הרבה מילים נשפכות על פרסומת גדר ההפרדה של סלקום בעודה משודרת עד אשר נקוץ בה ונתמסר לפנינה השחר סגלית הבאה. בתשדיר נראית קבוצת חיילים מתמסרת בסבבה פיצוחים עם ישות בלתי מזוהה מעבר לחומה. ההנחה היא שמדובר בפלסטינים (באותה מידה יכלו אלה להיות מתנחלים, מפגיני שמאל בדרכם לבילעין ועוד קבוצות שמצאו עצמן מכורח או מבחירה בצד הלא נכון של תוואי הגדר) עד כאן הכל לא טוב ולא יפה, ולא על כך באתי להכביר מילים על אלה שכתבו טוב ולפני.
בעודי משתומם מגודל החרפה המוסרית נדהמתי לגלות כשל לוגי צורם המלווה את הסרטון בחלקו האמנותי. הבחנתם ודאי בשלל עבודות הגרפיטי המרוססות ע"ג הבטון החשוף. הסרט התזזיתי מאפשר להביט בהן לשברירי שנייה, מנהל הארט של הסרט (מעיין פרוינד, לפי הקרדיטים שסיפק משרד הפרסום ל"מזבלה") ודאי רפרף ברפרנסים דיגיטליים בגוגל או בפליקר, אני מניח שעיניו צדו את עבודותיו של אמן הגרפיטי Banksy, שביקר כאן ב 2005 על מנת להביע את הזדהותו עם סבל העם הפלסטיני וצייר אותן תאמינו או לא מצידה הפלסטיני של הגדר באבו-דיס, ולא מצידה הריבוני של ישראל, כפי שמוצג בסרט. "The segregation wall Turns Palestine into the world's largest open prison" כך הוא מצוטט.
הנה החיקוי:
מימין ילדה מעופפת עם צרור בלונים,
משמאל כורסאות ליד חלון ווילון פתוח,
שמאלה ממנו גמלים קטנים ושחורים.
והנה המקור:
היי באנקסי! אם אתה קורא את זה, יש לך עילה לתבוע את המקאן-אריקסונים על הפרה וסילוף של זכויות היוצרים שלך.
סוגייה נוספת היא מה שנראה מעברה השני של הגדר בשניות האחרונות, יותר נכון, מה לא נראה. לא נראים בתים, היכן שאין בתים אין אנשים, היכן שאין אנשים אין סכסוך ואין מחלוקת, אין שכונות חצויות, אין משפחות קרועות, אין קרקעות מופקעות, רק חומה מגניבה.
