בין תִּרְזָה לצאלה - - - חורף, גשמים עזים מכים בגג הֲלוּבַּיִת, מאשרים שנה ברוכה, הצאלה שבגבעה יתומה, בענפי הצאלון התנשמת מִתְנַֹשְפֶמֶת. ימים רבים סגורה המשפחה הקטנה בַּלוּבַּית, מתחפרת בעצמה, צאלה מֹשְתַּבְּלֶלֶת בארג...

אֶלִיפְּסָה - - - יָמִינָה יָמִינָה, שְׂמֹאלָה שְׂמֹאל, לְפָנִים, אָחוֹרָה. יָמִינָה יָמִינָה, שְׂמֹאלָה שְׂמֹאל, לְפָנִים, אָחוֹרָה. נְֹשָמָה מדלגת לאורך קיר האבן הארוך, מתעגלת עם המעוגל, סובבת את האין-פינה, אל משטח הב...

צִיּוּן דֶּרֶךְ - - - פלומה ירוקה ורכה העלו הכָּרִים לאחר הגשמים הראשונים ידה מרחפת על ראשי הגבעולים, מרטיטה את הניצנים, כמו ֹשֵם, שניתק מעוֹרָהּ והפך מלטף-תחליף-מגע-מרגיע-הֵרְגֶלִים, והיא, את הרגליה שלה מבקשת לנתק, מִל...

גְּמִילָה - - - מעט אחרי הגֵז העלו הכבישים על עורן פלומה רכה ֹשֵם מושיט יד, מרטיט את ניצני הסיבים, ממלמל גרגורי עונג, מאז הַגְּמִילָה שניתקה אותו מעוֹרָהּ, ידו מגששת לכל עבר, תָּרָה אחר תחליפים רכים עדיני-מגע מרגיעי-הרג...

תַּלְמֵי הַמִישוֹר הֲחַדָֹש - - - תראי סונקה את השלוליות, ואת הסיקסקים מעולם לא היו מאלו ומאלו במישור שלנו-שלך נהגת בכל טיפה בחסכנות של צנע, בנזירות, "... דב-יוסף אמר, ... בן-גוריון ציווה ..." חזרת ואמרת, או שמא תרצת ? ...

ציפּוֹר מְשוּנָה דוֹאַה מְעַל הַמִישוֹר - - - "תַּלְמִי, תראה איזה ציפור משונה שם בשמים" מצרור התלתלים האדומים מושטת אצבע נחושה המצביעה אל הנקודה הצהובה הדואה גבוה בתכלת. צאלה מביטה בה בערגה, כמה פעמים היתה עוקבת היא אחר...