ברוכים הבאים לרשת החברתית TheMarker Café
כדי להגיב לתכנים המופיעים באתר או לפתוח בו עמוד אישי, נבקש ממך לעבור תהליך הרשמה קצר.
ההצטרפות לאתר תחבר אותך לעשרות אלפי חברים שגולשים בו מדי יום. לאחר תהליך הרשמה קצר, ניתן להזמין לאתר חברים שלך ולפגוש אנשים חדשים מכל הארץ, בכל הגילאים ומכל תחומי העיסוק.
אנחנו מזמינים אותך להקים דף אישי ברשת האינטרנט. בדף זה ניתן לספר על עצמך, לכתוב בלוג (יומן רשת) ולהוסיף תמונות וסרטי וידאו. זו הדרך לבטא את עצמך, לקדם רעיונות עסקיים או חברתיים, ואפילו להיחשף למעסיקים פוטנציאליים.
זה המקום לכתוב ולהשתתף בעשרות קהילות בנושאי כלכלה, אקטואליה, עסקים, תרבות ופנאי.
ההרשמה לאתר לוקחת דקות בודדות, אם ברצונך להירשם לחץ כאן.
דרג את התוכן:
• לכם בית השנטי אהוביי מוקדש החיבור!ממני...
בוגרת בית השנטי...בוגרת הרחוב ...בוגרת שלרגע לא מוותרת...!שירה ח. שנטי.
בצעקה אליכם אנשים התעוררו לפני שיהיה מאוחר בשבילם....בשבילכם...אל מול בורא עולם!
ילדים שקטים ברחובות רועשים..הביטו בהם ...במלאכים!!! האם תסכים להביט בי...?,האם תסכים לעצום עינייך...ולהקשיב, עומדת נפשי פצועה לא ידעה מנוחה לא מבקשת לא דורשתהיא רק נושאת תפילה...מסתובבת בין האנשים ברחובותבמבט מושפל... שרק לא יחושו בנכחותי ...שרק לא יביטו בי...ההמון המסתער על הרחוב שלי..בכול בוקר מחדש משאירים סימנים בוגדניים של תקווה...אך כשהלילה יורד..נעלמים הםבחשיכה...אף אחד לא שב עם הסחורה..אף אחד לא מדליקמוזיקה גבוהה.ורק בלילה, לא שומעת קולות רבים.."זה המקום שבו אנחנו מוכרים..." ואני מסכימה...,קמה ומפנה את הפינה...לצערי יודעת שזה רק בגידה שחוזרת על עצמה...הרי שבלילותאין כאן צעקות...בלילות מסתבר...הרחוב שלי ,ובו מרחב גדול יותר.... האם תסכים להביט בי , האם תסכים לעצום עינייך...ולהקשיב, הרחוב חסר הפרטיות עבורכם,אוחזים חזק בארנקכם, ואני ...אנימתפללת...אולי גם היום אותה הסבתא עוברת...או אולי הפעםתחזור שוב אותה הגברת...ליונים אוכל מפזרת...כן ,בזכותההבטן לא מקרקרת...רגליים עייפות...אך לא אוכל לנוח עתה..ברחוב שלי אין לי פינה שקטה..אבל לא עצובה,כי הם האורחיםשלי בבקרים...יש לי את הלילות... האם תסכים להביט בי?...אני יסכים שתעצום עינייך..רק כך תוכל להקשיב.... מתיישבת על הספסל בתחנה,אני יודעת מתי האוטובוס הבא...אני יודעת מתיעוברת משאית עם סחורה... מתי מחלקים עיתונים שם בשכונה..ואך אניאוהבת את יום שישי לצעוד בשביל הצר רק ביום שישי היום הקצר...המאפיהלא מוכרת את כל הלחמים..זה לקידוש שלי ושל החתולים... אם תסכים להביט בי ...אני יסכים שתעצום עינייך... רק כך תוכל להקשיב.... וכשתקשיב לי בראשונה.., לילדת הרחוב..אשאל אותך בלי כעס..כמעט בלחישה.. האם תסכים להחליף איתי לילה אחד את המיטה?....מתוך זכרונות כואבים בלילות מתוך חיי הפרטיים כי
להסביר כמה אני מעריצה את אמא מריומה שעל הכר שלה לא נרדמה....
והיום אלו היצירות שלי לבית השנטי...
מתוך " ילדים שקטים ברחובות רועשים"-שירה ח.שנטי
באהבה עצומה לאמא מריומה ולאחים שבבית...