תודה לכולם
מקשיב לזה שוב אאחרי כל השנים
וזה שוב יפה , :-)
הרבה תודה
אבנר

אתה רואה מה קרה מאז ועד עכשיו?
כמה יצירות הוצאת
אחת אחרי השניה
כל אחת עולם ומלואו.
-
עכשיו תפשיל שרוולים
מתחיל פרק חדש.
לעבודה.
אני רוצה עוד...

לא סופרים זמן - מוזיקה נצחית (:

 

נ  ה  ד  ר ! !

* * * * *

כמה יפה

כמה כישרון

איזה

א ב נ ר

א י ז ה

אבנר אתה:)

אשוב לככב את יצירת הפאר הזו (הקפה מגביל)

נהנתי,תודה על שאתה..

נפלא...

חודר את כל ההגנות.

צטט: Limi 2010-02-28 01:58:22

יקירי,

 

הידעת שסקריאבין הושפע מ ?

Though these works are often considered to be influenced by Scriabin's synesthesia, a condition wherein one experiences sensation in one sense in response to stimulus in another, it is doubted that Alexander Scriabin actually experienced this.^[10][11] His colour system, unlike most synesthetic experience, lines up with the circle of fifths: it was a thought-out system based on Sir Isaac Newton's Opticks. Note that Scriabin did not, as far as his theory is concerned, recognize a difference between a major and a minor tonality of the same name (for example: c-minor and C-Major). Indeed, influenced also by the doctrines of Theosophy, he developed his system of Synesthesia toward what would have been a pioneering multimedia performance: his unrealized magnum opus Mysterium was to have been a grand week-long performance including music, scent, dance, and light in the foothills of the Himalayas that was to bring about the dissolution of the world in bliss.

Keys arranged in a circle of fifths in order to show the spectral relationship.

 

המסעות אליהם אתה נושא אותי איתך, שווים לחלומות שלי . רק שאת החלומות שלי אי אפשר To Google ...

 

תודה :))

לימי תודה לך כמו שאת רואה רק ההרחבה שלך הביאה אותי לכתוב עליו כאן שם ובכל מקום

"אל תוך האש" כך האמין ב 1914 בערוב ימיו כבן 70 בהתכלות העולם כתוצאה מחום. סקריאבין.    

מן המִיקרו אל המַקרו וחזרה

"כשאני מהרהר בענייני מצלול אינני חושב על כך במונחים מדורגים: צעדים, מרווחים, סולמות וכו'. אני מעדיף לחשוב על מצלול כעל שָׂדֶה שאתה יכול לנחות בו בכל נקודה שתִרצה, שדה של אפשרויות. צליל בגובה מסוים () ייתכן בכל מקום, על כן אין צליל נכון או לא נכון. בעידן המיקרוטונים צלילים התקרבו זה לזה. 'אקספרימנטלי' הוא מונח קרוב אפוא ל'אוונגארד'... ללא המצאה לא תהיה לנו קִדמה... אנו זקוקים, דומני, להמון מרחב; מרחב בינינו כבני אדם, מרחק בין הרעיונות שלנו; זקוקים לחופש רב ככל שנוכל להשיג."

מתוך ריאיון עם ג'ון קייג'  (4) (1990).

(Vers la flamme, Op. 72 Toward the flame) is one of Alexander Scriabin's last few pieces for piano, written in 1914.

The melody of the piece is very simple, consisting mainly of descending half steps. However, the unusual harmonies and difficult tremolos create an intense, fiery luminance. This piece was intended to be Scriabin's eleventh sonata; however he had to publish it early because of financial concerns. Hence, the piece is only labeled a poem, rather than a sonata.

According to renowned pianist Vladimir Horowitz, the piece was inspired by Scriabin's eccentric conviction that a constant accumulation of heat would ultimately cause the destruction of the world.^[1] The piece's title reflects the Earth's fiery destruction, as well as the constant emotional buildup and crescendo throughout the piece leading, ultimately, "toward the flame."

 The piece is approximately six minutes long.

לכל אמן או אדם שהתפתחותו חשובה לו יש מעין דמויות אב עליהן גדל ומהן שאב 'אבות קדמונים' של תרבות רוח או מדע עבורי ט ס אליוט בולגקוב לאו טסה ראוי שנקר דה וינצ'י ואין סוף אחרים כך לכל אחד יצירות מופת המלוות אותו בחייו יצירות, ציורים פסלים ביניינים שירים הן מצע הגידול חממה פרטית .  יצירות מוזיקליות כבירות מבאך עד סקריאבין והלאה. מקום מיוחד שמור אצלי לפואמה המוזיקלית של סקריאבין Vers la flamme, Op. 72 שבניתוחה שקעתי לשבועיים וכתבתי תיזה ארוכה לסיום קורס קומפוזיציה מבלי לעשות דבר אחר, מגרעין של שני צלילים הוא בונה מלאכת מחשבת מדהימה מארג הרמוני בלתי נתפס ביופיו  שדרש ניתוח כדי להבינו ולרדת אל שורשיו , כל כך הרבה מסתתר מאחורי הצלילים האלו כמו לראות טיפת דיו מתפשטת בכוס מים או להתבונן באטום דרך מירוסקופ אלקטרוני , טריפ אמיתי ללא חומרים מרחיבי תודעה .

נסחפתי מעט הנה הזדמנות לשמוע שםוזה לא קל :-) כמו לראות את הנקודה בפוסט ואפילו לא לראות שיש עולם מאחוריה

אני חושב שהתגובה הזו היתה יכולה לעמוד בפני עצמה רק בזכות דמותו של הפסנתרן ולדימיר הורוביץ

http://www.youtube.com/watch?v=A0nrg7Lqfak

מי ייתן ורבים ישכילו להנות מהיופי הזה .

סקריאבין אבנר:)

לא מלחין פשוט כלל וכלל

רק כשמנגנים אותו אז מגלים את יופיו

אם כי גם בהקשבה זה נשמע נפלא

קטה נהדר על רקע נפלא

צטט: Limi 2010-02-27 15:29:17

אוהבת צלילים אלה יותר - מגרגירי החול שנשאו אותי לכאן...

 

לך במתנה:

אקורד סקריאבין ( האקורד שהמציא סקריאבין, ושמו "אקורד המסתורין", אקורד אטונאלי בן שישה תווים המבוסס על מרווחים של קוורטה. לאקורד זה נודעה חשיבות רבה ביצירותיו של סקריאבין, והוא האמין כי לאקורד סגולות מיסטיות (תוי האקורד- דו, פה דיאז, סי-במול, מי, לה, רה).

ולקינוח:

עוגב הצבעים שלו...

 

נורא יפה מה שניגנת / הלחנת (אני משערת).  :)

 

 

 

 

 

זה יופי זה

כל כך יפהההההה

ק  ס  ו  ם

מרטיט מיתר.

תודה

אני  מודה לך

חג שמייח

מקסים :)*

שימחת אותי על הבקר

ולא מרשים לי לככב אותך שוב

שתדע שהתכוונתי

תודה

ושבוע מלבב

יקירי,

 

הידעת שסקריאבין הושפע מ ?

Though these works are often considered to be influenced by Scriabin's synesthesia, a condition wherein one experiences sensation in one sense in response to stimulus in another, it is doubted that Alexander Scriabin actually experienced this.^[10][11] His colour system, unlike most synesthetic experience, lines up with the circle of fifths: it was a thought-out system based on Sir Isaac Newton's Opticks. Note that Scriabin did not, as far as his theory is concerned, recognize a difference between a major and a minor tonality of the same name (for example: c-minor and C-Major). Indeed, influenced also by the doctrines of Theosophy, he developed his system of Synesthesia toward what would have been a pioneering multimedia performance: his unrealized magnum opus Mysterium was to have been a grand week-long performance including music, scent, dance, and light in the foothills of the Himalayas that was to bring about the dissolution of the world in bliss.

 

המסעות אליהם אתה נושא אותי איתך, שווים לחלומות שלי . רק שאת החלומות שלי אי אפשר To Google ...

 

תודה :))

*רגוע : )

אהבתי.

אני אוהבת חושך, וגם את המוסיקה הזו :)

כמה שאני צריכה לשפר את הידע הקלאסי שלי..

אוהבת צלילים אלה יותר - מגרגירי החול שנשאו אותי לכאן...

 

לך במתנה:

אקורד סקריאבין ( האקורד שהמציא סקריאבין, ושמו "אקורד המסתורין", אקורד אטונאלי בן שישה תווים המבוסס על מרווחים של קוורטה. לאקורד זה נודעה חשיבות רבה ביצירותיו של סקריאבין, והוא האמין כי לאקורד סגולות מיסטיות (תוי האקורד- דו, פה דיאז, סי-במול, מי, לה, רה).

ולקינוח:

עוגב הצבעים שלו...

 

נורא יפה מה שניגנת / הלחנת (אני משערת).  :)