כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    פרופיל

    (ה)מיתולוגית.
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    תגובות (10)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      27/6/11 10:42:

    צטט: פרומיתאוס 2011-06-25 14:59:26

    שיר יפה ועצוב, לא אובד קסמו

     

    שהפנים המחייכות תרבינה ותיגענה בך ותגענה אלייך

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

    צלילי ההעדרות.

    אין מסתגלים אליהם.

    רק יודעים, שבהיותם - לא אובד קסמם. פילאיהם.

    ונראה, כי לא נוגעת ולא ננגעת אני, פרומיתיאוס.

    תודה למילותיך - - -

      27/6/11 10:40:

    צטט: ...אירית... 2011-06-10 21:03:51

    והדמעות זולגות...מעצמן. תודה.

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

    'והדממות זולגות מעצמן'.

    יקרה,

    אני קוראת אותך, אצלך

    וקוראת את תגובותייך. תמיד נמצאות. תמיד קיימות

    תמיד חדות, בהירות, מעניקות מקום אחר של ההתבוננות.

    אני כל כך משתאה בך

    ותמהה

    על הנכונות הזו,

    המסירות.

    מאור-הלב, ההענקה של האינסוף שאצלך ואיתך

    אני מנסה ללמוד. לא תמיד מצליחה. 

    (אולי כמעט אף פעם לא מצליחה)

    כמה יופי-טוהר מחבר את גידיי פעימתך.

    את לי שאר-רוח.

    תודה להיותך, אירית.

    תודה להיותך, גם איתי.

    אהבתיך - - -

      27/6/11 10:37:

    צטט: rebekart 2011-06-06 08:13:58

    ♥♥♥

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

    אהובה - - -

    (<כל כך שלמה את בי.

    כל.

    >)

      27/6/11 10:32:

    צטט: נובה 2011-06-04 11:10:12


    Smiling faces I can see
    But not for me


    שיר עצוב.

    אוהבת את הסידרה האוס,

    לא צופה באופן קבוע, ככה...מדי פעם "נופלת" עליה.

     

     

     

     

     

     

     

    יקירה,

    (האם את יודעת כמה יקירה את בי?)

    השיר הזה - יש בו עצב מלפית.

    אולי דווקא בגלל הנעימה הכל כך פשוטה שבו, הניגון הזה,

    שמיד אפשר להתחבר אליו.

    ו'האוס' היא סדרה מיוחדת במינה.

    כאן, בפרק הסיום של העונה החמישית,

    הרגשתי שהנימים נקרעים באחת.

    כל כך תודה שאת כאן.

    מבחינה בי.

    יודעת מה לכתוב. תמיד.

    קוראת. מתבוננת באישוני הלב הרגישים שבך.

    תודה, יקירה. תודה.

    (האם ידעת כמה יקרה את בי?)

      25/6/11 14:59:

    שיר יפה ועצוב, לא אובד קסמו

     

    שהפנים המחייכות תרבינה ותיגענה בך ותגענה אלייך

      10/6/11 21:03:
    והדמעות זולגות...מעצמן. תודה.
      6/6/11 08:13:
    ♥♥♥
      4/6/11 11:10:


    Smiling faces I can see
    But not for me


    שיר עצוב.

    אוהבת את הסידרה האוס,

    לא צופה באופן קבוע, ככה...מדי פעם "נופלת" עליה.

      29/5/11 23:24:

    מלאכית שאיתי - - -
    איך הגעת ב-דיוק לכאן.
    במקום שאף אחד לא היה.
    במקום שאף אחד לא נגע.
    כמו מעולם.
    כך זה מלאכים - - -
    הם קשובים לדממע
    הם נותנים בה מילים
    הם נושמים אותה
    והם אוספים את מי שהיה שם
    ועודו.
    גם שתינו, אהובה.
    גם שתינו.

    תודה, מלאכית שאיתי.

    תודה מאז.

    לעולם.

      29/5/11 22:37:


    It is the evening of the day
    I sit and watch the children play
    Smiling faces I can see
    But not for me
    I sit and watch
    As tears go by

    My riches can't buy everything
    I want to hear the children sing
    All I hear is the sound
    Of rain falling on the ground
    I sit and watch
    As tears go by

    It is the evening of the day
    I sit and watch the children play
    Doin things I used to do
    They think are new
    I sit and watch
    As tears go by

     

     גם אני....גם אני.....

    פריטים נוספים