22.04.2009 סוכנויות הידיעות

הנשיא אובמה קרא להקמת שוק פחמן בארה"ב ולצמצום פליטות הפחמן ב-80% עד 2050  

בנאום לרגל יום כדור הארץ, קרא אובמה לאמריקאים להצטרף למאבק בהתחממות הגלובלית, ופרש את האופנים בהם מתכוון הממשל האמריקאי לעודד יעילות אנרגיה ומעבר לאנרגיות מתחדשות.

אובמה קרא להפחתת פליטות הפחמן של ארה"ב ב-80% עד 2050, במהלך שייצור מיליוני משרות חדשות בשוק האמריקאי. "קליפורניה כבר הראתה כי הדבר אפשרי: בעוד ב-30 השנים האחרונות צריכת החשמל בארה"ב צמחה ב-50%, בקליפורניה היא נותרה ללא שינוי", אמר.

אובמה הודיע בנאומו על השקת תכנית להחכרת מים טריטוריאליים של ארה"ב לשם פיתוח פרויקטים לייצור חשמל מאנרגיית רוח ומזרמי האוקיינוסים. הוא העריך כי באמצעות ניצול מיטבי של פוטנציאל אנרגיית הרוח, ניתן לייצר 20% מצריכת החשמל של ארה"ב מרוח עד 2030, וליצור בתהליך 250 אלף משרות.

כמו כן הודיע אובמה על שדרוג מערכת הובלת החשמל, על מנת לייעלה ולצמצם את אובדן האנרגיה בקווי החשמל, וקרא ליצירת תמריצים לייצור מכוניות יעילות דלק יותר ולהשקעה בתחבורה ציבורית. אובמה קרא להגבלת פליטות הפחמן וגזי חממה אחרים באמצעות שוק פחמן, בדומה למנגנון האירופאי...."

(המשך בקישור בתחילת הכתבה) 

 22.04.2009 סוכנויות הידיעות

 יום כדור הארץ: יצרניות שקיות הפלסטיק בארה"ב יתחייבו להשתמש ב-40% חומרים ממוחזרים עד 2015  

יצרניות שקיות הפלסטיק המייצרות 80% מכלל שקיות הפלסטיק שמשווקות לקמעוניות הגדולות בארה"ב יתחייבו להשתמש ב-40% של תוכן ממוחזר עד 2015. זאת, בעקבות לחצים שהפעילו קבוצות צרכנים, אקטיוויסטים סביבתיים ורשתות הקמעונות.

ההודעה תוזמנה בסמוך ליום כדור הארץ שמצוין היום, זו השנה ה-39. צעד זה בא בתגובה להחלטה של מספר קמעוניות גדולות בארה"ב - ביניהן הול סייל פודס וטריידר ג'ו'ס - להפסיק להשתמש בשקיות פלסטיק. תעשיית שקיות הפלסטיק בארה"ב מגלגלת מיליארד דולר בשנה ומייצרת כ-90 מיליארד שקיות פלסטיק בשנה בארה"ב לבדה.

22.04.2009 מאת איילה צורף

כשדואגים למשכורת קשה לדאוג לכדור הארץ - ההוצאה על פרסום ירוק בישראל נחתכו ב-90%  

הפרסום והשיווק הירוקים, אחת המגמות הבולטות של 2008, כמעט ונעלמו. בדיקת TheMarker אודות מספר הקמפיינים הירוקים שעלו לאוויר ב-2009 לעומת 2008 מצביעה על צניחה של 90% בהוצאה הכספית על פרסום ירוק.

בחודשי השיא - אפריל-מאי-יוני של 2008, עלו לאוויר קמפיינים ירוקים במאות אלפי דולרים בחודש, אך בחודשיים-שלושה האחרונים, בשיאו של המיתון, המספרים ירדו לעשרות אלפי דולרים בלבד, במקרה הטוב. אמנם בענף הפרסום מורגשת ירידה כללית בהיקפי התקציבים, אך מדובר באחוזים בודדים בחלק מהקטגוריות וב-10%-15% בקטגוריות אחרות. בשום קטגוריה לא נרשמה ירידה של עשרות אחוזים.

ב-2008 נדמה היה שכולם ירוקים. ה"גרין-ווש", צביעת המותג בגוונים ירוקים כדי לשוות לו מראה שוחר סביבה - לעתים ללא קשר לפעילות האמיתית שהוא מנהל (ולרוב לא מנהל) - היה בשיאו. כל המותגים רצו להיות ירוקים - וירוק באיכות הסביבה פירושו היה יותר כסף בקופה והעצמת המכירות.

המוצרים הירוקים - החל משקיות מתכלות, דרך ביגוד ירוק, ועד כלי רכב בעלי מנוע משולב של חשמל ודלק - צצו מכל עבר, ומחירם, על פי רוב, היה גבוה יותר ממחיר מוצרים מקבילים באותו התחום.

(המשך בקישור בתחילת הכתבה) 

22.04.2009

מאת יורם גביזון כימיקלים לישראל מוכרת איכות סביבה לאירופה  

חברת כימיקלים לישראל (כיל) היתה מעורבת בשנים האחרונות בכמה מחלוקות הנוגעות לאיכות סביבה, כמו הדיון בנוגע לכריית פוספט ליד ערד והצפת המלונות בים המלח. ואולם, בשנים האחרונות נוקטת כיל מדיניות אקטיווית להפחתת פליטות של גזי החממה שגורמים להחזר קרינת שמש אל פני כדור הארץ ולהתחממותו; שיפור טביעת הרגל הפחמנית של החברה כולל מעבר לשימוש בגז טבעי ואימוץ תקן לבנייה ירוקה.

כחלק מאמנת קיוטו מ-1997, התחייבו המדינות המתועשות להפחית עד 2012 את רמת הפליטה של גזי חממה בהיקף של 8% ביחס לרמת הפליטה של גזים אלה ב-1990. המדינות המתפתחות, בהן ישראל, קיבלו פטור מפרוטוקול קיוטו. עם זאת, על פי פרוטוקול קופנהאגן שיאושר ב-2010 אמורה ישראל להיכלל בקטגוריית ביניים של מדינות מפותחות שיקבלו על עצמן מחויבות להפחית את רמת הפליטה של גזי חממה, אם כי בכמויות קטנות יותר מאשר המדינות המפותחות האחרות. כיל, בהנהלת עקיבא מוזס, מעריכה שכחברה תעשייתית יוטלו עליה מכסות של פליטת גזי חממה החל ב-2013, ועל כן העדיפה להיערך לכך עוד קודם לכן, ולממן חלק מההיערכות באמצעות מנגנון שמאפשר למכור אשרות של הפחתת פליטות גזי חממה.

מדובר במנגנון בשם Clean Development Mechanism CDM)), שנקבע כחלק מפרוטוקול קיוטו. המנגנון מאפשר לחברות יצרניות במדינות מפותחות לרכוש אשרות של הפחתת פליטות גזי חממה במדינה מתפתחת, וזאת עד להיקף של 10% ממכסת הפליטות המותרת ליצרנית במדינה מפותחת.

הליך ביורוקרטי

פיתוח תהליך של סחר כלכלי באשרות להפחתת פליטות נועד לתמרץ חברות במדינות שעליהן לא מוטלת חובה רשמית להפחית את הפליטות להשתתף באופן וולונטרי במאמץ הכלל עולמי להילחם בתופעת גזי החממה והתחממות כדור הארץ. קביעת תמריץ כלכלי ליצרניות במדינות מתפתחות עשויה לקדם אימוץ טכנולוגיות חדישות להפחתת פליטת פחמן דו-חמצני וגזי חממה אחרים.

כך, למשל, יכולה יצרנית כימיקלים גרמנית שמחויבת להפחית 100 אלף טונה פחמן דו-חמצני בשנה לקנות אשרות מיצרן מלט מצרי שהפחית 10,000 טונה של פחמן דו-חמצני, למשל באמצעות ניצול החום שנפלט בתהליך ייצור המלט הפקת חשמל. לחלופין יכולה יצרנית הכימיקלים לרכוש מכסות פליטת גזי חממה שלא נוצלו על ידי יצרן אירופי אחר.

(המשך בקישור בתחילת הכתבה)   

22.04.2009

מאת אורה קורן אורמת ושופרסל קיבלו "נכשל" בדיווח סביבתי      

דימוי ציבורי ואיכות סביבה לא תמיד הולכים יד ביד בחברות הציבוריות המובילות בישראל.

משקיע עם מודעות סביבתית או משקיע שרוצה להישמר מחברות בעלות פוטנציאל לתביעות במיליוני דולרים בתחום, יתקשו לקבל החלטת השקעה לאור הדו"חות הכספיים של החברות הגדולות בבורסה. דיווחים עמומים גם פותחים פתח בחלק מהחברות להמשך ואף להגברת הזיהום הסביבתי שמהווה מפגע ציבורי.

המצב בעייתי יותר בדו"חות שופרסל, ששקדה בשנים האחרונות על שיפור חוויית הקנייה של לקוחותיה, אולם מסתפקת בדיווח מינימליסטי במיוחד בתחום הסביבתי. גם הקרבה לטבע של קיבוץ שער הגולן, הבעלים של מפעל גולן פלסטיק, לא מקבלת ביטוי בדו"חות החברה, שכמעט אינה מדווחת למשקיעים לגבי השפעת פעילותה על הסביבה.

(המשך בקישור בתחילת הכתבה)

22.04.2009 מאת הילה רז פרקליטים בוחרים: פסקי הדין ששומרים על הסביבה  

"בשנים האחרונות, עם ההכרה הגוברת בחשיבות ההגנה על איכות הסביבה ועל משאבי הטבע והנוף, הבינו משרדי עורכי הדין הגדולים בישראל שהסוגיה אינה מגמה חולפת, והקימו מחלקות המתמחות בדיני איכות הסביבה. כך, אל מול המשרד להגנת הסביבה והעמותות הירוקות, הפועלים להגנת הסביבה ועותרים לבתי המשפט בניסיון למנוע את מה שעלול לדעתם להסתיים באסונות אקולוגיים, ניצבים עורכי הדין המסחריים שמגנים על לקוחותיהם מפני כתבי אישום או תביעות אזרחיות בתחום.

ואולם מתברר שהפרקליטים הניצבים זה מול זה באולמות המשפט מאוחדים בדעתם לגבי הצורך האקוטי להגן על הסביבה, ובתום ההתכתשות המשפטית הם אף מיודדים ביניהם.

ביקשנו משלושה עורכי דין בכירים המתמחים בתחום איכות הסביבה במשרדים פרטיים ומשלושה עורכי דין המייצגים עמותות ירוקות, וכן מהיועצת המשפטית של המשרד להגנת הסביבה, לבחור את פסק הדין הירוק החשוב ביותר בעיניהם בשנה החולפת. בפסקי הדין שבחרו הם מביעים מורת רוח מהניסיון של תאגידים להפיק רווח כספי על חשבון משאבי הטבע והנוף של ישראל..."

(המשך בקישור בתחילת הכתבה)