דנה לפידות המדהימה,, אהובה עליי מאד,,
באחד השירים היפהפיים שלה:
"רוחות של קיץ"


שקט אילם מטפס על קירות
שיגרה של עצבות, לא נותנת לישון
שעון מתקתק ואני כמו נופלת
באביב הלכת ממני.

סתם יום של חול, ועוד יום ועוד לילה
דמעות חנוקות עצורות בגרוני
ואין בי עוד שיר, ויש בי רק חושך
בפריחה הלכת ממני.

רוחות של קיץ בפתח דלתי
רגעים של חורף, וריחות שאינם
כי שם בין שמיכות, וגשם סוחף
אהבתי כמו שלא אוהב עוד לעולם.

שקט אילם מטפס על קירות
ואני קצת אחרת עיניים רואות
שעון מתקתק מול שקיעה מתעוררת
באביב הלכת ממני.

רוחות של קיץ, בפתח דלתי
רגעים של חורף, וריחות שאינם
כי שם בין שמיכות וגשם סוחף
אהבתי כמו שלא אוהב עוד לעולם.

רוחות של קיץ בפתח דלתי
רגעים של חורף, וריחות שאינם
כי שם בין שמיכות, גשם סוחף
אהבתי כמו שלא אוהב עוד לעולם
אהבתי כמו שלא אוהב עוד לעולם, עוד לעולם.