וברגע אחד, ההשתקפות של האור מפני החרסינה שלה מסנוורות, ופתאום היא כבר לא שם נעלמה עם משב הרוח בפעמונים כל מה שנשאר ממנה זה קצת צל, ריח של בושם ומחנק בגרון

אני מצטער מצטער על כך שניצלתי, שיקרתי, אנסתי, רצחתי. אני מצטער מצטער על הבריונות, מצטער על ההכחשה אני מצטער שכשלקחו אותכם לא צעקתי ולא מחיתי, מצטער שהפניתי מבט. אני מצטער שלא ביקשתי סליחה קודם מצטער שלא הבנתי שזה לא בסדר...

vol 1#: http://cafe.themarker.com/post/2710858/ אחרי שגמרתי פשוט התפרקתי עליו. הוא נשכב על הבטן על הרצפה ואני מעליו, עדיין מחבק אותו ומרגיש את הנשימות שלו, את דפיקות הלב המהירות... עד שנשמע קול מהמירס שלו. "אתה בסדר אחי?...