בריאן פינקרטון, דיוויד פיילו, סטיב קירש, ברוס כץ. לא שמעתם עליהם? אולי ג'רי יאנג? סטיב קייס? מארק אנדריסן? מתחמם... ומה עם יו.אס רובוטיקס? 28,800 ביטים לשנייה?
השנה היא 1996. ליתר דיוק, ינואר 1996. חברת מחקר חדשה, מדיה מטריקס, הפועלת בתחום חדש, אינטרנט, מפרסמת את הרשימה הראשונה שלה של אתרי האינטרנט הפופולריים ביותר בארה"ב.
באותה עת, רוב הגולשים התחברו לאינטרנט מהבית, אז מדיה מטריקס מדדה את הרגלי הגלישה מהבית בלבד. מספר הגולשים בארה"ב נאמד על ידה אז ב-20 מיליון, קצת יותר מעשירית ממספרם כיום.
פס רחב? אפשר בטח לספור על אצבעות יד אחת את הגולשים שהיו מחוברים אז לאינטרנט בפס רחב. רובם המכריע התחברו באמצעות מודמים אנלוגיים, שהיוקרתיים בהם היו אלה של יו.אס רובוטיקס. לרובם היו מודמים שאיפשרו להתחבר לאינטרנט במהירות של 14,400 ביטים לשנייה. המתקדמים כבר רכשו לעצמם מודמים במהירות של 28,800 ביטים לשנייה והסופר-מתוחכמים שמעו על מודמים בטכנולוגיית ISDN, שכששני הערוצים שלהם פעלו יחד, הגלישה טיפס למהירות דמיונית של 128,000 ביטים לשנייה.
1. ולאן הם גלשו? היעד מספר אחת היה AOL, שהיתה גם ספקית אינטרנט וגם הציעה מין "אינטרנט מאורגן". אפשר היה כמובן לגלוש לאיזה אתר שרצית, אבל AOL דאגה לכך שהקהל שלה יהיה שבוי – גם על ידי הצעת שורה של תכנים ואפליקציות אך בעיקר מכיוון שחלק ניכר מהזמן אפשר היה לשלוח אימייל רק לחברים אחרים ברשת.
שיעור החשיפה של AOL אז, בינואר 1996, היה 41%, כלומר 41% מגולשי האינטרנט באותו חודש ביקרו באתר AOL. היא היתה כמובן ספקית האינטרנט של רובם.
סטיב קייס, שהפך את AOL לענקית אינטרנט, היה אז מלך הרשת. ארבע שנים מאוחר יותר, כש-AOL התמזגה עם טיים-וורנר, הוא הפך גם לברון מדיה. אבל כשבועת האינטרנט התפוצצה הוא פחות או יותר סולק מהחברה הממוזגת.
2. במקום השני בטבלה של מדיה מטריקס, שבעצמה נרכשה וכיום נמנית עם קבוצת comScore, היה מנוע החיפוש WebCrawler, שמשך 33% מהגולשים.
WebCrawler, שעלה לאוויר באפריל 1994, הוקם על ידי בריאן פינקרטון ונחשב למנוע החיפוש הראשון שאיפשר חיפושים בטקסט מלא. בהמשך, הוא הפך למנוע חיפוש מסוג מתוחכם יותר – מנוע המפעיל מנועי חיפוש אחרים ומציע למחפשים תוצאות מכמה מקורות. היום WebCrawler הוא חלק מקבוצת infospace.
3. במקום השלישי בטבלה של מדיה מטריקס מינואר 1996, עם חשיפה של 31%, היתה נטסקייפ.
נטסקייפ, שהוקמה על ידי מי שהיה אז יזם צעיר – מארק אנדריסן, היתה החברה הראשונה שהצליחה לייצר דפדפן שכבש את השוק. מיקרוסופט השיקה את האקספלורר רק מאוחר יותר.
ב-1995, אנדריסן הפך לסנסציה כשנטסקייפ הנפיקה לראשונה את מניותיה בוול סטריט. המניות זינקו בחדות כבר ביום המסחר הראשון ואנדריסן, שהיה אז בן 24, הפך למולטי-מיליונר.
הפופולריות הגדולה של AOL ונטסקייפ היו אופייניות מאוד לתקופה: החברות שסיפקו שירות חיוני – אספקת גישה לאינטרנט במקרה של AOL ודפדפן במקרה של נטסקייפ – הצליחו גם למשוך אליהם גולשים רבים באמצעות אתרי תוכן, אתרים שנודעו בשם פורטלים.
המטרות המשותפות והיכולות המשלימות היוו גם את הבסיס לרכישת נטסקייפ על ידי AOL – עסקה שהודות לביל גייטס ומיקרוסופט, AOL כנראה הצטערה עליה בהמשך.
4. במקום הרביעי בטבלה היתה יאהו! עם חשיפה של 29%. יאהו!, שהוקמה על ידי דיוויד פיילו וג'רי יאנג (שניהם משמשים כיום בחברה בתפקיד המאוד-ייחודי של Chief Yahoo!), היא החברה היחידה ברשימה של מדיה מטריקס מ-1996 שלא רק שלא התמזגה/התמוטטה/כשלה, כי אם הצליחה לכבוש את פסגת האינטרנט, לפחות בכל הקשור לחשיפה. קבוצת אתרי יאהו! מובילה את הטבלאות של comScore כבר זמן רב. רק לעתים רחוקות היא מפסידה את המקום הראשון לקבוצת אתרי טיים-וורנר, וגם זה זמני.
העושר העצום של תכנים שיאהו! מציעה כבר תקופה ארוכה מושכים אליה כיום כ-76% מהגולשים בארה"ב – מעל 130 מיליון איש מדי חודש.
5. במקום החמישי בטבלה של מדיה מטריקס מתחילת 1996 ניצבה אינפוסיק, עם חשיפה של 21%. אינפוסיק היתה מנוע חיפוש שהוקם על ידי סטיב קירש ב-1994. ב-1998 נרכשה החברה על ידי דיסני. הטכנולוגיה שלה שימשה בסיס לאתר החיפוש של דיסני Go.com, ואולם היא ננטשה וכעת Go.com משתמשת במנוע החיפוש של יאהו!.
6-7. במקום השישי והשביעי בטבלה ניצבו אתרי Prodigy (כיום חלק מקבוצת התקשורת SBC) ו-CompuServe (כיום, חלק מקבוצת נטסקייפ-AOL-טיים-וורנר) – שתי חברות שהציעו שירותים דומים לאלה ש-AOL הציעה אז.
8-9. גם את המקום השמיני והתשיעי איכלסו אתרים מסוג שהיה אופייני מאוד לתקופה, אבל נדחק מאז: אתר האינטרנט של אוניברסיטת מישיגן (umich.edu) במקום השמיני ואתר מרכז החישובים primenet במקום התשיעי. גופי מחקר ואקדמיה היו המוסדות שבהם האינטרנט צמח למעשה, והנוכחות של שני האתרים האלה ברשימה מעידים על השלב ההתפתחותי המוקדם של האינטרנט באותה עת.
10. דווקא במקום העשירי, עם חשיפה של 9%, היה אתר עם קונספט שנחשב מאוד מודרני ומאוד Web 2.0 – אתר האינטרנט של WELL, אחת הקהילות המקוונות הראשונות באינטרנט.
WELL זה לא "באר" וגם לא "ובכן". אלה ראשי תיבות (קצת מעוותים) של Whole Earth 'Lectronic Link. ההיסטוריה של ה-WELL מגיעה עד 1985, כשהוקמה על ידי סטיוארט ברנד ולארי בריליאנט כשירות BBS – ראשי תיבות של Bulletin Board Service – מודל טרום-אינטרנטי שבו החברים ברשת חייגו לאתר מרכזי והגלישה היתה מאוד פרימיטיווית. ה-WELL חייב את הפופולריות שלו באותן שנים לבעליו – מייסד יצרנית הנעליים רוקפורט, ברוס כץ.
גם החלקים הבאים של סדרת כתבות זו יתבססו על עשרת אתרי האינטרנט הפופולריים ביותר בדירוגי מדיה מטריקס/comScore. התחנה הבאה תהיה ינואר 2001 – חמש שנים אחרי הדו"ח הראשון של מדיה מטריקס וכמעט שנה אחרי התפוצצות בועת האינטרנט בשווקים הפיננסיים.
