יושבים לשתות קפה במסעדה שעל המזח, את מדברת יפה עד שנמס הקרח ואת אשה שפגשתי בעיר זרה, לילה אחד מאוחר כיוונתי את הגיטרה לפי פעמוני הכנסיה בככר.
גשם יורד במרזבים, נפתחו ארובות השמיים, עשן עולה מן הבתים ‟ חורף
חורף אחרי ואני עדיין חושב עלייך, גשם יורד במרזבים, עולות מן השמיים פנייך.
וחשבנו שזה לא הכל ואנו טסים לירח, יושבים לשתות את הקפה במסעדה על הר קרח ואת אסטרונאוטית ואני משורר, לומד לעוף בלי כנפיים ובדיוק כשאני מתחיל להמריא את מקפלת את הכנפיים.
בקיימברידג' בהרווארד בככר, את ואני על אופניים, בדידות היתה קלה יותר, בשניים.
חורף אחרי...
ודיברת אלי כמו מים ואחר כך כמו ערפל הרגשתי איך הזמן בין שנינו מזדחל וכשבמקום הרבה הסברים אז התחלנו אלייך למהר את אומרת שלא שאלת אם אתה יכול להישאר
חורף אחרי... ותודה שרון שהעלית.
אבנר, שמחה שהוספת את המילים, תודה..
האמת שמאז שהעליתי אותו לכאן הוא לא זז לי מהראש... אני מזמזמת/שורקת/שרה ממנו במהלך היום (-:
לא שמעתי אותו שנים, וזה מעניין איך היום אותן אזניים ואותן מילים וזה לוקח אותי למקומות אחרים מפעם.
יושבים לשתות קפה במסעדה שעל המזח, את מדברת יפה עד שנמס הקרח ואת אשה שפגשתי בעיר זרה, לילה אחד מאוחר כיוונתי את הגיטרה לפי פעמוני הכנסיה בככר.
גשם יורד במרזבים, נפתחו ארובות השמיים, עשן עולה מן הבתים ‟ חורף
חורף אחרי ואני עדיין חושב עלייך, גשם יורד במרזבים, עולות מן השמיים פנייך.
וחשבנו שזה לא הכל ואנו טסים לירח, יושבים לשתות את הקפה במסעדה על הר קרח ואת אסטרונאוטית ואני משורר, לומד לעוף בלי כנפיים ובדיוק כשאני מתחיל להמריא את מקפלת את הכנפיים.
בקיימברידג' בהרווארד בככר, את ואני על אופניים, בדידות היתה קלה יותר, בשניים.
חורף אחרי...
ודיברת אלי כמו מים ואחר כך כמו ערפל הרגשתי איך הזמן בין שנינו מזדחל וכשבמקום הרבה הסברים אז התחלנו אלייך למהר את אומרת שלא שאלת אם אתה יכול להישאר
תגובות (5)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אבנר, שמחה שהוספת את המילים, תודה..
האמת שמאז שהעליתי אותו לכאן הוא לא זז לי מהראש... אני מזמזמת/שורקת/שרה ממנו במהלך היום (-:
לא שמעתי אותו שנים, וזה מעניין איך היום אותן אזניים ואותן מילים וזה לוקח אותי למקומות אחרים מפעם.
שרון
עוד מעט חורף הרבה חורפים אחרי
מסתכל ומתגעגע לחברים שנגנו איתי ואני אוהב
לאשה שאמרה
תודה שלא שאלת אם אתה יכול להישאר
לצלילה פעמונים בככר
ולפעמים גם
לאני
שהייתי פעם.
חורף אחרי ואני
מילים ולחן: אבנר שטראוס
יושבים לשתות קפה
במסעדה שעל המזח,
את מדברת יפה
עד שנמס הקרח
ואת אשה שפגשתי
בעיר זרה, לילה אחד מאוחר
כיוונתי את הגיטרה לפי
פעמוני הכנסיה בככר.
גשם יורד במרזבים,
נפתחו ארובות השמיים,
עשן עולה מן הבתים ‟
חורף
חורף אחרי ואני
עדיין חושב עלייך,
גשם יורד במרזבים,
עולות מן השמיים פנייך.
וחשבנו שזה לא הכל
ואנו טסים לירח,
יושבים לשתות את הקפה
במסעדה על הר קרח
ואת אסטרונאוטית ואני משורר,
לומד לעוף בלי כנפיים
ובדיוק כשאני מתחיל להמריא
את מקפלת את הכנפיים.
בקיימברידג' בהרווארד בככר,
את ואני על אופניים,
בדידות היתה קלה יותר,
בשניים.
חורף אחרי...
ודיברת אלי כמו מים
ואחר כך כמו ערפל
הרגשתי איך הזמן
בין שנינו מזדחל
וכשבמקום הרבה הסברים אז
התחלנו אלייך למהר
את אומרת שלא שאלת
אם אתה יכול להישאר
חורף אחרי... ותודה שרון שהעלית.
הי או-רית, תודה על ביקורך ותגובתך(-:
זה אכן שיר ישן ולי עצמי מזכיר חורפים שכבר חלפו מזמן, ובעיני הוא שיר מופלא ואהוב
ולכן התגברתי על מחסור הטכנופוביה והורדתי אותו לכאן...
מצחיק, תמונות שמעלות זכרונות של תסרוקות אחרות וסנדלים תנכיות