יש שמשייטים על הכביש כדי להגיע...
בשבילי הנסיעה היא מעבר בין שירים
כשהכתובת ידועה ואלף דרכים אליה נכתבו
חיה בעולם מקביל של מילים
מדלגת ביניהם לחשוב, להרגיש, לשאול, לדעת
וכשאני מגיעה
אני מסתכלת על פתיתי הקלקר שפיזרתי
שמסמנים לי ביער הזה את הדרך שצעדתי
כדי שאוכל לחזור בלי ללכת לאיבוד
מממ...
אפשר לשמוע מתוך הלבנים הקטנטנים האלה את הצלילים
לזמזם אותם בין השפתיים
מדגדגים את עצמם לדעת

והכתובת היא אושר