נחשו את מי לא הזמינו לכנס "העיר" לחינוך...
ב-26 באוגוסט יארח מדיטק חולון בפעם הרביעית את כנס "העיר" לחינוך. מדובר, כנראה, בכנס חשוב. הוא יזכה לסיקור טלוויזיוני בערוץ 2 ושר החינוך יחתום אותו בנאום על מצב החינוך.
"תשכחו מכל מה שחשבתם שידעתם עד היום על חינוך" מבקשת מודעת ההזמנה לכנס. אם לשפוט ע"פ תכנית הכנס, המארגנים שלו כבר שכחו. רשימת המשתתפים בכנס כוללת פוליטיקאים, מנכ"לים, אנשי עסקים והי-טק, יועצי תדמית ושגרירי מדינות זרות - ואפילו לא איש חינוך אחד.
בטוח שלעולם העסקי יש הרבה מה לתרום למערכת החינוך. לגיטימי גם לקיים כנס שיעמיד את הפרטת מערכת החינוך במרכז סדר היום שלו (למרות שהיה הוגן יותר לציין את זה באופן מפורש). אבל האם באמת חושבים המארגנים שעדיף לעשות זאת תוך אי-שיתוף המורים בדיון? האם בלהיטותם להשכיח "כל מה שחשבתם שידעתם על חינוך" הם שכחו את דו"ח דברת, שלמרות שחלק מהצעותיו היו בהחלט טובות, הוא נכשל בגלל התעקשותו שלא לערב את המורים (וארגוניהם) בקבלת ההחלטות? בצוות המשימה של דברת עוד היו מספר מורים לשעבר ואנשי אקדמיה מתחום החינוך. בכנס "העיר" אין אפילו את זה. העיקר לא לקלקל את "זווית הראיה של בכירי המשק, הכלכלה והטכנולוגיה".
כמו בכל כנס דומה, מבט על נותני החסות לאירוע נותן מושג לגבי האינטרסים והאג'נדות מאחריו. אפשר למצוא שם כמובן את "העיר" (רשת שוקן) ואת ערוץ 2 מצד התקשורת, את מייקרוסופט, את "בית הספר הרב תחומי" מקבוצת עמל [יפה לראות איך "רשת עמל מיסודה של ההסתדרות החדשה" הופכת ל"קבוצת עמל" כשיש אנשי עסקים בסביבה], Brain POP [אתר תכנים חינוכיים], צומת ספרים [ההיא ממבצעי "ספר בשקל"], קרן קרב [שלצד יוזמות חינוכיות יפות מאד היא גם הזרוע להעסקת מורים כעובדי קבלן במערכת החינוך], GOOD VISION - יועצים לאחריות תאגידית [עצה ראשונה - תגידו הרבה את המלה "חינוך", זה יהפוך אתכם לתאגיד אחראי]
וגם קק"ל - שמבטיחה שהכנס יהיה ירוק (???).
אין פסול בחסויות הללו. כל אחד מהגופים הללו הוא ראוי ביותר, אבל הרשימה הזו לא מותירה הרבה ספק באשר למסר שעומד לעלות מהכנס הזה - ל"בכירי המשק" מהמגזר הפרטי יש חזון למערכת החינוך והם לא צריכים מורים, פרופסורים וארגונים מקצועיים שיסתובבו להם בין הרגלים. אותה יהירות אופיינית כל-כך למנהלים עסקיים "מעודכנים" באה לידי ביטוי גם כאן - אתם, המגזר הציבורי, מיושנים ולא מבינים כלום. בואו ונראה לכם, בפרזנטציה של רבע שעה, איך צריך לעבוד.
הנה סקירה מהירה על סדר היום של הכנס:
תפתח אותו יו"ר האופוזיציה ציפי לבני - חסידת הפרטות ידועה ומי שישבה בעשור האחרון בכל הממשלות שהביאו את החינוך למצבו הנוכחי.
לאחר מכן המשתתפים מוזמנים ל"שיעור במנהל עסקים" שבו המנכ"לים הבכירים במשק "מציעים להיכנס לכיתה עם תכנית עסקית וכלים ניהוליים". הם מעולם לא נכנסו לכיתה, כמובן, עם כלים ניהוליים או בלעדיהם - אבל תכנית עסקית וכלים ניהוליים הרי אמורים לעבוד בכל מקום. המשתתפים במושב הזה הם אנשים רציניים ללא ספק: מנכ"ל בזק, מנכ"ל מייקרוסופט, מנכ"ל אל-על וגם מנכ"ל סלקום, החברה שהייתה אחראית לפרויקט החינוכי להפליא - "מגודלים".
בהמשך יזכו באי הכנס לשמוע הרצאות קצרות (10-20 דקות כל-אחת, אנחנו אנשי עסקים, לא באנו לברבר) מפי מנכ"ל רשת (סליחה, קבוצת) "עמל", מנכ"ל משרד פרסום שילמד איך ממתגים מורה (נושא שבמערכת עוסקים בו כבר זמן רב, אבל אנחנו הרי שכחנו כל מה שחשבנו שידענו וגו') ואנשי טכנולוגיה - אחד מהם, תחת הכותרת "שטרודל זה לא עוגה", יראה לכם "איך אתם נראים ביו טיוב ומה כותבים עליכם ברשתות החברתיות" (או במילים אחרות - שמישהו ילמד כבר את המורים הסתומים האלה מה זה פייסבוק).
לאחר שנגמור ללמוד מהבכירים המקומיים, יגיע הזמן ללמוד מהעולם הגדול - שגרירים ממדינות שהשיגו ציונים טובים במבחן פיז"ה וגם סאיב עריקאת, יסבירו לנו איך עושים זאת נכון. השיא של הכנס יגיע כמובן בסופו: שר החינוך ישא את נאום "State of the Education". ווי אר ביזנסמן, יו סי? אנחנו וונט טו מייק אמריקה פה.
לאחר יום שלם שהמסר העיקרי שלו הוא שלא צריך לספור את המורים, נותר רק לראות האם בנאום שישא (בעברית, אני מקווה) גדעון סער הוא יחזור על דבריו מתחילת כהונתו על הצורך לשפר את מערכת החינוך תוך דיאלוג ושיתוף פעולה עם עובדי ההוראה ועל הצורך בשיקום מעמד המורה. אני בספק אם כנסים כאלו הם הדרך הנכונה לעשות את זה.
* הפוסט פורסם לראשונה באתר "עבודה שחורה"
