זוכרת במדויק את הרגע ההוא, כשהתעוררתי לצלילי היופי השמיימי של דבוז'ק. לא הכרתי את היצירה הזו קודם. הייתי בת 18, נרדמתי כשהרדיו פתוח, ישנתי נפלא, ספונה עמוק בתוך חלום, כשאת החדר ממלאת מוזיקה - אין לי מושג איזו. אבל הצלילים הנהדרים הללו העירו אותי. יופי נשגב יכול להעיר אותי משינה עמוקה. גם מדקרות של אהבה, או געגוע (או הצרחות של השכנה ממול...).
כן. כך בדיוק נשמעת אהבה...