אחד הענקיים באמת.
כמה חד את, יקרה בי.
תודה, אירית.
(<אני תמיד מחייכת כשאני רואה
איך את ברכות
מזרימה את האותיות הסופיות
ללא סופ>)
שבוע מיטיב, אירית.
תודה שאת כאן.
שלא תעזי לחשוב, ולו לרגע
שלא קראתי אותך.
את המסננת.
את הגולם.
המהודקים שלך, שאומרים את ה-הכל
בכל כך מעט מילים
(<וכמעט. כמעט. כמעט
אף אחד אינו מבין>).
אנא, סלחי לי שאיני מגיבה,
לא תמיד פשוט לי אצלך,
זה רק מעיד על העוצמה של מחשבותייך
של רגשותייך
של הבעתך.
גולם, היא מלת ענק.
(<לא בכדי, האגדה - הגולם מפראג>).
ואת גולם.
גולם במובן היהודי -
שבפיו נמצאה מילה אחת -
א מ ת.
ואינך גולם כלל. גם כשאינך מבינה את חוקי המשחק.
ויש בי הרצון
לשמור עלייך - - -
כך. בליטוף מרחוק.
אז,
דעי שכך.
תודה שהגעת לכאן, רגע חושבים.
תודה שנגעת. שקראת.
שכתבת אליי - - -
תודה.
והיכלות.
הפעימה תחדל
שלושים.
יממות ארוכות - - -
ותאצור בתוכה את היופי של היותך.
שלושים
יממות ארוכות
של
אי חלון.