כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    פרופיל

    תגובות (7)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      20/8/10 22:35:
    :) *
      3/4/10 12:21:


    וואו , ראיתי את הסירטון של ג'ייל וניזכרתי שלפני מס' שנים עברתי אירוע מוחי קטנטן

    הייתי בסופר , בדיוק שילמתי בקופה , זו היתה שעת ערב וסונוורתי באור הגדול של הפלורסנטים בסופר

    אור חזק שהאיר עלי ... אספתי את הדברים שלי והתחלתי ללכת הביתה , הייתי רק צריכה לחצות את הכביש

    ובעודי מסתכלת שמאלה כדי לבדוק שאין מכוניות ראיתי בתוך העין השמאלית שלי שלל צבעים זוהרים מחזיריי אור

    בכל מיני צורות מעגליים , כמו שיש לילדים צעצוע כזה , כמו קליידוסקופ ששמים בעין והילד רואה כל מיני צורות צבעוניות

    נידהמתי מכל היופי הזה שזכיתי לו והבנתי שמשהו לא בסדר איתי הבנתי שמכוניות מצד שמאל כבר לא אראה והסתכלתי לימין ראיתי תקין וכשלא היו מכוניות מצד ימין , התפללתי וחציתי את הכביש , בעודי חוצה את הכביש הרגשתי שאני גוררת את רגל ימין וציחקקתי לעצמי , הלו מה קורה פה ? נישאר לי רק פארק קטן של 50 מטר לעבור ולהגיע הביתה , מידי פעם בפעם ניסיתי שוב להפנות את המבט שלי שמאלה ושוב ראיתי את שלל הצבעים המדהימים הזוהרים והמסנוורים בעין שמאל.

    הגעתי הביתה ישר התקשרתי לרופא העיניים שלי ובמזל גדול אפילו ענו לי כי בדרך כלל לא עונים שם בשעות האלה סביבות 7-8 בערב

    אמרו לי ישר להגיע ! הזמנתי מונית לרופא , עדין מצחקקת לעצמי על כל היופי הציבעוני הזה שזכיתי בו ...

    כשהגעתי הרופא ישר שלח אותי למיון לתל השומר ויאללה סיטי ראש , מיד קיבלתי קרטייה , כדור לדילול הדם  .

    נחתי שם שעתיים ושיחררו אותי הביתה ואמרו שהיה לי אירוע מוחי קל .

    באמת צריד לתעד את כל החוויות שאנחנו עוברים .

    שבת שלום וחג שמח צוחק*

     

    אין זה שרק טראומה רבתי יכולה לפתוח את השער, ואין זה שכל מי שעובר טראומה רבתי השער נפתח אוטומאטית...

     

    זה כאילו כל החיים התכוננתי לכך.  אז כשזה הגיע, הייתי מוכן...

     

    לגבי הטראומה - פתיחת השער משחררת כל-כך הרבה, שאדם עלול להתכופף - קצת - תחת העומס... 

     

    כלפי חוץ - אני קצת שונה, אבל נשארתי אני.  מבפנים - הפחד עבר.  הרבה זמן אחרי פחדתי לחיות, דווקא... 

      6/3/10 15:18:

    צטט: ינשוף קניין רוחני 2010-03-06 15:07:58

    מולי,

     

    תודה על הקישור... בסוף נפל האסימון...  כשאני מפרסם משהו, אני משחרר אותו למרחב, ואיני עוקב אחריו, אז... שכחתי...

     

    איני יודע אם זה מחייב פתרון כזה, או שאפשר לעשות זאת בדרך אחרת, "נוחה" יותר.

     

    התמזל מזלי לחזור

    (קצת שרוט, אבל לחזור).

     

     קודם היו לי כמה גישושים בעולם שמעבר.  אבל - איך שאני עכשיו ואיך שהייתי קודם - הדל של שמיים וארץ, כך שאיני יודע אם אפשר.  בכל מקרה, צריך להשתחרר ממטען כה גדול, כה מעיק, שלא נראה לי סביר שמשהו פחות מטראומה רבתי יכול לעשות זאת...

     

      

      אני יודעת על אנשים (בהם אדם שהיה קרוב אלי) שהעולם שמעבר כאילו נחת עליהם וממקום של חסד.

      בנוסף, על מקובלים אמיתיים אומרים שהם בעלי השגה של העולמות שמעבר...אולי יש משהו ממשי

      בשיטת הקבלה האוטנטית....זה עצוב מאוד אם רק "טראומה רבתי" יכולה לפתח את האדם לראיה שמעבר.

     

     

    מולי,

     

    תודה על הקישור... בסוף נפל האסימון...  כשאני מפרסם משהו, אני משחרר אותו למרחב, ואיני עוקב אחריו, אז... שכחתי...

     

    איני יודע אם זה מחייב פתרון כזה, או שאפשר לעשות זאת בדרך אחרת, "נוחה" יותר.

     

    התמזל מזלי לחזור

    (קצת שרוט, אבל לחזור).

     

     קודם היו לי כמה גישושים בעולם שמעבר.  אבל - איך שאני עכשיו ואיך שהייתי קודם - הדל של שמיים וארץ, כך שאיני יודע אם אפשר.  בכל מקרה, צריך להשתחרר ממטען כה גדול, כה מעיק, שלא נראה לי סביר שמשהו פחות מטראומה רבתי יכול לעשות זאת...

      6/3/10 11:45:
      6/3/10 10:49:

     

    ראיתי את הסרט יותר מפעם אחת, הוא פשוט מדהים.

    השאלה הנשאלת היא האם זה מחייב אירוע כמו זה שעברה ג'יל?

    או אולי יש דרכים ושיטות התפתחות אישית ורוחנית אמיתיים היכולים להביא לתובנות

    וראיה שהיא מעבר לחמשת החושים, כמו שמתארת ג'יל.

     

    פריטים נוספים