לאף'חד שאני מכירה אין היום יומולדת, אבל עורכת מסיבה קטנה לאיזו תחושה נפלאה של התחדשות, שהחלה להיוולד בי לא מכבר ומסמנת לי דרך מרתקת...

והאירוע עורר פתאום מתרדמתו את \"שיר יום הולדת\" של דון מקלין .

אחחח...דון מקלין. דמעות ממש. לא היתה הופעה שלו בארץ ממנה נעדרתי. לא היה שיר שלו שלא שחק עד דק את מחט הפטיפון, עד שחריקות האימים דרשו להחליף ומיד (את המחט, לא את אהובי). ומלותיו החודרות והמרגשות, אותן תרגמתי בשקיקה במחברת עבת כרס, העשירו ללא הכר את האנגלית שלי...
כן, דון מקלין היה אהבת נעוריי הראשונה, עוד לפני צ. מהתיכון (אם כי למען הגילוי הנאות - הוא חלק את הבכורה יחד עם שופן ורוברט רדפורד).
בעצם, אני נאמנה למקלין עד עצם היום הזה...איך אפשר שלא...