כבר כיביתי את האור, התכסיתי (איזה כיף שלא צריך לישון כבר עם מזגן, לא?), עצמתי עיניים אבל הצורך לכתוב גובר על כול עייפות, כאב גרון, מצגת גדולה שעליי להציג מחר. יו ניים איט. עוברים עליי ימים מעניינים שכאלה. מן יום כיפור כז...

הדמעות החלו מוצאות דרכן החוצה אתמול בשעה שמונה בערב עת צפיתי בנאומם של נשיאנו שמעון פרס והרמטכ"ל גבי אשכנזי שפתחו את יום הזיכרון

תודה לאלה שכתבו ושאלו לשלומי. שלומי טוב. ואפילו טוב מאוד. אגולל בפני מי שמעוניין את הקורות אותי מאז שנחתתי בארץ הקודש ומי שאינ