של דוד שפרבר שפורסמה במארב 

סוקרת תערוכות פרובוקטיביות.

 

בנוסף כתבה על התערוכה של ארז ישראלי המוצגת בגבעון.

"מתי תצאי מהקטע האישי ,זה יכול להיות בעייתי

אז זהו

לדידי אין נושא שחשוב לי ושאני אתחשב אם הוא "בעייתי"."

 

תודה רואה בקפה - תגובה מוכרת - והאמירה שלך בתשובה -מצוינת בעיני.

 

כשזה חשוב - לא צריך להתחשב ב"מה יגידו" ה...

היי אילת,

פה מגיעים כבר לתחום של

לשם מה ללכלך את הבד

מה כל העבודה הזאת לנו

אם זה לא אוטנטי למהות של האמן

למרות כל הידע הזמין

למרות הלחצים להיות

בועט,

עדכני,

בורא עולמות,

הורס עולמות,

חתרני,

אז זה לי

לא נראה

שווה

את

הטירחה

 

דניאלה

מדובר כמובן רק עלי :-))))

 

אמנות היא מקום לביטוי כל נושא שמעסיק את האמן,

אבל אפשר לראות גם את האחריות והעוצמה לאפקט שהאמנות יוצרת אצל הצופה.

האם היא לא מחזקת את גוף הכאב (אקהרט טול) של הצופה ומושכת אותו מטה?

האם היא תגרום לו להיות אדם טוב יותר, מודע יותר?

רק לשאול את השאלה: מה המטרה בהצגת העבודה. 

לפעמים הכאב של אדם בודד הוא המחיר של העלאת המודעות לקבוצה.

אם רואים בין שאר תפקידיו של אמן לעורר מודעות - ואם המחיר הוא נסבל מבחינתו -

על אחת כמה וכמה היצירה שיצר היא בעלת משמעות.

שאלת המחיר היא סובייקטיבית. מה שאחד יחשיב כמחיר יכול להיות חסר חשיבות בעיני האחר.

אם יצרתם עבודות זכרון שמתאימות ליום הזה

ספרו מה הוביל אתכם לכך...