זה קרה לי בבר מיצווה שלו השנה.
הייתי אמור לארגן את הטקס בבית הכנסת, ואז היא באה ואמרה שאבא
שלה הוא הגבאי בבית הכנסת והוא יארגן וגם שזה "השבת שלה". קודם
כל לא הבנתי את הנימוק "השבת שלה" לא יכול להיות שעושים כאלו
חשבונות לבר מיצווה. כתוב בהסכם "כיבוד אב ואם" וכתוב "חלוקה בחגיגת
חגים וארועים משפחתיים". חוץ מזה, זה היה דווקא השבת שלי, לא היה אפילו
עולה בראשי להגיד לה שלא תבוא לבר מיצווה כי זה השבת שלי...
לא הסכימה לחגוג ביחד. קנתה אותו במתנה גדולה במיוחד. בכלל, הוא אמר
לה שאם לא תקנה לו את מה שהוא רוצה, שלא תבוא היא לבר מיצווה... אז
הסכמתי לכל מה שהיא רוצה בתנאי שגם אנחנו, משפחתי ואני נוכל לחגוג.
הצעתי שהיא תחגוג לפני ואני אחרי, או להיפך לבחירתה. ניסיתי
להתגמש עד הסוף. הסכמתי שאבא שלה יארגן ואני אשלם חצי מההוצאות.
אבל זה לא היה מספיק לה. כחודש לפני הבר מיצווה, הילד הפסיק לדבר
איתי ועם כל משפחתי. ורק יומיים לפני הבר מיצווה הסבא צילצל אלינו
ואמר בדיוק מתי (לפחות הסבא הזה התנהג באצילות). שאלתי את הילד
אם יסכים לחגוג איתנו עדיין אחר כך, למרות שהיתה לי בושה גדולה והייתי
צריך כבר לבטל עם כל המשפחה שלי. הוא אמר שלא, שפגש חברים חדשים
אתמול והבטיח להם לבלות איתם אחרי הבר מיצווה, ולפני, זה עם אמא
ומשפחתה. בקיצור שם עלינו קצוץ.
עשינו ישיבה משפחתית לראות מה לעשות עם ילד שלא מתקשר חודש
לפני הבר מצווה (זה גם קרה חודש לפני יום ההולדת הקודם...), ולא מוכן
לחגוג איתנו אחר כך (הוא הסכים שביום שלישי אחרי זה נעשה ארוחה
גדולה ונאסוף כסף למתנה גדולה). הסברתי לו שהוא עשה למשפחתי בושה
גדולה ושאנחנו מאד אוהבים אותו ורוצים לחגוג איתו. הוא לא התרצה.
זה היה הפעם האחרונה שראיתי אותו או שמעתי ממנו. אני לא מטיל את
כל האחריות על האמא שלו. ילד שמסוגל לבזות את משפחת אביו
בבר מיצווה צריך להיות "מיוחד".
אני יודע שאקבל פה תגובות מבהילות משונאות גברים חסרות רגש במיל
שמבחינתן האם תמיד צודקת ואין גבול לסבל ולעונש שצריך להשית על האב,
אבל זה גם יזהה אותן בפני גברים אחרים כתמרור אזהרה, אז גם זה לטובה.
הוספת תגובה על "ילדים גדלים "
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה