חוט שני אקשור לאדן החלון. שתדע היכן.   את שעריי אפסק רחב רחב.   בדיוק כרחב.    

  אני רוצה לשאוף אותך בנשימה ארוכה אל תוך הנחיריים שלי.   אני רוצה לתת לשאיפה למלא לאט לאט את הקנה שלי, לטייל בו ולמלא לי את הריאות.   נשמתי אותך עמוקות אל קירבי. ועכשיו          כולך בי.  

  פגשתי פעם מלאך. כמו בסיפורים הוא היה לבן ומכונף, שערו זהב. הוא הושיט לי מכתב. לקח לי שנים לפצח את כתב חידת הסתרים.   היו שם רק שלוש מילים.   את יכולה הכל.    

  כשבא האל אל השכינה נוצרו העולמות. מתוך מפץ האורגזמה בא האור. ובעברית תקנית, האביונה, מובילה את אדם וחוה טרם היות הנחש הגחון והתפוח ניצבים באגדת הגן.      

  אומרים לי:     "את נועזת" ואני אומרת:     "לא, אני לא נועזת" "אבל אני בולעת".   אני בולעת את החיים, ואת מה שהם מציעים. כי, מה לעשות והם, כה זמניים.  

  ביקשת שאפסק. פיסקתי. ביקשת שארד על הברכיים. ירדתי. ביקשת שלשון אשרבב. שירבבתי. ביקשת בפה לזיין. זויינתי. דרשת שלא אספר. סיפרתי.    

  הסוד בקאמה סוטרה הוא לא אלף תנוחות, הרז הוא לא אקרובטיקה למיטבי לכת. הענין מאוד פשוט, לא יכול זבוב לזיין פילה ופילה לא יכולה לזיין זבוב. אז מה לעשות והזין שלך כל כך גדול?  

  מסר לכל הגברברים הזעירים וחסרי המעוף. העובדה שאישה כותבת סקס ואירוטיקה לא מסמנת את המובן מאליו בעיניכם שהיא מותרת לכל. אז תרגעו בעיקר אתם שיש לכם נשים בבית. תעשו אהבה עם הנשים שלכם או שתתגרשו.  

  כשידך באצבעות רחבות פשוטות, אחזה בירכי, מטביעה בה חותם, הפכתי מגוש שיש לאש תמיד.      

    במוזיאון   מול דגם עתיק   של סירת משוטים   נזכרתי   איך הושטת לי יד   והעלת אותי לסיפון.   איך מפרש נמתח לבן   וחולצה נפרמה.   איך מנוע דמם   ועוגן הוטל.   בי.  

  בשמלה דקיקה וצעיף נרעדתי הערב אל מול הגלים. הים סער התיז מלח על הרציף. אך זה לא היה הקור הבא מצפון שהעביר רטט בגופי.   זו היתה ידך שגלשה לי אל תוך התחתונים.        

  אתה נותן לי להמתין, ואני נוטפת חוסר סבלנות.   כסוסה פראית רוצה לדהור.