דַּת דּוֹרֶשֶׁת כַּמָּה יַחָסִים דִיכוֹתוֹמִיִים הִיא צְרִיכָה מָאֲמִינִים וְכוֹפְרִים. הִיא צְרִיכָה אֶת אֵלֶּה שֶמַכִּירִים אֶת הָמִסתוֹרִין וְאֶת אֵלֶּה שֶׁרַק פּוֹחֲדִים מִמְּנוּ. הִיא צְרִיכָה אֶת הַשַּׁיָּכִים...

  אַתֶּם הַמַּאֲמִינִים אַתֶּם הַכּוֹפְרִים  גַּם אִם קְרָאתֶם לְזֶה בְּשֵׁם לֹא גְּרַמְתֶּם לוֹ לְהִתְגַּשֵּׁם  מַעֲשֵׂיכֶם אוֹ הַהִמָּנְעוּת שֶׁלְּכֶם  הַתְּעֻזָּה אוֹ מוֹרֵךְ לִבְּכֶם  בַּמַּצָּב הַגָּלְמִי בּוֹ אַתֶּ...

  ודנו בבארות החלומות ללא תחתית מקיא מתחת לזרועו בפינת הבר, נאבק בנשימה. לו רק ידע כמה אני מבין ללבו. החיים הם גורלך. ומה גורלך עושה בעבורם? - ענה לי בכנות בעניין הזה אחר כך מאחורי הדלת מעיל יתום על קולב, זיכרון שם שנמח...