הי עמית.

אכן, התגובה שלי הייתה באמת כתוצאה מרגישות יתר לכל אותם חברות ויועצים שמבטיחים חווית שימוש UX מדהימה וכל זאת רק בעזרת "הניסיון הרב" שיש להם.

אני לא מאמין שלחברות האלה יש את היכולות שהם מנסות לשווק. לדעתי הם גם עושים המון נזק לתדמית של המקצוע הזה בארץ.

דבריו של יחיעם משקפות את המציאות ברוב החברות שבהם עבדתי בארץ. לכן, זה לא מפליא שאין אפילו מוצר מדף אחד עם חווית משתמש אמיתית שמיוצר עבור הקהל המקומי.

ממשחק עץ ועד אפליקציה שמתקינים על המחשב - לישראל אין מה להציע. אנו יודעים לייצר טכנולוגיה ופתרונות שמבוססות על תשתיות קיימות - אבל לא מעבר לזה.

לגבי קפה דה מרקר. גם אני הייתי מתוסכל יותר מפעם אחת בגלל שלא הצלחתי לבצע פעולות בסיסיות באתר.

1. אחת הפונקציות שעד היום אני לא יודע איך עושים ולכן אין טעם לשאול אותי איך זה עובד, זאת היכולת להוסיף לינק מדף הבית שלי לאתר חיצוני. מסתבר שזה אפשרי - אבל אל תשאל אותי איך.
2. הדבר השני שרק מזמן גיליתי שהוא אפשרי זאת היכולת לערוך מחדש תוכן שכבר פרסמתי. מסתבר שיכולת הזאת ממוקמת אי שם בראש הדף וצריך להיות מאוד יצירתי בשביל לזהות את קיומה.
3. אני גם לא מוצא שום סיבה לבדל בין פוסט לדיון. לפעמים התגובות שלי נעלמות כי אני מחפש בקטגוריה הלא נכונה.

כרגע אני מתוסכל מפני שגיליתי שאני יכול לערוך רק את התגובות שאני מפרסם בבלוגים של אחרים אבל לא בבלוג שלי. (אין לי הסבר מדוע זה ככה).

עזוב אותך...

אם ווינט או כל גוף אחר היה מרים חצי פתרון כמו הקפה

אני נשבע בריש גלי שלא הייתי נשאר פה דקה אחת.

ההחלטה ללכת על הפלטפורמה של דקס כל כך מרגיזה ובאגית 

שכל הנאמנות שלי הלכה פייפן.

במקרה של בנק הפועלים יש התפתחות.

:)

פוסט עדכון בהמשך.