היום בדיוק עברה שנה... החודשים הראשונים היו קשים מאוד... התהלכתי עם ריקנות בבטן, חור שלא מצליח להסגר. ספרתי את הימים על לוח השנה. הרגשתי עצבות וחוסר עניין. התעקשתי לא למצוא נחמה בדברים אחרים שינסו למלא את החור, רציתי שיס...

עם מי להתחתן                                                                     &nbs

עברו להם תישעה חודשים, עברו טוב אפילו טוב מאודדד! ופתאום זה קרה, הצורך להמשיך הלאה, החופש ששורק מהחלון, הרצון לבלוע את החיים בביסים גדולים. אז יוזמים "שיחה" ומשחררים. חשבתי שיהיה קשה,כואב ומתגעגע ואפילו הכנתי ערמה של ספר...