חושך, הכל פועם סביב. הוא מזדקף באיטיות, נזהר לא להדביק קודקודו אל התקרה האדמדמה. שולח יד רדומה מחוסר תנועה ממושך. נוגע. שולח יד שניה אל דופן חלקלקה, חש בּרכּוּת. בינתיים, זה מרגיש כמו כווץ קל. רגלו הדקה הנמתחת, מוצאת את דרגש הפרוזדור המפמפם. מניח. נאנח.

נחילי דבש מזרזפים על דייסה מהבילה. יוצרים שבילים דקיקים שקופים של מתיקות. מרפק למרפק, כפית וכף. יושבים סמוכים זה לזו כשפניהם אל הקיר, מלית ברירה.. - אז למה אתם התגרשתם? שואל. - כי לא הסתדרנו, אתה יודע, כזוג. גבר ואישה. - זה חוסר התחשבות מצידכם את יודע

עברתי דרכךֲ לגלות למצוא שארית של ימים לדעת עצָמתי לילות בקצוות אישונָי נתיבים בלעתי מילים של כאב נשפתי אותן דרכך נְהי צליל כינור מייבב צוחק את עִמקי נשמתך עברת דרכי לגלות למצוא שארית כוחותיי לדעת דרכים אחרות מִקצה השפיות עד אלָי