black_root. זה היה כינוי הדוא"ל של ניר כץ, הצעיר שנרצח אתמול במרכז הקהילה ההומו-לסבית בתל-אביב.
דרכינו הצטלבו באקראי כמה וכמה פעמים. ניר שירת ביחידה בה אני עובד כיועץ. במקביל, עבדתי עם אימו, איילה בלי לדעת על הקשר בינהם. לאחר מספר חודשים, סיפרה לי שלומית, חברתי לעבודה עם ניר ביחידה וחברה טובה של איילה מהתיכון שהיא גילתה שניר הוא הבן של איילה... נראה לי שהוא ידע על זה אבל לא סיפר לנו. כמה צחקנו על זה.
את כינוי הדוא"ל שלו הכרתי לאחר שאימו קיבלה ממני "שנה טובה" והעבירה אותה גם אליו. ניר החזיר לי מייל משעשע, מלא מחמאות על העיצוב. תמיד הוא ידע להחמיא לעבודה שלי ולא חסך מילים. מאז, אמרתי לעצמי שבפעם הבאה שאפגוש אותו, אשאל אותו לפשר הכינוי המוזר הזה משום שהוא היה הכל חוץ מבלאק רוט (שורש הרע) אבל הוא כבר השתחרר מקבע ואני פיספסתי את המילואים שלו...
חזרתי הערב מהלוויה שלו. היה קורע לב. לא העזתי לגשת לאיילה משום שמפחידה אותי המחשבה על איבוד ילד. אני אגיע אליהם במהלך השבעה לאחר שגם אני אתחיל לעכל את מה שקרה. אם יש דבר שאני לוקח עימי מהחוויה הקשה הזאת זה את הצורך לחבק את הילדים שלי ולקוות שלא אאבד אותם.
עכשיו, כבר לא אוכל לשאול אותו למה התכוון עם הכינוי שלו. איזה ביזבוז. כמה כואב.
נ.ב. אני לא יודע מה הרקע לרצח אבל אם זה אכן פשע שנאה כפי שמשערים, אז למרות שאני סטרייט גאה, היום אני גאה בקהילה.
עדכון: ביום רביעי הלכתי לניחום אבלים. איילה ישבה שם בין כל החברים של ניר מהיחידה וכולם סיפרו חוויות. לקח לה רגע לזהות אותי אחרי שניגשתי (בכל זאת עבר לא מעט זמן מאז שעבדנו ביחד) אולם מיד היא שלפה סיפור משעשע שקשור בשלושתינו. היא נזכרה שיום אחד היא חזרה הביתה וראתה את ניר קורא מייל ממני. היא מאוד כעסה עליו משום שהיא חשבה שהוא קורא מייל מדוד קסירר שמיועד אליה. ניר לא הבין מה היא רוצה ממנו ומאיפה היא מכירה אותי בכלל. אחרי שהעניין לובן הם הסכימו שהם יכולים לחלוק בי (יש מספיק לכולם) (:
אזרתי אומץ וסיפרתי לה על מה שכתבתי כאן. שאלתי אותה אם היא יודעת מה מקור הכינוי שבחר לעצמו אולם גם היא לא ידעה. סקר קצר בין החברים גם הוא לא העלה ממצאים פרט לעובדה שמדובר בסיבה היסטורית שאיש לא יודע את מקורה. יכול להיות שזאת תעלומה שלעולם לא תיפתר - גם זה איכשהו מתאים לחוש ההומור של ניר...
דרג את התוכן:
ארוע מזעזע.
סיפור עצוב....
ולאבד ילד.. בלתי נתפס.