המוח שלי ריק עכשיו, העולם כאילו לא קיים, הדבר היחיד שחשוב כרגע זה היא, רק היא והעונג שלה. לשוני מרפרפת על פני הגוף הקדוש, נוגעת לא נוגעת. ידי מלטפות בעדינות את ביטנה, את ירכיה, את ישבניה… מרגיש את הדופק שלה מאיץ ...

    הייתי כאן בקפה בימי התהילה שלו לפני שנתיים שלוש. מאז אחרי הפסקה ארוכה ותקופה מסעירה, חזרתי לראות אם הוא עדיין חי ובועט.     האם יש כאן עדיין סימני נפט?  

חייב לפתוח עם השיר המרגש הזה... המילים אומרות הכל... כנסיית השכל מילים: רן אלמליח לחן: דוד רסד, יורם חזן ורן אלמליח הייתה אחת שידעה