פרטי קהילה
עסקי אמנות
חברים בקהילה (3832)
פורום
האמן כתחליף למדען ולפילוסוף.
| 23/4/09 11:44 |
1
| ||
בהיסטוריה של המאה העשרים פגשנו סגנונות רבים ובהם גם את הסוריאליזם.המטרה העקבית של הסוריאליזם היא להביא שאלות ולבטל את הרעיונות השגרתיים של המציאות. כפי שברטון כתב, "הבא לא נשכח למעננו , שבעידן זה המציאות מורכבת.גיבורי העידן הזה הם אינשטיין ופרויד. הם הראו לנו שהמציאות היא לא הרושם הראשוני. אלא מציאות יחסית של המתבונן. הריבונות של הרוח והשכל...זוהי מציאות יתר. באותו הזמן נחשפת המציאות החבויה. שם אפשר למצוא יותר מהמציאות המיידית. הסוריאליזם יוצר מבוכה וערער את העולם ואת המציאות עצמה. הסוריאליזם משבש שתי הנחות יסוד. האחד מעקב את קריאת המציאות והשנייה המבנה המוזר של האובייקט.
קריאה מאוחרת של המאה העשרים מראה בשיטתיות שכל המודלים הגבוהים עליהם נשענה האנושית ובהן גם האמנות פורקו על ידי קריאת הדה קונסטרוקציה.המודל ההרמונויטי של פנים וחוץ כאידיאה קרסה, פרט למודל ההרמונויטי של פנים וחוץ שמפתח הציור של מונק, קיימים לפחות עוד ארבעה מודלים יסודיים שהתיאוריה של המודרניזם יישמה ומאוחר יותר נדחתה על ידי הפוסט מודרניזם. המודל הדיאלקטי של מהות ומראית-עין, המודל הפרוידיאני של הנסתר והגלוי, או של ההדחקה, המודל האקזיסטנציאליסטי של אותנטיות וחוסר-אותנטיות, (ניכור ואי-ניכור) ולבסוף הניגוד הסמיוטי בין מסמן ומסומן. מודלים שונים אלה של עומק מוחלפים בסוגי שיח ומשחק טקסטואלי ובתפישות של פרקטיקות שונות.
בין יוני 1999 לאפריל ,2000 הפילוסוף Jean Luc Nancy והצייר Simon Hantaï החליפו סידרה של מכתבים המתייחסים לקבוצה של עבודות אמנות אשר מלווים את הספר המשותף שהוציאו Jean Luc Nancy ו Jacques Derrida. סדרת המכתבים חושפת את הדינאמיקה של החשיבה סביב צירי הלידה של היצירה. הדינאמיקה של הלוגיקה והמסר האסטרטגי שנבחן ונותח כמכשיר אשלייתי. אספקט חשוב אחר הוא מורכבות מערכת היחסים החזותית והעברת המידע ורב המשמעויות והפרשנויות בקריאה של יחסי טקסט דימוי. מאוד חשוב להתבונן על יצירת אמנות לא רק כטקסט, תוכן ומשמעות אלא גם כחפץ וכאובייקט פיזי. התבוננות באובייקט הפיזי מפגין את היצור ואת התפוקה... לעיתים את המבוכה הנובעת מבחירת העריכה ובערמומיות הפועלת הדדית כדו שיח של תכתובת. ניתוח זה מעוצב על ההשתקפות של תפיסות דרידה וננסי על החומר כייצור של תפוקה ושל תהליך שעיתוק. Jean Baudrillard and Christopher Norris . קריאה בין הקטבים מאפשרת הססנות סובייקטיבית בין להיות שותף למזימה לבין ההשקפה הנורמאלית של חידוש והמצאה.
-- דר. אנטון בידרמן, | |||
| 23/4/09 12:17 |
0
| ||
אבי, על פי דבריך כאן, נראה לי, שהאימרה איננה "האומן המחליף את הפילוסוף והמדען" אלה שפילוסוף הוא גם אומן, וכך גם המדען. כלומר, הגדרת האומנות מתרחבת בכל היבט, יצירה, עולם טרמינולוגי חדש. התרחבות ההגדרה מכילה יותר ויותר יצירות, תורות ותפיסות חדשות כיצירות אומנות, וזאת על פי סקירה של הנכסים של תרבותינו כפי שמשתקפים מהעבר. לכן, אינשטיין הוא גם אומן, ותורתו, אף היא יצירת אומנות. גם גתה הוא אומן, וגם אריסטו וכו'. אולי זה תהליך הפוך למה שהיה בעבר: קודם הייתה רק הפילוסופיה, אשר ממנה התפתחו המדע על ענפיו וענפים שונים נוספים, כלומר הוגדרו מונחים מצמצים יותר ויותר.
דרך אגב, התמונה הזו מזכירה לי איך נראה הבית שלי ביום טוב שלו.... -- http://www.wix.com/h_sacred_geo/michalhuller מיכל ה. | |||
| 24/4/09 02:16 |
0
| ||
זה בסך הכל היכולת להבין שיש לעצמך כסובייקט את היכולת להטיל ספק - כמו למשל הביזיון היום אצל הנשיא פרס בערוץ הראשון - איך דיברו "צעירים" וניכר היה בילבול. והאוצר שבקושי דיבר בשם האמנות כשדה חתרני. -- http://fashion-to-israel.blogspot.com/ | |||
| 24/4/09 08:26 |
0
| ||
הי ארז, כל אחד מעדיף את העדפותיו, וטוב שכך!
לגבי האור הכתב...והציור! מארינטי במניפסט הפוטוריסטי פנה אל ההמונים מעל עמוד השער של Le Figaro (20 לפברואר , 1909). הוא קיבל קרוב לעשרת אלפים תגובות מהקוראים הנלהבים. אגב גם הקולאג'ים של פיקאסו כללו חלקים של עיתון Le Figaro ניתן להבין שהבין את כוחו של הכתב והמדיה. עד שנת 1915 יצרה התנועה הפוטוריסטית מעל 50 מניפסטים, כולל "מניפסט טכני", שנכתב זמן רב לפני שהיה קיים ציור פוטוריסטי אמיתי אחד... דהינו המחשבה והכתב מתרימים את מעשה הציור ומכלילים אותו, כמו באמנות המושגית. דרישתו של מרינטי הייתה להרוס את הישן, להפסיק להתרפק על העבר ולצעוד לעבר עתיד של הישגים מדעיים וטכנולוגיים. המניפסט לא עסק באמנות כלל, אלא הציב רשימת אתגרים לניצול המצב החדש לשינוי המציאות. מארינטי השתמש בדימוי המכונית כסמל המהירות והקדמה. בעיניו היא יפה יותר מפסלי העבר הקלאסיים, השוכנים במוזיאונים - שהם בתי קברות ואולמות שינה ציבוריים. לדעתו, יש להרוס ולשרוף מוסדות אלה, ובמקומם להעדיף את הערים החדשות, את משברי המהפכות...את הרטט של מחסני הנשק ושל המספנות השרויות באור הירח החשמלי (הפכנו לתרנגולות בלול חשמלי :-) ... את תחנות הרכבת... את בתי החרושת... את הגשרים... את הספינות... את הקטרים השועטים על המסילה כסוסי פלדה... את טיסת האווירונים... והיום מסכי המחשב המאירים את העולם באורה של הדאטא. אגב כולנו כותבים כאן ספר מקושר... דף כאן, פיסקה פה ואיור שם :-) -- אבי רוזן אמן מדיה חדשה http://www.youtube.com/user/ephemeral8 | |||
/null/text_64k_1#