אליס ווקר, מחברת הרומן "הצבע ארגמן", מקריאה את הנאום המפורסם "אני לא אישה?" של פעילת זכויות הנשים והשחורים סוג'ורנר טרות' ("אמת זמנית") משנת 1851 - עשרים וארבע שנים אחרי ששוחררה מעבדות.

הנה תרגום חופשי לעברית:

"ובכן ילדים, במקום שבו יש כל כך הרבה רעש, המצב ודאי לא טוב. אני חושבת שעם כל הדיבורים על זכויות של השחורים בדרום והנשים בצפון, הגברים הלבנים יהיו בצרות בקרוב. אבל על מה כל הדיבורים פה?

הגבר שם אומר שצריך לעזור לנשים לעלות לכרכרות, לשאת אותן מעל לשלוליות, ולדאוג שתמיד יהיה להן את המקום הטוב ביותר. אף אחד לא עוזר לי לעלות לכרכרה, או נושא אותי מעל לשלולית, או שומר לי את המקום הטוב ביותר! והאם אני לא אשה?

תסתכלו עלי! תראו את הזרוע שלי! אני חרשתי, שתלתי, ואספתי תבואה לאסם, ולא היה גבר שעשה זאת טוב ממני! והאם אני לא אשה? יכולתי לעבוד כמו גבר ולאכול כמותו - כשהצלחתי להשיג אוכל - וגם לספוג הצלפות שוט! והאם אני לא אשה? הבאתי לעולם 13 ילדים, וראיתי כמעט את כולם נמכרים לעבדות, וכשבכיתי מתוך יגון של אם, איש חוץ מישו לא שמע אותי! והאם אני לא אשה?

ואז הם מדברים על הדבר הזה שנמצא בראש; איך הם קוראים לו? שכל. מה הקשר בינו לבין זכויות נשים או זכויות שחורים? אם לי יש ספל של רבע ליטר, ולך ספל של חצי ליטר, האין זה נבזי למנוע ממני למלא את הספל הקטן שלי?

ואז יש את הגבר הקטן שעומד שם מאחור שטוען כי נשים לא יכולות ליהנות מאותן זכויות כמו גברים, בגלל שישו לא היה אשה! מאיפה הגיע ישו שלך? מאיפה הגיע ישו שלך?! מאלוהים ואשה! לגבר לא היה שום חלק בזה.

אם האישה הראשונה שברא אלוהים היתה מספיק חזקה כדי להפוך את העולם על ראשו בכוחות עצמה, כל הנשים יחדיו ודאי מסוגלות להפוך אותו חזרה, ולהשיב את הסדר על כנו! ועכשיו שהן מבקשות לעשות זאת, מוטב לגברים שיאפשרו להן".