מאוד אוהבת את השיר והזמר*

שבוע טוב:-)

תחזית שנתית אסטרולוגית לשנת 2010

what a wonderful world

כחול לבן

לאבירי הקפה, ולנסיכות יערת- הדבש.

בברכת חג שמח כאן על מגש.

המתיקו ביין, גבינות , וגם ייאש.

כי מתוק הוא מתוק הוא ,

ואין כל חדש.

Happy New Year

עמית הגר. הוצאת כנרת, 210 עמ', 98 שקלים

עד לפני כעשור, כאשר חדוות הצ'רטרים השתלטה על כל דרכון ישראלי, נסיעות לחוץ לארץ היו מאורע נדיר למדי, יקר מציאות ושמור לאנשי עסקים, לעולים חדשים שמבקשים לבקר את שארי בשרם מעבר לים או סתם למי שכיסו עמוק מספיק.

שנות ה-90, ובמיוחד ראשית המאה ה-21, מאופיינות בנתיבי אוויר פתוחים, סואנים ומלאי אפשרויות. ה"דילים" האטרקטיביים מאפשרים להחליט על טיסה ומלון ("הכל כלול") בבוקר הנסיעה, והופכים את היציאה מהארץ לאירוע שאינו דורש הרבה מהתייר, שכן מארגני הנסיעה דואגים לכל, ומלבד גיהוץ אחד של כרטיס האשראי לא צריך עוד להתאמץ.

אולם התיירים הסקרנים וחדורי חדוות הנסיעות והגילוי מעוניינים דווקא במאמץ התובעני שמפיק חוויה מעשירה יותר מאשר זו שמספק אתר נופש סגור, ובעיניהם גם ביקור בלובר הפאריסאי או נשיאת עיניים לביג-בן הלונדוני כבר נהפכו בנאליים. התייר רעב-האטרקציות יטוס עד לטנזניה, דווקא בינואר, כדי לחזות בנדידת הגנו והזברות בשמורת הסרנגטי. איך יידע שזה מתרחש? ספרו של עמית הגר, "איזה עולם נפלא!", יכול לספק לו את המידע הרלוונטי על חגיגת הטבע האפריקאית ועל עוד כ-120 פסטיבלים, תופעות טבע ואירועים שנתיים ברחבי העולם.

הספר מחולק בצורה נוחה וידידותית למשתמש, לפי חודשי השנה. בכל אחד מ-12 הפרקים נפרשים ביתר פירוט ארבעה אירועים מרכזיים סביב הגלובוס, ועוד ששה-שבעה אירועים שנסקרים בצורה מקוצרת. העיקרון שלפיו בנוי הספר מוביל את הקורא בכל חודש בשנה לכמה אירועים שמתרחשים במיקום שונה לגמרי בעולם. האירועים מגוונים מאוד, החל בתופעות טבע כפריחת הדובדבן היפאנית, וכלה באירועים תרבותיים סטנדרטיים או הזויים למדי, כמו יום הולדתו של אלביס בממפיס, טנסי. מפתיע לגלות גם אירועים מקומיים בישראל שכמעט שאינם מוכרים, כמו נס האש הקדושה. הטקס מתקיים בכל אפריל בכנסיית הקבר בירושלים, בבוקר אפוף אור נרות, שמצטייר כאירוע מסעיר שמתרחש ממש מתחת לאף, וראוי לביקור מקומי בניחוח של חו"ל.

הספר עצמו שופע מידע רב-לאומי, רב-תרבותי וחובק עולם. ניכר במחבר שלא התעצל, ודלה כל פרט מידע חיוני על האירועים שהוא מסקר החל במידע בסיסי וכלה במיתוסים, הקשרים וסטטיסטיקות מעניינות. לצד המידע האינפורמטיבי משולבים הרבה מיתוסים רלוונטיים, אגדות ושאר פרטים שהופכים את הקריאה למעשירה גם לתיירי הכורסה המצויים. מידע פרקטי מופיע ב"תווית" צדדית, שכוללת מידע על אופן ההגעה למקום, זמנים וטיפים שימושיים.

המחבר משתמש בשפה ידידותית ומצליח להפוך בכתיבתו לשותף סימפתי למסע, כזה שנעים יהיה לאחוז בידו ולעמוד בצוותא במעגל סביב אבני סטונהנג' באנגליה, למשל. כתיבתו עשירה באסוציאציות אישיות, שהופכות את הקוראים לשותפים של ממש בחוויות, דוגמת טומאי, גיבור סדרת הטלוויזיה "נער הפילים", המקושר למצעד פילים חגיגי בסרי לנקה, או סבתו של המחבר, שהציעה לו לשמוח רק בצד אנשים שהוא מכיר מצוין או שאינו מכיר כלל, ומקושרת כך לחגיגות ראש השנה בכיכר טיימס בניו יורק.

חיבורים מעניינים נעשים גם מכיוונים שונים שמעשירים את הקריאה, כמו ציטוט מספר יחזקאל, שהפליא לתאר את תופעת הזוהר הצפוני בלפלנד: "והנה רוח סערה באה מן הצפון, ענן גדול ואש מתלקחת ונוגה לו סביב" (יחזקאל א' 4). המחבר, מדריך טיולים בארץ ובעולם, הוא גם בעל תואר שלישי בפילוסופיה. ואכן, ניכר בכתיבתו שסוליות נעליו נשחקו על פני שבילים ומדרכות רבים תוך כדי הרהורים אינספור. עמית הגר ניחן בדמיון עשיר וססגוני, ברוח "ורמונט עולה באש" לתיאור השלכת בעיר האמריקאית הצפונית. אבחנותיו מצליחות לתרום זווית מרעננת ואישית על הדברים שהוא רואה, אולם לעתים האבחנות מעט טרחניות, למשל כאשר הוא מתאר את עצמו מתקשה להשכים עם שחר לקראת מאורע זה או אחר, או סיפור מפותל על כוס קפה עם חבר, שנועד רק לבאר את המלה "ביאנלה".

כראוי לספר מסוג זה, הוא שופע תצלומי צבע גדולים וססגוניים, שממחישים היטב את האירועים המסוקרים ונאספו מעשרות צלמים וספריות תמונות מקצועיות. חלק מהצילומים הם תמונות אווירה חינניות, כמו הגדלה של שתי כוסות בירה המשיקות זו לזו בפסטיבל אוקטובר במינכן. חבל שיש אירועים (רק אלה המסוקרים בצורה מצומצמת) המופיעים ללא כל תמונה. הכיתוב השופע יפתה עוד יותר בעזרת תמונה שתמחיש, למשל, את פסטיבל המריאצ'י המקסיקאי.

ההדפסה מצוינת ובאיכות גבוהה. דפי הספר עבים, חלקים, מבריקים ומזמינים ליטוף תוך כדי רקימת חלום על יעד הטיול הבא. לעומת ההדפסה המוקפדת, העריכה הגרפית מעט ילדותית בסגנונה, כפי שהיא נוטה להיות, משום מה, באלבומי צבע מסוג זה. הילדותיות נובעת בעיקר מהשימוש בגוני פסטל מרובים. כך, בכפולת עמודים יכולים להופיע זה לצד זה ורוד, תכלת, ירקרק וגם צהוב, שמצליחים לערער מעט את מעמד התמונות בספר.

והנה, גם לקוראי מוסף זה, חובבי הספרים, מצורפת המלצה: יריד הספרים הבינלאומי בפרנקפורט, גרמניה, שמתקיים מדי אוקטובר. ביריד אפשר לעמוד מול 400 אלף כותרים, להסתחרר משפע המלים, מבליל השפות, ולהשתכר מריח הניחוח של ספרים שיצאו זה עתה ממכבש הדפוס. נסיעה טובה

  הסיבות לכך שקשה להסב את תשומת ליבם של מי שאחראים על כלכלת המדינה לתחלואי החברה, היא שהעולם הנשקף מבעד עיניהם של כלכלנים הוא עולם הרבה יותר חביב ואופטימי ממה שנדמה לשאר בני התמותה. להלן שתי דוגמאות:

1. על-פי יומנו של סבר פלוצקר, פיגועי הטרור במגדלי התאומים הם לא אסון נוראי שגבה חיי אלפים, וממשיך לגבות את חייהם של עשרות כבאים, שחלו בסרטן במהלך פעולות החילוץ (ולא זוכים לתמיכת ממשלת ארה"ב, ע"פ כתבה שפורסמה בידיעות אחרונות של הסופ"ש האחרון), אלא הזדמנות עסקית.
2. על-פי מנהל רשות המיסים, מלחמת לבנון השנייה לא הייתה פאשלה שבה נחשפו ערוותם של הצבא והמדינה, שגבתה חיים רבים ושפגעה באנשים שחייהם לא קלים גם בלי הזילזלים למיניהם, אלא רעידה קלה בלבד בכנף מאזן ההכנסות של המדינה ממיסים, ולכן "עיתוי המלחמה האחרונה היה אידיאלי".

אין מה לומר, העולם הרבה יותר יפה כשבוחרים להתמקד רק בטבלאות וגרפים.

"זוועות המלחמה" (ס. פלוצקר)

תמונות יפות מהעולם שלנו בליווי מילות השיר "What a Wonderful World" של Louis Armstrong.

 http://www.slidex.co.il/watch/2230/איזה%20עולם%20נפלא!

השיר Somewhere Over The Rainbow הוא בן לא פחות מ- 66 שנה, ועצם העובדה שגם היום הוא נחשב לאחד השירים היפים שנכתבו אי פעם, מלמד שהוא מאותם שירים נצחיים שילוו את כולנו עוד שנים רבות. 

ב- 1939 נכתב השיר לג'ודי גרלנד להופעתה בקוסם מארץ עוץ והפך למזוהה עם גרלנד מאז. השיר, שעוסק בשאיפה של ילדה קטנה להיחלץ מהמצב חסר התקווה שבו היא נמצאת כדי להגיע לעולם אידיאלי שמלא אהבה, זכה גם ע"י איגוד האמנים האמריקאי וגם ע"י איגוד הסרטים האמריקאים כשיר הטוב ביותר במאה האחרונה. במלחמת העולם השנייה השיר הפך לאחד האהובים ביותר על החיילים האמריקאים שראו בו שיר תקווה לשיבה הבייתה, ושנים אח"כ הוא הפך גם להיות מעיין הימנון של הקהילה ההומו-לסבית. כך עבר השיר גלגולים שונים ומשונים.

מאות אמנים ביצעו גרסאות כיסוי של השיר, בניהם: פרנק סינטרה, דוריס דיי, אלה פיצ'גרלד, אוליביה ניוטון ג'ון, ריי צארלס, אריק קלפטון ועוד. למרות כל השמות מכובדים הללו, אף ביצוע לא הצליח לערער את הזהות של השיר עם ג'ודי גרלנד, אף ביצוע מלבד זה של Eva Cassidy.

קסידי תוארה ע"י ה- GUARDIAN כ: "אחד הקולות הגדולים בדורה". היא שרה מגוון של סגנונות מוזיקליים כמו ג'אז, בלוז, פופ ופולק, אך במהלך חייה היא כמעט ולא זכתה להכרה מחוץ לוושינגטון מולדתה, ובישראל מעטי מעט מכירים אותה. 

קסידי נפטרה ב- 1996 מסרטן העור. בשנת 2001, 5 שנים אחרי מותה, אלבומה "SONGBIRD" הפך לרב מכר ומכר במיליוני עותקים. לקסידי היו 3 אלבומים שהגיעו למקום הראשון בבריטניה, מה שהפך אותה לזמרת המצליחה ביותר בהיסטוריה אחרי מותה. קסידי, שהופיעה בעיקר בבארים ומועדונים, מעולם לא זכתה לחוות את הצלחתה הגדולה, מעולם לא זכתה לשמוע את הביקורות המהללות, וגם לא להיות עדה למיליוני המעריצים המאזינים לשיריה. הצילומים אשר מצורפים כאן נלקחו על ידי צלם חובב במהלך אחת מהופעותיה, והם למעשה הצילומים היחידים שמתעדים את קסידי בהופעה.

בשנת 1996, כאשר אובחן הסרטן, התגלה שהוא כבר התפשט לכל חלקי גופה. מצבה הדרדר במהירות. הופעתה האחרונה הייתה בספטמבר 1996 ובה קסידי עלתה לבמה כשהיא נעזרת בהליכון ולאחר שלקחה מנת מורפיום בכדי להתגבר על הכאבים. היא שרה את השיר  What a Wonderful World- שיר אופטימי שעוסק בהנאות הפשוטות של החיים. כפי שבעת יציאתו לאוויר השיר סימל את כל מה שלא היה קיים בחברה האמריקאית באותה עת – חברה שהייתה רוויה בגזענות ובאקלים פוליטי טעון, כך בעת ששרה אותו קסידי, אל מול קהל של חברים ומעריצים ועל רקע מחלתה המתקדמת, קיבל השיר משמעות מיוחדת ושונה. בקהל לא נותרה עין יבשה אחת.

שבועות בודדים אחר כך, ב- 2 בנובמבר 1996, קסידי נפטרה כשהיא בת 33 בלבד.  

 מישהי בקפה האירה מזוית ראותה את דעתה על השיר

 http://cafe.themarker.com/view.php?t=129751

שנלקח מכאן

 http://ofer.dex.co.il/video/74473/_%D7%A1%D7%A8%D7%98%D7%90%D7%99%D7%96%D7%94-%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D-%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%90-%D7%9C%D7%95%D7%90%D7%99-%D7%90%D7%A8%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%92

יש גם ספר בשם זה

http://www.google.co.il/search?hl=iw&source=hp&q=%D7%90%D7%99%D7%96%D7%94+%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D+%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%90&meta=&aq=4&oq=%D7%90%D7%99%D7%96%D7%94+%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D+

http://video.google.com/videosearch?hl=iw&source=hp&q=%D7%90%D7%99%D7%96%D7%94+%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9D+%D7%A0%D7%A4%D7%9C%D7%90&um=1&ie=UTF-8&ei=lWs7S-PVHoz8sQb_iYmJBg&sa=X&oi=video_result_group&ct=title&resnum=1&ved=0CBEQqwQwAA#

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%95%D7%90%D7%99_%D7%90%D7%A8%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%92

לואיס ארמסטרונג והיהודים

לואיס ארמסטרונג התייחס ליהודים בספרו "במילים שלו". הוא ערך השוואה שבה אמר "אם האנשים שלנו היו כמו היהודים, היינו דבקים זה בזה, עוזרים זה לזה, ומפסיקים לנסות לארגן מישהו אחר שיעשה עבורנו את העבודה שלנו". לואיס ארמסטרונג ראה ביהודים שבהם נתקל דוגמא ממנה צריך ללמוד. במשך השנים משמשים דבריו של ארמסטרונג כלי לניגוח הן של יהודים והן של שחורים. טענות כגון שלואיס ארמסטרונג שהה בבי"ח יהודי בעת שכתב את הספר הן פופולאריות.

לא צריך להפעיל את הדימיון בשביל להבין את הכוונה, בהיות חייו של ארמסטרונג תלויים ברופאים יהודים, מן הסתם שבחים ליהודים יבואו לידי ביטוי חזק בספר. הללו שהשתמשו בדבריו של ארמסטרונג לניגוח התבססו על כך שארמסטרונג בעצם מצייר תמונה לא מחמיאה לבני עמו בעוד הוא משבח את היהודים. האמת שארמסטרונג נלחם בשנאה העצמית של השחורים כלפי עצמם כל חייו ככוכב, והקטע של היהודים בסיפור הוא קטן ממה שחושבים, ארמסטרונג פרץ דרך עבור השחורים בזה שזכה ללגיטימציה כאמן מוביל ומשפיע, ובעוד הסיבה לשבחיו ליהודים עשויה להיות כזו או אחרת, הרי שודאי אינה מעלה או מורידה מסיפור החיים שלו כאמן והמוזיקה שייצר שתשאר לנצח.

"As far as religion, I'm a Baptist and a good friend of the Pope, and I always wear a Jewish star for luck. Those people who make the restrictions, they don't know nothing about music; it's no crime for cats of any color to get

איזה קול, איזה עוצמה ואיזה שיר מקסים

להאזין לו על הבוקר.

לפתוח את היום עם חיוך בפה.

http://www.tapuz.co.il/blog/viewentry.asp?EntryId=1594038 

 

http://www.youtube.com/results?hl=iw&resnum=0&q=%D7%9C%D7%95%D7%90%D7%99%D7%A1%20%D7%90%D7%A8%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%92&um=1&ie=UTF-8&sa=N&tab=w1&gl=IL 

 

together and blow