בדיוק לפני עשר שנים, בקיץ 1997, קרה דבר מעניין: רדיוהד הוציאו את אלבום המופת OK Computer .
אני לא יודע אם OK Computer הוכר כבר בצאתו כמאסטרפיס או לא, אבל זה לא ממש משנה; מספיק להאזין לו כמה פעמים, בליווי חוברת המילים, כדי להיווכח שמשהו מיוחד קורה כאן. משהו שלא שומעים יום-יום במוסיקת רוק על כל גווניה - גם המיוחדים שבהם.
OK Computer הוא חזון דיסטופי שעוסק בקטנותו וזניחותו של האדם בעידן המכונות, העידן הרובוטי שאנחנו חיים בו. האלבום לא טוען שהרגשות נעלמו; הוא פשוט טוען שאנחנו, כבני-אדם, הפכנו להיות קצת מיותרים. השלטון והטכנולוגיה דוחקים את רגליו של האדם הקטן, שנרמס תחת גלגלי המכונה. יש באלבום הזה כמויות לא מבוטלות של פארנויה. באופן אישי הוא מזכיר לי יצירות רבות, מדע-בדיוני ואחרות, ספרים, סרטים ואלבומים שסובבים סביב אותם הנושאים.
מתחילים עם הגיטרה הרועמת של Airbag , נהמה שמתחילה בערוץ השמאלי וממשיכה ימינה, וחצי דקה לאחר מכן הבאס שמנגן כאילו מחוץ לקצב. השיר החזק הזה נותן את הטון לאלבום כולו: חריקות, גיטרות חזקות, תיפוף מאסיבי אבל מעל הכל - מלודיה נפלאה. כאן בהופעה אצל ג'ולס הולנד.
המילים הם תיאור משונה של פחד מטכנולוגיה, או אולי היטמעות בטכנולוגיה. או שניהם.
In the neon sign
Scrolling up and down
I am born again
In a deep deep sleep of the innocent
I am born again
In a fast german car
I'm amazed that I survived
An airbag saved my life
...והשיר הזה מזכיר לי את Crash, הספר של ג'יי-ג'י באלארד, הסרט של דייויד קרוננברג.
החיבור בין האורגני למלאכותי, הרתיעה והמשיכה בו-זמנית לרכב, למהירות, לטכנולוגיה.
Paranoid Android הוא כנראה השיר המפורסם ביותר באלבום, ואחד מהמוכרים של רדיוהד בכלל. שיר ארוך, מפותל, בקצב משתנה, ושוב- רווי במפלי גיטרות. זה הוידאוקליפ לגרסת האלבום, וכאן - בהופעה אצל ג'ולס הולנד. ביצוע אדיר.
You don't remember
You don't remember
Why don't you remember my name
אחרי השיר הזה, חייבת לבוא רגיעה מסויימת. והיא אכן מגיעה. ממשיכים עם Subterranean Homesick Alien . שיר מתון יחסית, אם-כי מורכב וקשה לנגינה . כאן בהופעה חיה.
הייאוש השקט של אדם שמייחל לחייזרים שיקחו אותו ויגלו לו את יפי העולם הזה במבט מהחלל - רק שם הוא יוכל באמת לאהוב אותו.
I live in a town
Where you can't smell a thing
You watch your feet
For cracks in the pavement
I wish that they'd swoop down in a country lane
Late at night when I'm driving
Take me on board their beautiful ship
Show me the world as I'd love to see it
I'd tell all my friends
But they'd never believe
They'd think that I'd finally lost it completely
...והשיר הזה מזכיר לי את ספר המד"ב האולטימטיבי סולאריס מאת סטניסלב לם, על יופי חייזרי בלתי-נתפס, ועל העולם הבלתי-מובן בו אנו חיים.
Karma Police מתחיל עם צלילי פסנתר וגיטרה אקוסטית, קצב מתון, צליל חם וטוב. אין כמו הרקע הזה כדי להגדיש את המילים האכזריות.
Karma police, arrest this man
He talks in maths
He buzzes like a fridge
He's like a detuned radio
Karma police, arrest this girl
Her Hitler hairdo is
Making me feel ill
And we have crashed her party
This is what you get
This is what you get
This is what you get when you mess with us
...והשיר הזה מזכיר לי את עולם חדש אמיץ של אלדוס האקסלי, או את הספרים של פיליפ ק' דיק - משטרה טוטליטרית שמשרתת משטר אפל . Arrest this man - he talks in maths .
והסיום הקורע של השיר, עם הגיטרה החורקת שמתפגרת בשניות האחרונות:
And for a minute there, I lost myself, I lost myself
I lost myself, I lost myself
I lost myself, I lost myself
Fitter Happier הוא טקסט מריר שלועג לציווי העליון של הזמנים המודרנים - להיות שמח, להיות חרוץ, בריא, בכושר, והכל למען המטרה הנעלה: פרודוקטיביות בעבודה. הרובוטים החליפו את בני האדם, אבל עכשיו האדם, בדרכו המעוותת, נדרש להשלים פער ולהיות קצת רובוט בעצמו. השיר הזה הוא בעצם דיקלום ארוך בקול מתכתי-מעוות, על רקע צלילים עוכרי שלווה.
Fitter, happier, more productive
comfortable
not drinking too much
regular exercise at the gym
(3 days a week)
getting on better with your associate employee contemporaries
at ease
eating well
(no more microwave dinners and saturated fats)
a patient better driver
a safer car
...והשיר הזה מזכיר לי את הסרט Brazil של טרי גיליאם. בתחילת הסרט, בעולם עתידני מפחיד, נעצר האדם הלא-נכון בגלל שזבוב נתקע בין קלידי מכונת הכתיבה וגרם להדפסת שם שגוי. מכאן מתגלגלות שלוש שעות עצובות שהן שיר קינה לאדם הקטן שלא מוצא עצמו במבוך הביורוקרטי.
*
מבין כל השירים ב - OK Computer , יש שלוש פנינים שזוהרות במיוחד, אפילו באלבום שכזה.
הראשונה היא No Surprises . למה אני חושב שהשיר הזה גאוני? בזכות הניגוד בין המוסיקה המתוקה, הילדותית-כמעט, למילים המורעלות.
A heart that's full up like a landfill
a job that slowly kills you
bruises that won't heal
You look so tired-unhappy
bring down the government
they don't, they don't speak for us
I'll take a quiet life
a handshake of carbon monoxide
with no alarms and no surprises
no alarms and no surprises
no alarms and no surprises
Silent silent
הפנינה השנייה היא Exit music for a film . על מה השיר הזה? כנראה על שניים שבורחים. לא ברור מאין ולאן ולמה. אני אוהב בשיר הזה את הניגוד בין השירה המנומנמת של ת'ום יורק לבין הדחיפות שעולה מתוך המילים, הפחד להיתפס: Pack and get dressed ...before all hell breaks loose .
Wake from your sleep
The drying of your tears
Today we escape
We escape.
Pack and get dressed
Before your father hears us
Before all hell breaks loose.
Breathe keep breathing
Don't lose your nerve.
Breathe keep breathing
I can't do this alone.
פסנתרן הג'אז בראד מלדאו הוא מעריץ ותיק ומוכר של רדיוהד. הנה הגרסה שלו ל - Exit Music .
...והשיר הזה מזכיר לי את Red של קינג קרימזון, מ-1974, אבל זאת כבר אסוציאציה אישית לגמרי. אולי משהו באווירת הלחץ .
שלישית ואחרונה - Let Down , השיר האהוב עלי באלבום.
Transport, motorways and tramlines
Starting and then stopping
Taking off and landing
The emptiest of feelings
Disappointed people clinging on to bottles
And when it comes it's so so disappointing
Let down and hanging around
Crushed like a bug in the ground
Let down and hanging around
Shell smashed, juices flowing
Wings twitch, legs are going
Don't get sentimental
It always ends up drivel
One day I'm going to grow wings
A chemical reaction
Hysterical and useless
Hysterical and
השיר הזה מסכם בשבילי את OK Computer : המילים הלא-לגמרי ברורות (אכזבות, פחד, תחבורה, ריקנות), השאיפה להסתלק מכאן - One day I'm going to grow wings - השירה הזועקת-לוחשת של ת'ום יורק, והגיטרות המושלמות.
רדיוהד: ת'ום יורק * ג'וני גרינווד * אד או'בראיין * קולין גרינווד * פיל סלווי
(עדכון : בפוסט הזה של יובל אייל תמצאו עוד כמה לינקים טובים לרדיוהד. נא לחפור בתגובות)
הפוסט הזה נכתב בעקבות שיחה עם קרן - ומוקדש לה
. 
. 
. 
דרג את התוכן:
רדיו הד - פשוט נפלאים, הייתי שומעת את creep בלופ במשך תקופה.
תודה על הפוסט הזה.