הידיים של האחד, הבוגר, מאחורי הגב, כמו אומר: "התייאשתי".

הידיים של השני, הצעיר, יד אחד קדימה על הסורגים, אחת כבר מאחורי הגב

כמו אומרות: "אולי בכל זאת".

בקונסטלציה הכל כך מורכבת של המציאות שלנו, מצטרף לתפילה

שלך.

לו יהי, לו יהי, אנא לו יהי, כל שנבקש לו יהי.

צטט: Stone 2009-09-17 09:09:34

הידיים של האחד, הבוגר, מאחורי הגב, כמו אומר: "התייאשתי".

הידיים של השני, הצעיר, יד אחד קדימה על הסורגים, אחת כבר מאחורי הגב

כמו אומרות: "אולי בכל זאת".

 

בקונסטלציה הכל כך מורכבת של המציאות שלנו, מצטרף לתפילה

שלך.

אתה יודע, יותר ויותר אני מבינה שישראלים משתמשים בפראזה "המציאות הכל כך מורכבת שלנו" כדי לספק לעצמם תירוץ לא לעשות כלום. זה מורכב, אנחנו לא מבינים את זה, אז אנחנו לא עושים כלום.

שתהיה שנת שלום וזכויות אדם. ואהבה והרבה יוגה.

צטט: יערת דבש 2009-09-17 09:24:03

צטט: Stone 2009-09-17 09:09:34

הידיים של האחד, הבוגר, מאחורי הגב, כמו אומר: "התייאשתי".

הידיים של השני, הצעיר, יד אחד קדימה על הסורגים, אחת כבר מאחורי הגב

כמו אומרות: "אולי בכל זאת".

 

בקונסטלציה הכל כך מורכבת של המציאות שלנו, מצטרף לתפילה

שלך.

 

אתה יודע, יותר ויותר אני מבינה שישראלים משתמשים בפראזה "המציאות הכל כך מורכבת שלנו" כדי לספק לעצמם תירוץ לא לעשות כלום. זה מורכב, אנחנו לא מבינים את זה, אז אנחנו לא עושים כלום.

 

שתהיה שנת שלום וזכויות אדם. ואהבה והרבה יוגה.

 

 לא תירוצים, יותר פשוט, את אופטימית, אני לא.

הלוואי אמן!

שושי

צטט: Stone 2009-09-17 09:29:55

 לא תירוצים, יותר פשוט, את אופטימית, אני לא.

רק כי הואשמתי באופטימיות -

הנה מסקנה מארבע שנות שיטוט בגדה המערבית. אין פתרון. וזה עוד לפני שהכנסתי את הרצועה לסיפור הזה.

אני יכולה להסביר -

נהוג לדבר על שני פתרונות. הפופולארי - שתי מדינות לשני עמים, הפחות פופולארי - מדינה רב לאומית.

שתי מדינות לשני עמים - לא יקרה. אלא אם נפנה את כל ההתנחלויות. כ-ל. כולל הכל. תוכניות האצבעות למינהן (גרסת נתניהו, גרסאות אולמרט) יוצרות איים של מדינה פלסטינית. זו לא מדינה ברת קיימא. זה לא יחזיק. למשל - אריאל ותפוח יוצרות היום רצף טריטוראלי שמתחיל כמה קילומטרים מזרחה מהקו הירוק (חמישה בערך. אבל לא ספרתי) ונגמר בקו 60, עורק התחבורה הראשי של הגדה. רצף טריטוראלי יהודי בין שתי הערים הגדולות של הגדה, ראמללה ושכם. על הדרך אפשר להזכר בכך שלא מדובר במקרה. זו מדיניות מכוונת. תסתכל על אריאל, היא צרה מאוד וארוכה. מלבנית. עוד למשל אחד היא מעלה אדומים. אתה רואה אותנו מפנים את אריאל, תפוח ומעלה אדומים? אני לא. ואוסף של איים הם ברייה מדינית משונה.

מדינה רב לאומית - ובכן, שני הצדדים גזענים מידי בשביל זה. וגם אם לא, נוצרות אינסוף בעיות בלתי פתירות. כהרגלי אני חושבת על זה ברמה הכי זעירה שיש. בשנה שעברה מכרו בקפטרית מדעי החברה בהר הצופים סנדוויץ' לא כשר. העזו לעשות את זה רק בחודש האחרון ללימודים.

האמת ניכרת יותר במחסומים כמו קלנדיה ובית לחם, פחות באזור שכם, זה שאני מכירה טוב יותר, אבל זה בהחלט מגיע גם לשם (ניכר במחסומי מעבר פועלים, אייל וירתח). ישראל הולכת לסוג מסוים מאוד של מדינה רב לאומית. אפרטהייד. האפרטהייד הזה כבר כאן, הוא יעמיק ויתרחב לתחומי חיים נוספים.

צטט: שושי1 2009-09-17 09:51:48

הלוואי אמן!

שושי

שנת שלום וזכויות אדם.

הלוואי אמן X2

צטט: יערת דבש 2009-09-17 10:33:39

צטט: Stone 2009-09-17 09:29:55

 לא תירוצים, יותר פשוט, את אופטימית, אני לא.

רק כי הואשמתי באופטימיות -

 

הנה מסקנה מארבע שנות שיטוט בגדה המערבית. אין פתרון. וזה עוד לפני שהכנסתי את הרצועה לסיפור הזה.

 

אני יכולה להסביר -

נהוג לדבר על שני פתרונות. הפופולארי - שתי מדינות לשני עמים, הפחות פופולארי - מדינה רב לאומית.

שתי מדינות לשני עמים - לא יקרה. אלא אם נפנה את כל ההתנחלויות. כ-ל. כולל הכל. תוכניות האצבעות למינהן (גרסת נתניהו, גרסאות אולמרט) יוצרות איים של מדינה פלסטינית. זו לא מדינה ברת קיימא. זה לא יחזיק. למשל - אריאל ותפוח יוצרות היום רצף טריטוראלי שמתחיל כמה קילומטרים מזרחה מהקו הירוק (חמישה בערך. אבל לא ספרתי) ונגמר בקו 60, עורק התחבורה הראשי של הגדה. רצף טריטוראלי יהודי בין שתי הערים הגדולות של הגדה, ראמללה ושכם. על הדרך אפשר להזכר בכך שלא מדובר במקרה. זו מדיניות מכוונת. תסתכל על אריאל, היא צרה מאוד וארוכה. מלבנית. עוד למשל אחד היא מעלה אדומים. אתה רואה אותנו מפנים את אריאל, תפוח ומעלה אדומים? אני לא. ואוסף של איים הם ברייה מדינית משונה.

 

מדינה רב לאומית - ובכן, שני הצדדים גזענים מידי בשביל זה. וגם אם לא, נוצרות אינסוף בעיות בלתי פתירות. כהרגלי אני חושבת על זה ברמה הכי זעירה שיש. בשנה שעברה מכרו בקפטרית מדעי החברה בהר הצופים סנדוויץ' לא כשר. העזו לעשות את זה רק בחודש האחרון ללימודים.

 

האמת ניכרת יותר במחסומים כמו קלנדיה ובית לחם, פחות באזור שכם, זה שאני מכירה טוב יותר, אבל זה בהחלט מגיע גם לשם (ניכר במחסומי מעבר פועלים, אייל וירתח). ישראל הולכת לסוג מסוים מאוד של מדינה רב לאומית. אפרטהייד. האפרטהייד הזה כבר כאן, הוא יעמיק ויתרחב לתחומי חיים נוספים.

 

 

 אז אחרי ההסבר מאיר העיניים הזה, כל שנותר

למי שמאמין בתפילה, להתפלל.

לברך "שנה טובה" זה סתם דבר שאנשים פולטים בלי לחשוב, אלא רק

מתוך משאלות כמוסות ומובנות לי.

צטט: Stone 2009-09-17 10:40:41

 

אז אחרי ההסבר מאיר העיניים הזה, כל שנותר

למי שמאמין בתפילה, להתפלל.

 

לברך "שנה טובה" זה סתם דבר שאנשים פולטים בלי לחשוב, אלא רק

מתוך משאלות כמוסות ומובנות לי.

 

כביש 60. מאיפה בא הקו 60 הזה?

שנה טובה, מר אבני.

צטט: יערת דבש 2009-09-17 10:42:52

צטט: Stone 2009-09-17 10:40:41

 

אז אחרי ההסבר מאיר העיניים הזה, כל שנותר

למי שמאמין בתפילה, להתפלל.

 

לברך "שנה טובה" זה סתם דבר שאנשים פולטים בלי לחשוב, אלא רק

מתוך משאלות כמוסות ומובנות לי.

 

כביש 60. מאיפה בא הקו 60 הזה?

שנה טובה, מר אבני.

 

 זה בטח איזה קו שעובר בוויצמן ולוקח אותך לעיר הגדולה :)

צטט: Stone 2009-09-17 10:43:56

זה בטח איזה קו שעובר בוויצמן ולוקח אותך לעיר הגדולה :)

 

אני רואה שאתה כבר מתמצא בצלחת הפטרי החדשה שלך.

לא נוסעת באוטובוסים. הולכת ברגל. לפחות שעתיים ביום. אם לא - אני יוצאת מדעתי.

ואם אתה על ויצמן. פנה שמאלה לכצנלסון. שלוש או אבע חנויות עד 'לחם ארז'. קנה לך שם חלה עם דבש ונענע.

שנה עם הרבה פחות פוסטים וצילומים צובטים כאלה, הלוואי אמן אינשאללה.

שנה טובה, יערת.

צטט: יערת דבש 2009-09-17 10:48:42

צטט: Stone 2009-09-17 10:43:56

זה בטח איזה קו שעובר בוויצמן ולוקח אותך לעיר הגדולה :)

 

 

אני רואה שאתה כבר מתמצא בצלחת הפטרי החדשה שלך.

לא נוסעת באוטובוסים. הולכת ברגל. לפחות שעתיים ביום. אם לא - אני יוצאת מדעתי.

 

ואם אתה על ויצמן. פנה שמאלה לכצנלסון. שלוש או אבע חנויות עד 'לחם ארז'. קנה לך שם חלה עם דבש ונענע.

 רשמתי את ההמלצה, כך משכנעים אותי בשנה טובה.

צטט: מיכאל בלק 2009-09-17 11:08:46

שנה טובה יערה, עם דבש, ותקווה.

שנת שלום, מיכאל. שנה של זכויות אדם.

שנה טובה יערה.

מי יתן ובשנה זו

תתגלה אנושיות במיטבה שיוויון

הבנה וחמלה.

אתמול שמעתי שמסירים לכבוד עיד אל פיטר 100 מחסומים ביהודה ושומרון,

כמובן שחשבתי עליך.

לא בדקתי מה באמת עשו (מרחיקה את האקטואליה ממני בימים אלו)

והצילום -מעולה. יש בו הכל: תקווה יאוש צפייה גדרות סבלנות ובעיקר אנושיות מגודרת.

צטט: lexis 2009-09-17 11:31:15

שנה עם הרבה פחות פוסטים וצילומים צובטים כאלה, הלוואי אמן אינשאללה.

שנה טובה, יערת.

האמת שכנראה הצליח לך, כי התעייפתי מהבלוג והוא ילך ויתמעט. חוצמזה שקיבלתי מלגה ללימודים בחו"ל ואז בכלל לא אהיה פה.

שנת שלום, לקסיס.

וזה הזמן לתהות - מה זה לקסיס?

צטט: נושמת עמוק... 2009-09-17 14:47:18

שנה טובה יערה.

מי יתן ובשנה זו

תתגלה אנושיות במיטבה שיוויון

הבנה וחמלה.

מישהי כאן איחלה לי "שנה אחרת". אחלה ברכה. דומה לשלך. כי כל אלו שהזכרת, לא היו כאן השנה.

צטט: r and r 2009-09-17 15:28:36

אתמול שמעתי שמסירים לכבוד עיד אל פיטר 100 מחסומים ביהודה ושומרון,

כמובן שחשבתי עליך.

לא בדקתי מה באמת עשו (מרחיקה את האקטואליה ממני בימים אלו)

 

והצילום -מעולה. יש בו הכל: תקווה יאוש צפייה גדרות סבלנות ובעיקר אנושיות מגודרת.

לרמאדן - דווקא הוסיפו. למשל בבית לחם, נוספו שלושה מחסומים, כך שפלסטינים היו צריכים לעבור ארבעה מחסומים בדרך לתפילה באל אקצה. אני אשוטט בחג (הוא מתחיל כנראה ביום ראשון) ואדווח. מנסיוני, בדרך כלל הכרזות על הסרת מחסומים כוללת ברשימה גם חסימת עפר שהוסרה בלי כל קשר כמה חודשים לפני החג.

אבל המאה מחסומים האלו לא משנים הרבה בעצם. במקום לעבור שני מחסומים בדרך לביקור משפחה, תעבור משפחה פלסטינית רק מחסום אחד (או שניים במקום שלושה וכן הלאה). כמה רחב הלב היהודי. אני זוכרת את הפיטר לפני שנה ולפני שנתיים. נשים בחיג'אב חגיגי, גברים בחליפות, מתנות בידיהם, עומדים על שולי הדרך המאובקת, מול נשקי החיילים.

תודה על מילותייך על הצילום. אני הייתי צריכה לסגור צמצם, הוא שטוף אור מידי, הצילום הזה. מתפלאה שמיכאל לא העיר לי.

צטט: יערת דבש 2009-09-17 15:55:07

צטט: lexis 2009-09-17 11:31:15

שנה עם הרבה פחות פוסטים וצילומים צובטים כאלה, הלוואי אמן אינשאללה.

שנה טובה, יערת.

 

האמת שכנראה הצליח לך, כי התעייפתי מהבלוג והוא ילך ויתמעט. חוצמזה שקיבלתי מלגה ללימודים בחו"ל ואז בכלל לא אהיה פה.

שנת שלום, לקסיס.

וזה הזמן לתהות - מה זה לקסיס?

 

אני מצטרפת לברכה של לקסיס

ועל אף שהבלוג שלך הינו נהדר גם אני הייתי רוצה לראות כתיבה על נושאים יפים יותר.

בהצלחה בלימודייך - כתבי לנו על כך.

שנת שלום ואהבה.

שנה טובה!

שפשעינו הרבים מגרעיני רימון ייפסקו לאלתר

שנדע שנה של שפיות

שנשתחרר מהיוהרה ונסיים את הכיבוש

תמונה נוגעת ללב.

שתמשיכי להיות חזקה, ולהמשיך ללכת כל כך הרבה (ברגל), גם בשבילנו... שרוב הזמן יושבים.

:-)

נטע

שנה שמשהו טוב יקרה, אמן והלוואי, ושהסבלנות והציפייה האיסופית שלהם ישאו פירות.

ושנה טובה פרטית גם לך יערה, שנה חדשה.

ואני -

שמחה בשבילך על המלגה,

אבל אני לא רוצה שתסעי מכאן.

זה יהיה מקום פחות טוב בלעדיך.

צטט: jessielove 2009-09-17 16:04:54

אני מצטרפת לברכה של לקסיס

ועל אף שהבלוג שלך הינו נהדר גם אני הייתי רוצה לראות כתיבה על נושאים יפים יותר.

בהצלחה בלימודייך - כתבי לנו על כך.

שנת שלום ואהבה.

 

לא יהיה בלוג אחר. אני אישה של בלוג אחד.

שנת שלום.

צטט: ליZי 2009-09-17 16:54:45

שנה טובה!

 

שפשעינו הרבים מגרעיני רימון ייפסקו לאלתר

שנדע שנה של שפיות

שנשתחרר מהיוהרה ונסיים את הכיבוש

 

מה הסיכוי לזה?

שנה טובה, ליזי.

צטט: יערת דבש 2009-09-17 15:55:07

צטט: lexis 2009-09-17 11:31:15

שנה עם הרבה פחות פוסטים וצילומים צובטים כאלה, הלוואי אמן אינשאללה.

שנה טובה, יערת.

 

האמת שכנראה הצליח לך, כי התעייפתי מהבלוג והוא ילך ויתמעט. חוצמזה שקיבלתי מלגה ללימודים בחו"ל ואז בכלל לא אהיה פה.

שנת שלום, לקסיס.

וזה הזמן לתהות - מה זה לקסיס?

 

מזל טוב יערת. ושנה טובה.

איך אמר גראמשי, דרושה פסימיות של התבונה ואופטימיות של הרצון. והרי בסוף גם המחסומים האלה ייעלמו מתישהו, עד האחרון שבהם.  מה יבוא במקומם, זאת כבר שאלה אחרת.

צטט: manta ray 2009-09-17 17:04:08

תמונה נוגעת ללב.

שתמשיכי להיות חזקה, ולהמשיך ללכת כל כך הרבה (ברגל), גם בשבילנו... שרוב הזמן יושבים.

 

:-)

נטע

תודה נטע.

אני גיליתי שאני עובדת יותר טוב כשאני בתנועה. אני כותבת, וכשאני תקועה, אני לוקחת איתי דף או מכשיר הקלטה ומתחילה ללכת. המון בעיות בדוקטורט שלי נפתרו בצורה כזו. 

תודה נטע. שתהיה לכולנו שנת שלום.

גם הם מחכים. יחי ההבדל הקטן...

שנה טובה, יערה.

כן, שתבוא עלינו שנה של זכויות אדם בתוכנו וגם במקומות שאנחנו עכשיו רומסים.

שנראה מולנו אנשים. תמיד.

ושנושיט את היד לשלום.

שנביא עלינו שנה כזאת.

את יודעת מה, אני רוצה להגיד אחרת: שאני אעשה יותר למען זה.

ולך, יערה, שנה טובה גם עם כל החלומות האישיים והפרטיים שאת רוצה שיתגשמו לך.

{}

תודה יערה.

מעומק הלב (הנצבט תדיר מהתמונות והדברים שאת מביאה).

צטט: עדית... 2009-09-17 20:43:15

ואני -

שמחה בשבילך על המלגה,

אבל אני לא רוצה שתסעי מכאן.

זה יהיה מקום פחות טוב בלעדיך.

ואם הייתי צעירה בשני עשורים גם אני הייתי נוסעת מפה. פרה- דוקטורט, פוסט- דוקטורט, מה חשוב?

אבל עכשיו חבל לי שאת נוסעת.

נעמה

(לחלוטין)

"תוכן מומלץ".

 by the book ,par excellence

אבל זה רגיל אצלך בבלוג,יערה,

בתכנים שאת יוצרת.

היי כולכם,

המון תודה לכם. אתם כל מה שיפה כאן. 

כבר שנה אני כותבת בלוג, והתופעה הזו של בלוגים ושל רשתות חברתיות מזיזה אצלי המון דברים. זה מרתק. הייתי כותבת על זה דוקטורט לולא היה לי כבר הנושא החתיכי שלי. כל אחד מאיתנו נחשף כאן לחומרים אחרים. כמו מין קלדייסקופ עצום. אותם מרכיבים מסתדרים אצל כל אחד מאיתנו בסדר שונה ובגדלים שונים. יש כאן המון דברים יפים, כמה בלוגים שאני קוראת קבוע, מורידה את המחשב לשטיח ונהנית מאוד, וגם אינסוף גועל נפש. הקפה הוא כמו הקפה הכי אהוב עלי, זה שאני נמלטת אליו כשאני כבר לא יכולה לעבוד בבית ולפעמים הוא גם קצת כמו כלב עם שלוש רגליים. נגעלים אבל אי אפשר להפסיק להסתכל. 

בעניין המלגה שלי שסחררה את כולנו - שני דברים. הראשון, אני לא נוסעת לתמיד, זה יהיה סימסטר אחד, אולי שנה, ואני חוזרת. השני, יקח עוד קצת זמן. אחותי תלד בנובמבר ואני לא אסע לפני כן.  

אינשאללה שנה שמשהו יקרה. ואל תגידו יום יבוא. אתם מכירים את ההמשך. שנה טובה ממני ומפיציק (רציתי להוסיף תמונה שלה אבל היא סירבה להצטלם).

צטט: יערת דבש 2009-09-17 10:33:39

צטט: Stone 2009-09-17 09:29:55

 לא תירוצים, יותר פשוט, את אופטימית, אני לא.

רק כי הואשמתי באופטימיות -

 

הנה מסקנה מארבע שנות שיטוט בגדה המערבית. אין פתרון. וזה עוד לפני שהכנסתי את הרצועה לסיפור הזה.

 

אני יכולה להסביר -

נהוג לדבר על שני פתרונות. הפופולארי - שתי מדינות לשני עמים, הפחות פופולארי - מדינה רב לאומית.

שתי מדינות לשני עמים - לא יקרה. אלא אם נפנה את כל ההתנחלויות. כ-ל. כולל הכל. תוכניות האצבעות למינהן (גרסת נתניהו, גרסאות אולמרט) יוצרות איים של מדינה פלסטינית. זו לא מדינה ברת קיימא. זה לא יחזיק. למשל - אריאל ותפוח יוצרות היום רצף טריטוראלי שמתחיל כמה קילומטרים מזרחה מהקו הירוק (חמישה בערך. אבל לא ספרתי) ונגמר בקו 60, עורק התחבורה הראשי של הגדה. רצף טריטוראלי יהודי בין שתי הערים הגדולות של הגדה, ראמללה ושכם. על הדרך אפשר להזכר בכך שלא מדובר במקרה. זו מדיניות מכוונת. תסתכל על אריאל, היא צרה מאוד וארוכה. מלבנית. עוד למשל אחד היא מעלה אדומים. אתה רואה אותנו מפנים את אריאל, תפוח ומעלה אדומים? אני לא. ואוסף של איים הם ברייה מדינית משונה.

 

מדינה רב לאומית - ובכן, שני הצדדים גזענים מידי בשביל זה. וגם אם לא, נוצרות אינסוף בעיות בלתי פתירות. כהרגלי אני חושבת על זה ברמה הכי זעירה שיש. בשנה שעברה מכרו בקפטרית מדעי החברה בהר הצופים סנדוויץ' לא כשר. העזו לעשות את זה רק בחודש האחרון ללימודים.

 

האמת ניכרת יותר במחסומים כמו קלנדיה ובית לחם, פחות באזור שכם, זה שאני מכירה טוב יותר, אבל זה בהחלט מגיע גם לשם (ניכר במחסומי מעבר פועלים, אייל וירתח). ישראל הולכת לסוג מסוים מאוד של מדינה רב לאומית. אפרטהייד. האפרטהייד הזה כבר כאן, הוא יעמיק ויתרחב לתחומי חיים נוספים.

 

 

מסכימה איתך שאין פיתרון ואני טוענת שכל ההידברות על הסכם שלום הוא סתמי ורק בשביל להראות כוונות טובות לכאורה. המציאות אומרת אחרת.

אבל מעניין אותי לדעת איזה פיתרון בעינייך עדיף מבין שניהם בטווח הרחוק (של 50 שנה מהיום). 

שנה טובה. שנה של פחות רוע, וכמה שפחות אלימות.

ובאופן אישי, שתהיה לך שנה פוריה, של עשיה, צמיחה, אהבה והמון רגעי שמחה :)

צטט: תושבת קבע 2009-09-19 00:57:53

מסכימה איתך שאין פיתרון ואני טוענת שכל ההידברות על הסכם שלום הוא סתמי ורק בשביל להראות כוונות טובות לכאורה. המציאות אומרת אחרת.

 

אבל מעניין אותי לדעת איזה פיתרון בעינייך עדיף מבין שניהם בטווח הרחוק (של 50 שנה מהיום). 

 

 

שנה טובה. שנה של פחות רוע, וכמה שפחות אלימות.

ובאופן אישי, שתהיה לך שנה פוריה, של עשיה, צמיחה, אהבה והמון רגעי שמחה :)

חג שמח יערת

קטונתי, תושבת. אין לי מושג.

חברה העירה לי אתמול, כשאיחלתי לה שנת שלום וזכויות אדם, שאין טעם באיחולים חסרי סיכוי. היא צודקת. זו ברכה צינית. אסתפק, תושבת, בלאחל לך חגים נעימים. לי היה ערב מאוד נעים אתמול. ארוחה משפחתית ואחר כך מין אפטר פארטי נחמד אצל חברים. ובוקר נינוח עם ספר במיטה. בואי נחליט שאנחנו הולכות על משאלות צנועות כאלו לשנה החדשה.

צטט: בהא 2009-09-19 01:18:51

שנה טובה מלאה דבש שלום ושקט .אנשאללה

אינשאללה ואמן, בהא. בחיי.

מחר מתחיל האיד אל פיטר. שיהיה לך חג שמח.

(אני אסע מחר למחסומי הבקעה. זכורים לי מראות מאוד לא נעימים מהאיד אל פיטר בשנים שעברו. אנשים בבגדי חג, מתנות בידיהם, מחכים על שולי הכביש, מול כלי נשק).

מחכים.. שמשהו כבר יקרה..

כולנו.

משהו טוב.

הלוואי.

הוא מחזיק את הבן שלו, האבא, כמעט בכוח, בשתי הידיים.

אולי הוא מנסה להיאחז, להזכיר לעצמו שיש בשביל מה לחכות, ולא להתייאש, ולא להתעצבן ולפוצץ את הכל. אולי הוא מנסה למנוע מהילד להשתולל, למשוך תשומת לב - תמיד כדאי לא להראות במצבים כאלה, לא לבלוט. אולי הוא פשוט רוצה להחזיק משהו אמיתי וטוב ביד, במקום לאגרף אותן ולכעוס. 

שתהיה שנה טובה יערת, שנת בריאות, ושלום, וזכויות אדם. משאלות חסרות סיכוי הם הסיכוי היחיד, כי אם נסתפק בלאחל דברים קטנים בסוף באמת נסתפק רק בהם - והרי רוב קוראי הבלוג שלך (גם אני, כמובן) כבר מסתפקים בשבת נעימה, קפה שאוהבים, אנשים שאוהבים - מי מאיתנו עוד שואף לתקן את העולם? מהקריאה בקפה נדמה שרק את. או לפחות - כמעט. 

שתהיה לך שנה טובה. ותודה - על הבלוג והעשייה והתקוות שאת ושכמותך מתחזקים. גם כשאת מנסה לשכנע את כולם שאת פסימית... 

צטט: יערת דבש 2009-09-17 10:33:39

צטט: Stone 2009-09-17 09:29:55

 לא תירוצים, יותר פשוט, את אופטימית, אני לא.

רק כי הואשמתי באופטימיות -

 

הנה מסקנה מארבע שנות שיטוט בגדה המערבית. אין פתרון. וזה עוד לפני שהכנסתי את הרצועה לסיפור הזה.

 

אני יכולה להסביר -

נהוג לדבר על שני פתרונות. הפופולארי - שתי מדינות לשני עמים, הפחות פופולארי - מדינה רב לאומית.

שתי מדינות לשני עמים - לא יקרה. אלא אם נפנה את כל ההתנחלויות. כ-ל. כולל הכל. תוכניות האצבעות למינהן (גרסת נתניהו, גרסאות אולמרט) יוצרות איים של מדינה פלסטינית. זו לא מדינה ברת קיימא. זה לא יחזיק. למשל - אריאל ותפוח יוצרות היום רצף טריטוראלי שמתחיל כמה קילומטרים מזרחה מהקו הירוק (חמישה בערך. אבל לא ספרתי) ונגמר בקו 60, עורק התחבורה הראשי של הגדה. רצף טריטוראלי יהודי בין שתי הערים הגדולות של הגדה, ראמללה ושכם. על הדרך אפשר להזכר בכך שלא מדובר במקרה. זו מדיניות מכוונת. תסתכל על אריאל, היא צרה מאוד וארוכה. מלבנית. עוד למשל אחד היא מעלה אדומים. אתה רואה אותנו מפנים את אריאל, תפוח ומעלה אדומים? אני לא. ואוסף של איים הם ברייה מדינית משונה.

 

מדינה רב לאומית - ובכן, שני הצדדים גזענים מידי בשביל זה. וגם אם לא, נוצרות אינסוף בעיות בלתי פתירות. כהרגלי אני חושבת על זה ברמה הכי זעירה שיש. בשנה שעברה מכרו בקפטרית מדעי החברה בהר הצופים סנדוויץ' לא כשר. העזו לעשות את זה רק בחודש האחרון ללימודים.

 

האמת ניכרת יותר במחסומים כמו קלנדיה ובית לחם, פחות באזור שכם, זה שאני מכירה טוב יותר, אבל זה בהחלט מגיע גם לשם (ניכר במחסומי מעבר פועלים, אייל וירתח). ישראל הולכת לסוג מסוים מאוד של מדינה רב לאומית. אפרטהייד. האפרטהייד הזה כבר כאן, הוא יעמיק ויתרחב לתחומי חיים נוספים.

 

 

 אם המסקנה שלך היא שאין פתרון, אז למה את בכל זאת מנסה לשנות ? אין אין תקווה - אז מה הטעם בעשייה ?

צטט: אבנר. 2009-09-20 20:04:14

 אם המסקנה שלך היא שאין פתרון, אז למה את בכל זאת מנסה לשנות ? אין אין תקווה - אז מה הטעם בעשייה ?

יש לי מהון מה להגיד על זה והשעה מאוחרת, וחזרתי מיום ארוך במחסומי הבקעה. רק כמה מחשבות בקצרה -

אני מאמינה באזרחות. כרעיון. אני חושבת על עצמי כעל מי שחיה בקהילה ואני מאמינה בחברות אקטיבית בקהילה. מה שאני עושה לא נמדד בתוצאה של שלום במזרח התיכון. קטונתי. המדד הוא הרעיון של היותי חלק פעיל בחברה אזרחית. וגם - אני מתעדת. וכשאני חושבת למי מיועד התיעוד שלי, מצטייר לי בראש פרצופו של דוקטורנט להיסטוריה שיוכל לעשות שימוש בעבודה שלי.

תמונה אחת שווה יותר מאלף מילים..

שנה טובה לך יערה וחג שמח!

צטט: אבנר. 2009-09-20 20:04:14

צטט: יערת דבש 2009-09-17 10:33:39

צטט: Stone 2009-09-17 09:29:55

 לא תירוצים, יותר פשוט, את אופטימית, אני לא.

רק כי הואשמתי באופטימיות -

 

הנה מסקנה מארבע שנות שיטוט בגדה המערבית. אין פתרון. וזה עוד לפני שהכנסתי את הרצועה לסיפור הזה.

 

אני יכולה להסביר -

נהוג לדבר על שני פתרונות. הפופולארי - שתי מדינות לשני עמים, הפחות פופולארי - מדינה רב לאומית.

שתי מדינות לשני עמים - לא יקרה. אלא אם נפנה את כל ההתנחלויות. כ-ל. כולל הכל. תוכניות האצבעות למינהן (גרסת נתניהו, גרסאות אולמרט) יוצרות איים של מדינה פלסטינית. זו לא מדינה ברת קיימא. זה לא יחזיק. למשל - אריאל ותפוח יוצרות היום רצף טריטוראלי שמתחיל כמה קילומטרים מזרחה מהקו הירוק (חמישה בערך. אבל לא ספרתי) ונגמר בקו 60, עורק התחבורה הראשי של הגדה. רצף טריטוראלי יהודי בין שתי הערים הגדולות של הגדה, ראמללה ושכם. על הדרך אפשר להזכר בכך שלא מדובר במקרה. זו מדיניות מכוונת. תסתכל על אריאל, היא צרה מאוד וארוכה. מלבנית. עוד למשל אחד היא מעלה אדומים. אתה רואה אותנו מפנים את אריאל, תפוח ומעלה אדומים? אני לא. ואוסף של איים הם ברייה מדינית משונה.

 

מדינה רב לאומית - ובכן, שני הצדדים גזענים מידי בשביל זה. וגם אם לא, נוצרות אינסוף בעיות בלתי פתירות. כהרגלי אני חושבת על זה ברמה הכי זעירה שיש. בשנה שעברה מכרו בקפטרית מדעי החברה בהר הצופים סנדוויץ' לא כשר. העזו לעשות את זה רק בחודש האחרון ללימודים.

 

האמת ניכרת יותר במחסומים כמו קלנדיה ובית לחם, פחות באזור שכם, זה שאני מכירה טוב יותר, אבל זה בהחלט מגיע גם לשם (ניכר במחסומי מעבר פועלים, אייל וירתח). ישראל הולכת לסוג מסוים מאוד של מדינה רב לאומית. אפרטהייד. האפרטהייד הזה כבר כאן, הוא יעמיק ויתרחב לתחומי חיים נוספים.

 

 

 אם המסקנה שלך היא שאין פתרון, אז למה את בכל זאת מנסה לשנות ? אין אין תקווה - אז מה הטעם בעשייה ?

 לפעמים, כשחולה סופני שוקע בסבל אל שארית עתותיו, אפשר לנסות ולהקל עליו עד שיימוג. הפלסטינים אולי יסבלו פחות וישראל אולי תהיה מוסרית קצת יותר (או אכזרית פחות, ליתר דיוק). גם אם לא תביא העשייה לפיתרון שלם והחולה לא יקום ממיטתו, היא בהחלט עשויה לשנות לטובה. זה חשוב וזה ראוי.

שנה טובה וקלה יותר לכולם. 

צטט: בונגו 2009-11-19 18:18:16

צילום חזק. שואל את עצמי, מתי בני האדם יקלטו שיש מקום על הכדור הזה לכולם?..

תודה בונגו. ברוך הבא לבלוגי.

פתאום קראתי את המלה "שנה" אחרת - make a change ... - או שמא כך היתה תמיד?

ואני מאחלת לך יותר שלווה ונחת רוח.

והלוואי שרק דברים קטנים ישתנו, על הגדולים נתפשר, אם בכלל.

ולך אני מאחלת הצלחה בלימודים בחו"ל.

{יודעת שתעשי את זה על הצד הכי טוב, כמו כל דבר אחר בחייך}

זו כנראה התשוקה שבוערת בך.

צטט: Clair De Lune 2010-01-04 22:00:23

 

פתאום קראתי את המלה "שנה" אחרת - make a change ... - או שמא כך היתה תמיד?

 

לא חשבתי על זה. אחלה אחלה קריאה. אני מתכוונת לאמץ את זה.

צטט: אלת האש 2010-01-04 22:38:28

ואני מאחלת לך יותר שלווה ונחת רוח.

והלוואי שרק דברים קטנים ישתנו, על הגדולים נתפשר, אם בכלל.

 

ולך אני מאחלת הצלחה בלימודים בחו"ל.

{יודעת שתעשי את זה על הצד הכי טוב, כמו כל דבר אחר בחייך}

 

זו כנראה התשוקה שבוערת בך.

תודה אלת אש. שתהיה לנו שנה של זכויות אדם.

לי יהיה בקרוב תאריך נסיעה. אני יכולה לנסוע כבר עכשיו אבל החלטתי להשאר עד סוף הסמסטר וכנראה עוד מעט אחר כך. אני רוצה להשאר לעבוד כאן כדי לנסוע בשלב יותר נכון בכתיבה. הרבה הרבה תודה.