לכל אדם יש תקופות שכאלה.. של סיום.. וכמו בכל סיום או סוף תמיד יש התחלות חדשות התקופה הזו כ"כ מבלבלת כ"כ הרבה רגשות צפים ומוצפים.. כעס, שמחה, עצב , תקווה , התרגשות, פחד, אהבה, שנאה, כאב. יש המון התרגשות וצפייה לקראת הדרך ...

תמיד הייתי הילדה שעומדת ליד.. ליד המקובלות... ליד השוות ... ליד אלה המעשנים ליד האהבה ליד החיים.. מרגישה שהחיים עוברים חולפים ואני פשוט ליד.. למה לא הגיע הזמן להיכנס באמת??? ממה אני כל כך מפחדת.. במה אני לא רוצה לגעת... ...

לאן נעלמתי? לאן נעלמו המילים? לאן נעלם הרגש?... האם הנחתי לו סתם כך לחיות? ... אני משערת שכן... בין השיגרה היום יומית בין המטלות בין העיסוקים והמרדף אחרי הזמן... מוצאת לי פינה קטנה... וכותבת...כותבת את אשר על ליבי.. את ה...