גם בטראק הכי קשה, כשירידות תלולות
מאיימות על השרירים האחוריים של הרגליים
אם נביט לצידי הדרך נראה יצירה של יקום
נפסע בבטחון על האבנים החלקות
וניצור יציבות טבעית עם הדרך
ומכל זה ישאר טראק נפלא
שתמונות יעטרו אלבומים שאפשר יהיה לספר אותם
לנכדים לעת זקנה

מממ... מעניין מה יהיה מאחורי העיקול הבא
המשכו המפתיע של השביל
או שמא טראק חדש עם ריחות שלא היו שם קודם

החיים מעניינים כפי שהם
רק צריך לאפשר לעצמנו לייצר אותם
באותם רגעים של הבזקי התממשות

(והקצב הזה... אחד מאלו שאני הכי אוהבת להתנועע לצלילם
שם הגוף שלי מתמלא בפרפרים שכשהוא נח, הם ממשיכים
לייצר איתי חיים)