והפעם שניים במחיר של אחד לרגל החגים, מבצע. הראשון עוזב לצרפת והשני פשוט הגיע תורו. מזל שזה היה בתחילת השבוע כשעוד היה לנו כח לפני סופות החול והקור בלילות והשקשים הלא נוחים ומנות הקרב הדוחות... אבל היה סבבה. עד היום אני ל...

את זוכרת שהבטן שלי כל כך עגולה שכשהעברת את היד מצד אחד לצד שני עברו חמש דקות? חבל רק שבאיברים אחרים זה לקח שניה וחצי, וזה כולל את הראש. למה אני כולי דק כזה, חוץ מבבטן, זה מקור גאוותי, את זוכרת? שם אני עושה מאגר לימים קשי...

מילואים. הצפון הרחוק. והפעם הקיבוצניק שכבר לא שם... היו חששות היו התחמקויות אבל בסוף הוא נשבר. וזאת התוצאה:

כולם בטח בחג אכלו תפוח בדבש וליקקו את השפתיים ואמרו אהממממ כמה טעים ואיזה חכמות הדבורות ואיך הן מאורגנות בכוורות שלהן ויש מזון מלכות שזה נורא בריא, אבל אי פעם מישהו חשב עלינו? עלי? אתם יודעים מה להיות דבורה ממין זכר? אם ...

אני? אני חייב לפתוח באמת גם אם היא לא נעימה: גדלתי בשכונה שהיא לא פאר, טוב שכונת עוני, נו טוב שכונת פשע, די תפסיקו ללחוץ- שכונת פשע כשאבא שלי ישב בכלא על העלמות מס ואנשים, ואח שלי סיפסר בסמים קשים. ואני? אני בריון. כולם ...

אתם מבינים, זה לא פשוט להיות מלך של שפנים. אתם יודעים מה זה כשאתה פותח את הדלת ומאות שפנים לא נמצאים שם כי הם מפחדים ממך? . אבל לא תמיד הייתי מלך. הכל התחיל אחרי מערכת יחסים עם לביאה. אמיתית אבל, לא דימוי כמו שאתם בטח חו...

אז אתמול יום העצמאות של יזרעאל המדינה הסו מתוקה שלנו גם אני חגגתי לי כאילו בירסדיי סוויט סיקסטין ולבשתי מכנסי סקיני ג'ינס וחולצה מעלפת של איב סאן לורן עם טאצ' של חגורה שמאמי שלי קנתה לי שאני הכי אוהבת בעולם ובאו אלי חברו...

קוראים אותי גרשון, שם מעאפן אני יודע, אין לו ניחוח בינלאומי, ואני שגדלתי בשכונה ליד הבניינים הגבוהים תמיד הייתי מסתכל בבניינים וחולם שהם יהיו שלי, נכנס לקניון ושניה לפני שאני גונב מהפיצוציה ודופק איזו פיצה אני חולם שאני ...

זה הפך לנוהל. בהתחלה החיילים הרימו גבה, התנגדו. מה.. לקרוא שירה במילואים? עזוב אותנו בחייאת. אחרי קצת איומים קללות וקצת מכות הצעיר נשבר וקרא. ראו כולם כי טוב והתחילו פתאום להתנדב. אז ככה בשטחים איפשהו ביו"ש במקום ללא קלי...

איזה כיף שאנחנו מדברות, כמו חברות, את יודעת שאת יכולה לפנות אלי, בכל דבר אבל למה את ערה בשעה כזאת? חלום רע? מחשבות? בגילך? תשאירי משהו לעוד כמה שנים יש לי פסיכולוגית נהדרת שמתה על מחשבות. בנים? נהדר, אני מעולה בבנים. תשא...

וכך אשכב בקברי, רגלי לא ינועו וידי לא יאותו, בלי יכולת להתהפך על הצד, או לנחור על הבטן, עצמות גרומות שמסודרות כאילו היה כאן פעם אדם, פעם אדם שחי, והיום כבר לא? . ובהלוויה ראיתי איך את לבושה שחורים, דמעה מוסתרת על ידי משק...

ראש הזהב קראו לי. אתם מבינים, הסיפורים שמלווים אותי מהילדות אלה לא עוד מסיבה שבה הייתי או עוד ציון שקיבלתי וגם לא עוד פעילות בתנועת נוער שבה הייתי. אלה תמיד הנגיחות. שקיבלתי. פעם אחת מהמשוגע של הכפר שתפס אותי אחרי שצחקנו...