אנא בכח הוא פיוט הנאמר בתפילת שחרית לאחר פרשת הקורבנות, ובכמה קהילות גם כחלק מתפילת קבלת שבת
מוצא הפיוט בימי הביניים, כנראה בחוגי המקובלים של חסידות אשכנז. המחברים תלו את כתיבתו בתנא רבי נחוניא בן הקנה.
פרוש :
בְּכֹחַ גְּדֻלַּת יְמִינֶךָ - באמצעות כוחך הגדול. תַּתִּיר - תשחרר. צְרוּרָה - את עם ישראל הכבול והקשור בצרותיו ובגלותו. רִנַּת - תפילת. שַׂגְּבֵנוּ - חזקנו, רוממנו. נוֹרָא - כינוי לאל, שממנו יראים הכול. נָא - בבקשה. גִבּוֹר - פנייה אל ה'. דּוֹרְשֵׁי יִחוּדֶךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם - שמור היטב את עם ישראל המבקשים ליחד אותך בעולם. בָּבַת הוא אישון העין והלשון כאן לפי הפסוק מתהלים יז, ח: שָׁמְרֵנִי כְּאִישׁוֹן בַּת עָיִן בְּצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנִי. רַחֲמֵי צִדְקָתֶךָ תָּמִיד גָּמְלֵם - גְמוֹל לעם ישראל צדקה ורחמים. חֲסִין - חזק, כינוי לה'. ביטוי המופיע בתהלים פט, ט: ה' אֱלֹהֵי צְבָאוֹת מִי כָמוֹךָ חֲסִין יָהּ... בְּרוֹב טוּבְךָ - בטובך הרב, לפי הפסוק מישעיהו סג, ז: חַסְדֵּי ה' אַזְכִּיר תְּהִלֹּת ה' כְּעַל כֹּל אֲשֶׁר גְּמָלָנוּ ה' וְרַב טוּב לְבֵית יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר גְּמָלָם כְּרַחֲמָיו וּכְרֹב חֲסָדָיו. וכן לפי הפסוק מתהלים לא, כ מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ פָּעַלְתָּ לַחֹסִים בָּךְ נֶגֶד בְּנֵי אָדָם. נַהֵל עֲדָתֶךָ - הַנְחֵה והנהג את עמך. יָחִיד גֵּאֶה - פנייה אל ה' בשני תיאורים שונים. לְעַמְּךָ פְּנֵה זוֹכְרֵי קְדֻשָּׁתֶךָ - פנה אל עמך, המקדשים אותך בעולם. שַׁוְעָתֵנוּ - זעקתנו. וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ - כפי שנאמר בשמות כב, כב: אִם עַנֵּה תְעַנֶּה אֹתוֹ כִּי אִם צָעֹק יִצְעַק אֵלַי שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע צַעֲקָתוֹ, ובמקומות נוספים. יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת - יודע את הדברים הנסתרים מן העין, כפי שנאמר בתהלים מד, כב: הֲלֹא אֱלֹהִים יַחֲקָר זֹאת כִּי הוּא יֹדֵעַ תַּעֲלֻמוֹת לֵב. בָּרוּךְ... לְעוֹלָם וָעֶד - פסוק זה אינו מגוף הפיוט. הוא נוסף כאן כיוון שנהוג לומר משפט זה בלחש לאחר הזכרת שם ה' והפיוט כולו מיוסד על שם ה' בן מ\"ב אותיות.