מאור-גדול שאל את אי-קיום: "אדוני, האם אתה קיים? או שאינך קיים?" כיוון שלא זכה מאור-גדול לתשובה, נעץ עיניו בדמותו של אי-קיום. הכול היה עמום וריק; הקשיב ולא שמע דבר; שלח ידו ולא אחז במאום. אמר מאור-גדול:"מושלם! מי יכול להגיע לשלמות כזו? אני יכול לחשוב על קיומו של אי-קיום. והנה אי-קיום אינו קיים.".