את הטקסט הזה כתבתי לפני המון שנים (בטח יותר מעשור )באיזה יום שואה דיכאוני במיוחד. דודה מרים . הפעם הראשונה שהבחנתי במספר מקועקע על היד היתה על זרועה של דודתה של אמי, דודה מרים . ואני בתמימות האופיינית לילדה בת ארבע שאלתי...

לאחרונה , נהייתי נוסטלגית לאללה מוצאת את עצמי נזכרת באהבות ישנות , בחברויות של פעם אולי זה משבר גיל הארבעים שהחליט להגיע לו באיחור מכובד של שנתיים וחצי. כל געגוע מתוק מלווה בכמיהה לטעמים ולריחות שמקוטלגים אצלי במגירות הז...