אין ספק שמערכת היחסים בין הרוב היהודי למיעוט הערבי הגדול (כמיליון וארבע מאות אלף איש), היא מסובכת ומחייבת התייחסות וטיפול ממשלתי רציני. בקרב המיעוט הערבי ישנן קבוצות שפועלות לשמר את הלאומיות הפלסטינית, ולבטל את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. אחד הביטויים לעימות בין יהודים וערבים במדינת ישראל נובע מהעובדה שערביי ישראל סירבו לקבל את הקמתה של המדינה היהודית והקימו מתוכם כנופיות מזוינות שפעלו יחד עם מדינות ערב לחסל את המדינה היהודית.
אנחנו ניצחנו והם ספגו תבוסה משפילה וכואבת. מדינת ישראל התעצמה מאוד, ואף קיבלה הכרה כמדינה יהודית על-ידי חלק ממדינות ערב - בשתי בירות ערביות שוהים שגרירים ישראלים בעקבות היחסים הדיפלומטיים שמקיימת ישראל עם מצרים וירדן.
אין לנו מה להתבייש בעובדה שאנו חוגגים את הקמת המדינה היהודית והדמוקרטית, ואת הניצחון הגדול של מלחמת העצמאות. לערביי ארץ ישראל אין על מי להלין אלא על עצמם ועל מנהיגיהם, על הנכבה שהמיטו על עצמם.
אמנם באירועי הנכבה מושמעים לעיתים דברים חמורים נגד מדינת ישראל, אלא שבדומה לעבירות ביטוי אחרות, שאלת ההעמדה לדין נגזרת ממידת הסכנה הנובעת מאמירות המנוגדות לחוק. רק פסימיים חסרי אמונה יכולים להשתכנע שביטויי הצער והאבל של הערבים - יכולים לסכן את קיומה של המדינה.
ואולם, גם אם נניח לרגע שיש סכנה כזו, צריך עדיין לשאול האם הסכנה תיעלם לאחר שנקבל את הצעת החוק שיזמו חברי כנסת עם כוונות טובות אמנם, אך עם הבנה מוגבלת במלאכת החקיקה.
בהצעת החוק נאמר - "לא יערוך אדם פעולה או אירוע שיש בהם משום ציון יום העצמאות, או משום התייחסות לעצם הקמת מדינת ישראל, כיום אבל או כיום צער". ויודגש כי בהתאם לחוק, ניתן יהיה לציין את יום הנכבה, בכל אחד מימות השנה ולאו דווקא ביום העצמאות. במצב כזה, אי אפשר יהיה להעמיד לדין את המתבטאים, שכן אלו יאמרו להגנתם בבית המשפט שבהתנהגותם או באמירותיהם לא הייתה הבעת צער על עצם הקמת המדינה, אלא צער על האסון שאירע לערביי ארץ ישראל. קשה להאמין שבית משפט כלשהו במדינת ישראל ירשיע את הנאשמים במצב כזה.
יש סיכוי רב עוד יותר שהחוק כולו ייפסל, מאחר שאינו הולם את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, או בשל העובדה שניתן למצוא אמצעים מידתיים יותר להשיג את מטרתו.
מה יאמרו המחוקקים כאשר יתאספו אלפי מפגינים מחזיקים תמונות, מתפללים במסגדים ומביעים את אמונותיהם לזיכרון אירועי יום הנכבה? באיזה אופן יהיה על המשטרה לפעול לאכיפת החוק האמור? מהר מאוד יתברר שבקלות ניתן לעקוף את החוק, והוא ייעשה לאות מתה ולכתם שחור על חופש הביטוי.
החוק, אם יתקבל, יחריף גם את מערכת היחסים המורכבת ממילא עם המיעוט הערבי, שירגיש מתוסכל יותר כתוצאה מחוסר יכולתו לבטא את רגשותיו.
חשוב להדגיש כי אינני מקל ראש כלל במאבק נגד הקיצונים הערביים המעוניינים להוביל להחרפת העימות עם היהודים על מנת לקדם את מזימתם לחסל את מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. נהפוך הוא, אני מציע להיאבק בהם בנחישות בתנועת מלקחיים. מצד אחד, לאכוף את החוק ולמצות את הדין עם כל מי שפוגע בביטחון המדינה, מסית וממריד נגד מדינת ישראל ומשטרה, ומסייע לארגוני הטרור. מצד שני, דווקא היכולת להבין את המצוקות והקשיים של רבים מאזרחי ישראל הערביים, המוכנים להשלים עם קיומה של מדינה יהודית ודמוקרטית שתאפשר להם להשתלב בה כערבים גאים בתרבותם ובמורשתם וכאזרחים נאמנים שווי זכויות וחובות - היא אשר תוכיח למיעוט הערבי שידה של המדינה היהודית מושטת עדיין לשלום, וכי הידברות ודו קיום עדיפים על פני נכבה שניה ושלישית.
כך או כך, הצעת החוק לא תפתור דבר, אלא תסבך עוד יותר מצב שבלאו הכי הנו מסובך דיו.
היומן של מיכאל איתן בפליקר