האם פרגון לחבר באתר עלול להוות פגיעה בקניינו הרוחני?

 

מקרה שהיה כך היה:

 

פרסמתי באחת הקהילות באתר תגובה לדיון ובאותה תגובה הוספתי קובץ תמונה שנלקחה מגלריה של חבר באתר (יוצר התמונה) תוך ציון שמו המלא של היוצר ו"כל הזכויות שמורות". חשוב לציין שבגלריה של אותו כותב שאינה נעולה/חסומה לחברים בלבד מופיעה התמונה כאשר מתחתיה מצוין שמו המלא של היוצר ו"כל הזכויות שמורות". מיד לאחר מכן שלחתי הודעה לאותו אדם וידעתי אותו בדבר הפרסום כולל הפניה. אותו חבר התנגד לפרסום וקבל על כך שלא ביקשתי את רשותו לפני הפרסום.

 

האם יש פסול בהתנהגותי?

 

 

*בסופו של דבר הגענו להסכמה והכל בא על מקומו בשלום.

 

 

איתי,

שאלה מרתקת.

נתחיל בחוק היבש ואחר כך ב"מה צריך להיות".

לפי החוק היבש - כן. יש פסול וטוב שאתה מאפשר לי להדגיש את זה.

העתקת יצירה של מישהו אחר, מכל סיבה שהיא, היא הפרת זכות יוצרים, אלא אם נתקבלה הסכמתו לכך. נקודה. גם אם נתת קרדיט. מתן קרדיט מתייחס ל"זכות מוסרית" וולא ל"זכות יוצרים" והאחד אינו חופף לשני. לכן, למרות רצונך הטוב - כאן טעותך.

 

זכות יוצרים היא זכות היוצר לבצע פעולות המנויות בחוק (כמו העתקה, העמדה לרשות הציבור, שידור וכדומה), ומי שמבצע ביצירה או בעיקרה פעולה שכזו בלי הסכמת בעל הזכות - מםר אותה.

הזכות המוסרית היא זכות (חוקית למהדרין, על אף שמה) לקרדיט ראוי בנסיבות ולאי פגיעה ביצירה עצמה.

אלו שתי זכויות מצטברות.

זה הדין.

 

בפועל, סביר מאוד להניח שהפרה כמו שתארת בנסיבות לא מסחריות שכוונתה טובה, ככל הנראה תענה בסטירה על כף היד ולא מעבר לכך. אבל לפי החוק היבש זו הפרה.

עכשיו בואו נחשוב וננסה אנחנו לגבש מעין קווים מנחים לציטוט ברשת חברתית.

למשל בתמונה. האם העתקתה במלואה עם קרדיט די בו?

ואם מישהו מעתיק מאמר שלם שנתתי לבלוג שלו ונותן קרדיט, זה טוב?

ומה זה קרדיט. שם? קישור? קישור לאן? 

ואולי העתקת היצירה צריכה להעשות ב"רזולוציה נמוכה"? למשל רק העתקת קטעים מהמאמר או טשטוש התמונה? או ששמא זו הפרת הזכות המוסרית?

ואולי פשוט חובה לפנות מראש ולבקש רשות?

 

בעקרון, במקרה שלי פניה מראש הייתה פותרת את הבעיה לפני היווצרותה.

 

זאת לא הפעם הראשונה שאני משתמש בתוכן של אדם אחר אבל עד אותו המקרה הסתפקתי תמיד בלתת לינק למקור בלבד (מבלי לפרסם את התוכן עצמו). עם הזמן והנסיון שצברתי באינטרנט ובאתר הבנתי שהרבה גולשים (וגם אני) מתעצלים ומתעלמים הרבה פעמים מלינק שמצורף לתוכן כלשהו. חשבתי לעצמי שכדי שאותו תוכן (אליו אני מפנה) יקבל חשיפה מרבית מדוע לא אוסיף אותו כקובץ (תמונה) תוך ציון שם היוצר וזכויותיו (תכננתי להוסיף קישור למקור אבל כבר לא הספקתי כי הייתי עסוק בוויכוח עם היוצר).

 

את דיני הקניין הרוחני ודיני האינטרנט אני לא מכיר עדיין ופעלתי לגמרי בתום לב ומתוך כוונה טובה, בטח ובטח שלא לצורך מסחרי או רווח אישי. אני יכול להבין מדוע פעולה כמו זו שתוארה היא פסולה אבל יתכן שבחוק יש גם בכדי לפגוע במי שעליו הוא נועד להגן- היוצרים. קחו למשל מקרה דומה לזה שתארתי (העתקת תוכן של אחר במטרה לפרסמו וללא כל רווח אישי למעתיק), אמנם בקשת רשות תהיה הדרך הפשוטה לעשות שימוש ביצירה אבל מה במקרה שלא ניתן להגיע ליוצר? אם עקב היעדר פרטים מזהים מספקים או אם מכל סיבה אחרת. במקרה שכזה יצא שכרו של היוצר בהפסדו...

הדרך הנכונה תהיה להביא לידיעת הקוראים רק חלק מאותה יצירה עליה אתה דן, להגיד את דעתך ולהפנות את הקוראים לקרוא את המקור בדרך כלל זה הכי ראוי אם לא קיבלת מראש את הסכמת המחבר המקורי

ונניח שמישהו ברשת קפה דהמרקר העתיק שיר שלי שפורסם באתר אחר, ושם אותו בבלוג שלו תחת שמו שלו.

 

מה לדעתכם צריך לעשות לגבי אותו כותב בקפה דהמרקר?

 

האם הוא יכול להמשיך ולהיות חבר בקפה דהמרקר?

 

איך אפשר  להביא את אותו "מעתיקן" למצב שלא יעז לחזור על המעשה באתרים אחרים?

 

 

צטט: שלום@ 2009-05-01 22:03:59

ונניח שמישהו ברשת קפה דהמרקר העתיק שיר שלי שפורסם באתר אחר, ושם אותו בבלוג שלו תחת שמו שלו.

 

מה לדעתכם צריך לעשות לגבי אותו כותב בקפה דהמרקר?

 

האם הוא יכול להמשיך ולהיות חבר בקפה דהמרקר?

 

איך אפשר  להביא את אותו "מעתיקן" למצב שלא יעז לחזור על המעשה באתרים אחרים?

 

 

 

מה לדעתי צריך לעשות? לצלוב אותו בכיכר העיר עם זפת ונוצות. אבל החוק קובע אחרת... :-)

 

האם הוא יכול להמשיך להיות חבר ברשת? שוב. משפטית כן. חברתית אני גם חושבשכן, אבל בוודאי שעליו לתקן את הטעות שעשה.

 

איך אפשר להביא אותו וכו'...? הו הא! חוץ ממכות יבשות שלא משאירות סימנים? בדרך כלל אנשים מהישוב שמבינים שהם עשו טעות לא נוטים לחזור עליה. אם לא - מכתב עו"ד עם דרישת פיצוי עלול להוות תמריץ טוב להמנע מחזרה על אותה טעות. הגשת תביעה נראה לי כבר מוגזם.

צטט: יורם ליכטנשטיין 2009-05-03 09:45:49

צטט: שלום@ 2009-05-01 22:03:59

ונניח שמישהו ברשת קפה דהמרקר העתיק שיר שלי שפורסם באתר אחר, ושם אותו בבלוג שלו תחת שמו שלו.

 

מה לדעתכם צריך לעשות לגבי אותו כותב בקפה דהמרקר?

 

האם הוא יכול להמשיך ולהיות חבר בקפה דהמרקר?

 

איך אפשר  להביא את אותו "מעתיקן" למצב שלא יעז לחזור על המעשה באתרים אחרים?

 

 

 

מה לדעתי צריך לעשות? לצלוב אותו בכיכר העיר עם זפת ונוצות. אבל החוק קובע אחרת... :-)

 

האם הוא יכול להמשיך להיות חבר ברשת? שוב. משפטית כן. חברתית אני גם חושבשכן, אבל בוודאי שעליו לתקן את הטעות שעשה.

 

איך אפשר להביא אותו וכו'...? הו הא! חוץ ממכות יבשות שלא משאירות סימנים? בדרך כלל אנשים מהישוב שמבינים שהם עשו טעות לא נוטים לחזור עליה. אם לא - מכתב עו"ד עם דרישת פיצוי עלול להוות תמריץ טוב להמנע מחזרה על אותה טעות. הגשת תביעה נראה לי כבר מוגזם.

 

 ומה לעשות כשהוא חזר על האהמממ טעות עשרות פעמים, עד שהתגלה במקרה? ואני מדבר על מקרה שקרה כאן בקפה דהמרקר בימים האחרונים!!!!

 

 

אולי אז הגיע המועד לזנוח את ההתכתבות בפורומים וולונטריים ברשת ולגשת לעורך דין, לשכור את שירותיו ולהגן על זכויותיך?

נדמה לי שבמצב כזה כבר חרגנו מגדר יעוץ חביב ולא מחייב בפורום כגון זה.

נכון - עולה כסף, אבל אם זכויותיך חשובות לך אתה צריך להגן עליהן.

 

נקודה מעניינת היא שכאן בקפה יש מנגנון אוטומטי המאפשר לחבר בקפה לצטט בבלוג שלו במלואו פוסט שפורסם בבלוג אחר בקפה (פשוט על-ידי לחיצה על הכפתור המיועד לכך "תיטוט הפוסט בבלוג שלי").

הקפה נותן יד להפרת זכויות יוצרים. נקודה למחשבה.

 

 

ואיתי: נתקלתי בסוגיה שהעלית בהקשר מעשי: האם סופר (או כל יוצר אחר) שקרא בעיתון מאמר ביקורת מחמיא על יצירתו, רשאי לצטט באופן חופשי את הביקורת החיובית ללא בקשת רשות ממחבר הביקורת?

התשובה הנכונה לפי דיני זכויות היוצרים, עד כמה שאני מבינה אותם, היא שכעיקרון לא, אלא אם מדובר בציטוט חלקי ביותר שאינו עולה כלל כדי פגיעה בזכות היוצרים. אם לא כן - צריך להקדים לשימוש בקשת רשות (שיש סיכוי שתיענה בחיוב. אבל חייבים לבקש).

לי בעצם לא ברור למה חשבת שיש בעיה עם בקשת הרשות, ולמה דיני זכויות היוצרים פוגעים ביוצרים. הרי כדי להתגבר על משוכת החוק כל מה שצריך לעשות זה לבקש רשות, ואם היוצר באמת מעוניין בפרסום - בוודאי שיסכים. מצב זה עדיף על מצב שבו אין צורך לבקש רשות, היוצא מנקודת הנחה שהיוצר תמיד יסכים. ואם לא? אם, למשל, מישהו רוצה לפרסם את היצירה שלי בפלטפורמה שאינה מקובלת עליי או שמבזה אותי? מדוע לדעתך יש הנחה שהיוצר תמיד יסכים לפרסום ולכן לא צריך לבקש את רשותו?

 

 

ויורם: אני חושבת שהתעלמת בתשובה שלך מנושא אחד חשוב: ישנו חריג השימוש ההוגן למטרת ביקורת. מותר לעשות שימוש בחלק מהיצירה (תוך כמובן מתן הקרדיט המתאים) אף ללא הסכמת המחבר, אם השימוש נעשה לצורך ביקורת הוגנת. לא פתחתי שוב את החוק כדי לבדוק את כל התנאים וכל החריגים, אבל ללא ספק יהיו פעמים שבהם ציטוט פוסט של מישהו אחר אף ללא הסכמתו לא יהווה הפרה של זכויות היוצרים.

ואם דברי שבח נכנסים בגדר "ביקורת" (ולדעתי כן - כי הרי הם ביקורת חיובית) אז מותר לצטט פוסט גם כדי לשבחו. אולם סביר להניח שאסור יהיה לצטט אותו במלואו אלא רק חלקים הרלוונטיים לצורך הביקורת, והיתר - בלינק מתאים.

צטט: שיר-אשיר-בגשם 2009-05-07 13:42:55

 

 

 

ואיתי: נתקלתי בסוגיה שהעלית בהקשר מעשי: האם סופר (או כל יוצר אחר) שקרא בעיתון מאמר ביקורת מחמיא על יצירתו, רשאי לצטט באופן חופשי את הביקורת החיובית ללא בקשת רשות ממחבר הביקורת?

התשובה הנכונה לפי דיני זכויות היוצרים, עד כמה שאני מבינה אותם, היא שכעיקרון לא, אלא אם מדובר בציטוט חלקי ביותר שאינו עולה כלל כדי פגיעה בזכות היוצרים. אם לא כן - צריך להקדים לשימוש בקשת רשות (שיש סיכוי שתיענה בחיוב. אבל חייבים לבקש).

לי בעצם לא ברור למה חשבת שיש בעיה עם בקשת הרשות, ולמה דיני זכויות היוצרים פוגעים ביוצרים. הרי כדי להתגבר על משוכת החוק כל מה שצריך לעשות זה לבקש רשות, ואם היוצר באמת מעוניין בפרסום - בוודאי שיסכים. מצב זה עדיף על מצב שבו אין צורך לבקש רשות, היוצא מנקודת הנחה שהיוצר תמיד יסכים. ואם לא? אם, למשל, מישהו רוצה לפרסם את היצירה שלי בפלטפורמה שאינה מקובלת עליי או שמבזה אותי? מדוע לדעתך יש הנחה שהיוצר תמיד יסכים לפרסום ולכן לא צריך לבקש את רשותו?

 

אני לא חושב שבקשת רשות היא מיותרת ואני גם לא חושב שהיוצר יסכים תמיד לפרסום. אני בעצם התכוונתי למקרה מאד ספציפי שבו לא ניתן להשיג את הסכמת היוצר פשוט כי לא ניתן להגיע אליו (מסיבות טכניות). במקרה כזה עלול היוצר להפסיד חשיפה ופרסום שאולי היה מקבל דווקא בברכה אם ניתן היה לבקש את רשותו.

 

אבל זה מקרה מאד ספציפי ובגדול אני כן חושב שבקשת הרשות היא הכרחית. אני פשוט לא מתמצא בדיני קניין רוחני אבל מקווה שיצא לי לקחת את הקורס בשנה הבאה...