ניסיתי להרדם ועול היום כבד עלי באופן שחרץ את דין הלילה הזה. לילה שבו מחפשים מחשבות שמחוץ לעבודה.
ניסיתי להצחיק את עצמי, ניסיתי להזכר במשהו מצחיק. כמו שתראו, הלב משך לקומדיה, המוח - בחזרה לעבודה.
**
שיחקו אותה המסודרים, כבשו את כולנו עם החלום, ובפרק הסיום- לכאורה, גם עם שיברו.
(לקרא את הציטוט בטון של טל פרידמן כשהוא באמוק על ה"חלי יחומוביץ" שלו) -
"אז נכון, תומר לוי לא יתחרה השנה על התואר קדוש,
אז נכון, תומר לוי לעולם לא יגע במכונית יפנית אלא אם היא תגיע מאובזרת ביפנית אמיתית שווה עם קימונו-מחשוף-ו-טקס תה במיטה,
אז נכון, כשאלוהים שקל למלא את הנהרות ב-אגו במקום במים, היה חשש שהאגו של תומר יגרום להצפה שלא תאפשר קיום חיים"
אבל דבר אחד פשוט חייב להיאמר, תומר צודק וגיא טועה, טועה, טועה. את החברה הפיקטיבית "אינובייט", בתג מחיר דימיוני של כמעט חצי מיליארד דולר - חייבים למכור.
איני יכול אלא להסכים שאפילו התרגיל המלוכלך, לגייס את סער - אביר האופל של המסודרים, הוא מוצדק ואפילו מובנה. מסודרים או לא, את הגנון הזה של גיא צריך להפסיק. אם גיא רוצה להלחם על החלום, "להיות כמו קומברס וגוגל", הוא חייב להתחיל להגדיל ביצים ולהפסיק להתפלא שהשותף המרכזי שלו רוצה את הדבר הבא. עם כל הכבוד לתעשיית הגיימינג שהחבורה הפכה לנושאי דגל העתיד שלה, ישנה ירידה במכירת משחקים וקונסולות והמגמה הזו תשאיר את כולנו עם פלייסטיישן 3 ו-נינטנדו ווי גם בעוד שלש שנים. כל החברות המובילות בתחום מתות לשיחה עם האחיין של מנכ"ל מייקרוסופט...ואת האיש עצמו אולי לפגוש בטעות כשהם עומדים בתור במקדונלדס. (סטיב באלמר לא ראה את מקדונלדס מקרוב כבר שנים.)
"הישראלים רוצים להיות תומר לוי", ואני לחלוטין לא מצטרף לרובם כפי שהתבטאו בסקר מקושקש שנעשה בידי כלי תקשורת. תומר הוא יזם בנשמה. פגשתי כמה כאלה בחיי, אפילו דיי דומים. אבל הוא מסונוור בצורה מחליאה. גם הגנון שלו צריך לעלות כיתה דחוף, וזאת למרות שלתומר לוי יש את החוש-חש הזה שמזהה איפה להמר ולשים את כל הכסף. ושלא יהיה ספק, יש לו את זה- למדנו השבוע שאפילו האקזיט הראשון, ""גימאלאייה"", החל בזה שתומר לוי האמין ומכר מועדון מצליח כדי שיהיה קצת "סיד מוני", או "פרה פרה סיד" לחבורת הסטלנים החביבה. החלומות של תומר והפנטזיות על סוף הדרך הם הכח הדוחף של החברה. תחשבו על ארבעת המופלאים -מי מהם מכיל בתוכו את תכונות המנהיג שחיוניות כל כך כדי להגיע ליעד ולא רק להתקרב? על ברלד וארז חבל להשחית מילים. גם הם יודעים ששיחק להם המזל להיות במקום הנכון, אחרת - הם בעצמם היו יושבים היום וכותבים קוד באיזה קורפורט מצחין. ברלד יכול למנכ"ל כמו שהדלאי לאמה יכול לצאת בהצהרות מלחמה. ארז מסתובב כל הזמן פעור ולא מבין על מה הגדולים מדברים. גיא? הוא מספר 2 קלאסי. צריך כזה בכל חברה, אבל הוא לא מבין ביזנס יותר מכולנו. גיא הוא שחקן נשמה בכל קבוצה והרכב. משקיעים מתים על אנשים כמו גיא אבל מי שמשלש את המחיר שהמשקיעים ישלמו, זה מי שנמצא במרוץ בשביל לנצח, ולא מי שבא בשביל הספורט.
שאפו על עונה פגז. קראתי את המבקרים מדברים על חוסר האחידות של הסדרה והפלישה לכוונים שונים ולטונים שונים ומשתנים מפרק לפרק. יופי. סוף סוף נוסחא מוצלחת שלא נאנסת לחלוטין בתוך שבלונות.
תרשו לי לסיים ולאחל לכולכם שיהיו לכם חלונות עם זכוכית טריפל. זה שלש שכבות, זה חזק.
**
לילה טוב
דרג את התוכן:
אני חושב שפספסת את המסר של הפרק האחרון.
תומר לוי הוא לא סתם ערס טוב לב, לא רק יזם בלתי נלאה שלא מוכן לקבל "לא", או תחמן שרמנטי באגו-טריפ
הוא באמת-באמת - חרא של בן אדם, שלא יהסס למכור את החברים הטובים שלו לצורך מימוש גחמתו המיידית. ובסוף, עם כל הצלחתו, הוא ישאר לבד.
אם להמשיך בקו הזה - בתחילת העונה השלישית נראה אותו יוצא מהכלא לאחר שכשר הסתבך בפרשיית שחיתות חמורה
(ואולי דווקא כמועמד לראש ממשלה ולפרס נובל לשלום...?? אין לדעת)