כותרות TheMarker >>
    p class="head">ברוכים הבאים לרשת החברתית TheMarker Café

    כדי להגיב לתכנים המופיעים באתר או לפתוח בו עמוד אישי, נבקש ממך לעבור תהליך הרשמה קצר.

    ההצטרפות לאתר תחבר אותך לעשרות אלפי חברים שגולשים בו מדי יום. לאחר תהליך הרשמה קצר, ניתן להזמין לאתר חברים שלך ולפגוש אנשים חדשים מכל הארץ, בכל הגילאים ומכל תחומי העיסוק.

    אנחנו מזמינים אותך להקים דף אישי ברשת האינטרנט. בדף זה ניתן לספר על עצמך, לכתוב בלוג (יומן רשת) ולהוסיף תמונות וסרטי וידאו. זו הדרך לבטא את עצמך, לקדם רעיונות עסקיים או חברתיים, ואפילו להיחשף למעסיקים פוטנציאליים.

    זה המקום לכתוב ולהשתתף בעשרות קהילות בנושאי כלכלה, אקטואליה, עסקים, תרבות ופנאי.

    ההרשמה לאתר לוקחת דקות בודדות, אם ברצונך להירשם לחץ כאן.

    Community Details

    מעורב

    מעורב
    קהילת מעורב (מיסודה של שיתופים) קשורה במיזם חברתי-אינטרנטי לקידום החברה האזרחית, ובעיקר אנשים וארגונים הקשורים בשינוי חברתי. יוזמת מעורב נועדה לרתום את העוצמה של רשתות חברתיות אינטרנטיות (באמצעות דה-מרקר קפה ורשתות אחרות) לטובת קידום משמעותי בהיקפו ומערכתי באיכותו, בעשיה החברתית בישראל.

    Society & Community

    Forum

    מעורב

    מעורב

    בפורום 'מעורב' נעלה ונשוחח על סוגיות, אתגרים והזדמנויות לפיתוח חזון 'מעורב' - מינוף התופעה והתשתיות של הרשתתו החברתיות האינטרנטיות, לטובת שגשוג ופיתוח מערכתי של החברה האזרחית וארגוני מגזר שלישי בישראל

    דילמת גלעד

    pages:1

    8/10/09 16:28
    0
    Rate this:
    0
    Yey!Ney!

    דב אבן-זהב

    Rank:

     

    דילמת גלעד

     

    האם אנחנו שבויים בקונספציית ה"לעולם אל תפגין חולשה"?

     

    האם אנחנו חזקים מספיק, כדי שיהיה מותר לנו לפעמים גם להיכנע? האם אנחנו בשלים מספיק כדי לקבל את עצמנו גם ככאלה, שבנסיבות בהן כוחנו לא עומד לנו, מותר לנו לוותר, לקבל תכתיב וסחיטה, למען מישהו ומשהו שיקר שלנו, למען שמירה על מהותנו?

    מה"עסקה " הזו לא נצא מנצחים, לא נצא קשוחים, לא נצא חזקים. נוכל לצאת ממנה שלמים יותר, מציאותיים יותר, עם סיפור בשל יותר אודות עצמנו.

     

    בסיפור הזה ישנו אדם אחד שהפך לחלק מחיי היום-יום שלנו - גלעד שליט, ישנה משפחתו, וישנה החברה הישראלית.  גלעד כלוא, מבודד מאיתנו, חי בכל רגע את שביו ונוצר את סיפורו בשלב זה בתוכו. 

    דרך "דילמת גלעד", אנחנו כחברה עוברים טלטלה הנוגעת בשורשי זהותנו המתפתחת.

    לאורך ההיסטוריה האנושית, רבים, מוכשרים וטובים מצאו עצמם שבויים בקונספציות של עצמם. האם זה קורה לנו גם בהקשר של "עסקת שליט"? כבכל דילמה ראויה לשמה, אם ישנה נכונות להתבונן בה מכל צדדיה, היא מהווה הזדמנות ללמוד עוד משהו על עצמנו. אני לא מעוניין ולא מתיימר לבטל את עמדת החוששים מויתור. מה שאני מבקש הוא לרווח מעט את הנחרצות, ולהתבונן קצת "במהופך" על חלק מאמונותינו, חששותינו והרגלי החשיבה שלנו.

    האם יתכן שיש משהו מעבר לטענת "ההשלכות המעשיות האיומות" של שחרור מספר כה גדול של אסירים-מרצחים שמעכב אותנו? האם האיום המשמעותי יותר נוגע בסיפור שלנו על עצמנו?

     

    לא עוד חסרי אונים

    כוחנו ועוצמתנו הצבאית מהווים מרכיב מרכזי של זהותנו הלאומית ושל הדימוי שלנו אודות עצמנו.  

    אין מילים לתאר את משקלו של ערך הכח, בנרטיב הלאומי שלנו, על רקע ההיסטוריה הטראומתית שלנו כעם שקם מתוך חורבות השואה, שהפך מעם נרדף וחסר אונים לאומה גאה, עצמאית, חזקה, בעלת יכולת הגנה עצמית.

     

    עוצמתנו הצבאית ידעה שיאים שסחפו אותנו בפרץ רגשי של גאווה ושל תחושה מרגיעה שלעולם לא נחזור למצב של חוסר אונים ושל אובדן יכולת לשלוט בגורלנו.

     

    הכח לפעמים חסר אונים

    והנה, על אף כוחנו הצבאי האדיר, אנחנו פוגשים שוב ושוב מציאות מורכבת שדומה שאינה ניתנת לפתרון כוחני של "זבנג וגמרנו". רבין, בזמן האינתיפאדה הראשונה, אמר "לשבור להם את העצמות". בהמשך הדרך הוא חשב שיש צורך בשימוש בעוד "כלים" כדי לפתור את בעיותינו. על מדשאת הבית הלבן הוא הציג עצמו כחייל שלחם באויבינו רוב חייו, אשר דאגתו לעמו, הביאה אותו לבחירה להמשיך את דרכו כלוחם בשדה השלום. אפשר להסכים או להתנגד עם בחירתו, אך משמעותה היא שמבחינתו, לתפיסת הכח הצבאי נוסף נדבך משלים של דיאלוג. אין זה מעבר פשוט, הוא כרוך בטלטלה פנימית עמוקה, בברור ובבחירה מחדש של אמונות, וגם במפגש עם חרדות קיומיות.

     

    החזק הוא גם חלש, המנצח גם מפסיד, הכניעה היא גם כח

    חטיפות חיילים ע"י ארגוני מחבלים לוקחות אותנו למחוזות מורכבים אף יותר. שוב אנחנו נתקלים בגבולות כוחנו ועוצמתנו הצבאית, שוב אנחנו במצב של חוסר אונים, שכן, לפחות בחלק מהמקרים, אין ביכולתנו לשחרר בכח את חטופינו. אך יותר מכך - אחרי החטיפה מופיעה "מחיר", דרישה, שעלינו להתמודד איתה, יותר נכון עם עצמנו.

     

    חוטפיו של גלעד דורשים מאיתנו משהו שהוא יותר מאשר אסירים-רוצחים. הם דורשים מאיתנו לתת או לעשות משהו, שלנו, כחברה בהתהוות, עם חרדותנו, עם עברנו הטראומתי, עם העוינות הרוחשת סביבנו, ועם עוצמתנו והצלחותינו - קשה לנו מנשוא.

     

    מעשה החטיפה מציב אותנו בפני החלטה אשר מגדירה מחדש מרכיבי יסוד בסיפור שלנו אודות עצמנו.

     

    הבחירה לצאת למלחמת לבנון השנייה, הייתה קלה לנו בהרבה מקבלת החלטה ב"דילמת גלעד".

     

    אנחנו כל כך רוצים להיות תמיד חזקים... אנחנו יודעים להילחם, לנצח, להשתמש בכח מתון, סביר, וגם חסר מעצורים.

     

    מה שאנחנו כה פוחדים ממנו, מה שקשה לנו מנשוא היא קבלת החלטה מתוך בחירה שלנו, לאחר שיקול דעת, שאנחנו במקרה זה מכירים בקוצר ידנו, שהיא אכן אינה תמיד ארוכה, וכדי להשיג משהו שיקר לנו, אנחנו נכנעים לדרישות החמס. אנחנו יודעים לנצח, אך עדיין לא למדנו להיכנע.

     

    עדיין קשה לנו לקבל שמותר לפעמים להיות חלש מבלי לחשוש מקטסטרופה והתערערות כללית, בעיקר של הסיפור שלנו אודות עצמנו.

     

    האם אנחנו חזקים מספיק, כדי שיהיה מותר לנו לפעמים גם להיכנע? האם אנחנו בשלים מספיק כדי לקבל את עצמנו גם ככאלה שבנסיבות בהן כוחנו לא עומד לנו, מותר לנו לוותר, לקבל תכתיב וסחיטה, למען מישהו שהוא חלק יקר שלנו, למען עצמנו?

     

    גמישות עד גבול המהות

    נכון, גם כניעה צריכה גבולות. היא צריכה הבחנה בין מה שמהותי לנו ומה שפחות מהותי. אדם שנכנע לדרישות שודד ומוסר לו את כל הכסף והרכוש שעליו, כדי להגביר את הסיכוי להציל את חייו, מוותר על משהו חשוב כדי לשמור על משהו מהותי יותר.  באופן דומה גם ויתור על פנטזיות וציפיות מופרזות כדי לשמור על קשר עם אדם שיקר לנו, יכול להיחשב בבחינת כניעה בתוך מסגרת סבירה של גבולות. בעצם כניעה בזמן הנכון ובעניין הנכון, שאינה בבחינת ויתור בסיסי על מהותנו, הינה מנגנון חשוב המהווה השלמה ליכולות וכוחות אחרים.

     

    שחרור 1000 מחבלים הוא אומנם כניעה מכאיבה וקשה ביותר לדרישות החמס, אך היא עדיין רחוקה מאד מלהיות בבחינת פגיעה במהותנו (נושא רב פנים בפני עצמו). יותר מזה, אי שחרורו של גלעד הינו פגיעה מהותית במי שאנחנו, בערכי היסוד של חברתנו. "כל המציל נפש אחת...", מייצג נאמנה את אחד מיסודות קיומנו כחברה, את מרכזיות וחשיבות היחיד, את ההדדיות שבין מחויבות היחיד לחברה, לבין מחויבות החברה ליחיד.

     

    מנהיגות חזקה היא לא רק זו המתייצבת באומץ מול אויבים. מנהיגות חזקה היא אמיצה מספיק כדי להתגמש, כדי לוותר, כדי להבחין במה שמהותי לנו, כדי לספר לנו עלינו את האמת, ולהתיר לנו גם להיכנע לדרישות ולנצח בשמירה על מהותנו.

     

    "דילמת גלעד" היא הזדמנות לאפשר לעצמנו תהליך טבעי של התבגרות, של התקדמות בדרך החתחתים של התפתחותנו. זוהי הזדמנות עבורנו, ללמוד להיות חזקים וגאים ובו בזמן לקבל בצניעות את חולשותינו, להתפכח מהגשמת כל חלומותינו אודות עצמנו לטובת התרכזות במה שבאמת מהותי לנו.

    אנחנו יודעים לנצח, האם אנחנו בשלים מספיק כדי לדעת גם להיכנע?

     

     

     

     

     

     

     

     

     


    --
    http://www.humanism.co.il
    9/10/09 03:23
    1
    Rate this:
    1
    Yey!Ney!

    חץ עין נץ

    Rank:

    אכן פטפטת ראויה. תאורית הכוח החבוי בתבוסה היא מענינית אבל אפשר לשאול שאלה פשוטה? ומה עם כל הגלעדים  חסרי השם שימתו אחרי העיסקה המטופשת הזאת שהיא חסרת כל הגיון להוציא את ההגיון שאתה לא מוכן לשלם שום מחיר בעבור עמדות עקרוניות.

     

    חנוך דאום במעריב אמר לפחות חולשתינו בכך שנשחרר את גלעד ויהרגו כמה עשרות אנשים חילים ואזרחים. תגיד "אני מעדיף שימותו אנשים שאני לא יודע את שמם" ככה יותר נוח לי. אין שום חוזק בעסקה הזאת היא חסרת כל הגיון ופחדנית ותעלה בדמים מרובים.  לא מספיק שנהלו עם חמאס מו"מ מיותר אלא עכשיו אתם עומדים ודורשים לקיים עיסקה שכל מהותה היא שפיכות דמים מיותרת. לא צריך להיות גאון שלולא המו"מ ולוא כל אותן כרוכיות מצווחות גלעד שליט גלעד שליט תחת כל גבעה רמה יש סיכוי סביר שהוא היה כבר בבית ובעבור כמ אסירים בודדים. קודם התרוצצתם תחת כל גבעה רמה וצווחתם לשחרר את גלעד והעלתם את מחירו עכשיו אתם מגיעים עם כל מיני קונסטרוקציות שמדובר בחוזקה בכלל. מסכנים הוריו שנפלו לידיד ערמת נוכלים שעושים גם פרסומת אישית לעצמם ונתקעים בכל מקום עם איזה תאוריות מהפכניות ששלום היא מלחמה וחופש זה עבדות ורעש זה שקט....לא רק זה אלא שטיפשים מסוגך גם מעלים את המחיר הדרישה הייתה לשחרר 450 מחבלים אתם דחפתם את המספר הזה של ה1000 לחמאס לפה. 

     

    במצב הנתון הפתרון היחדי לבעיה למרבה הצער הוא פשוט לנסות לשחררו בכוח ולקחת את הסיכון. אני רק חושב איזה מרחק עברה מדינת ישראל מאנטבה ועד הסיפור הזה. כמאתים חילים יצאו למבצע אנטבה תוך כדי לקיחת סיכון אישי אדיר איש מהם לא ציין שהתפקיד של הצבא זה להחזיר אותם הביתה בשלום  להזכיר לך לא כולם חזרו. המחשבה שאיש כמו יוני נתניהו אבד את חייו בכדי שאיזה אויל אחד כמוך יטען שלושים שנה אחרי זה שצירך לתת להם כל מה שהם מבקשים כי בזה כוחנו צריכה להעביר חלחלה בכל אחד. יש הרשקו אחד שאינו הולך כבר שלושים שנים בכדיש אתה ואני נוכל לטוס בלי שיחטפו אותנו. 

     החוטפים באנטבה דרשו את שחרורם של 53 "לוחמי חופש", ביניהם 40 מחבלים הכלואים בישראל, הגדלתי בכדי שתוכל לקרא אם לא הבנת. ארבעים אתה מבין ועל זה עם ישראל הלך וסיכן כמה מאות לוחמים ונעמד על רגליו האחוריות. ואי שלא דיבר על המחיר ואיש לא דיבר על זה שצהל התפקיד שלו להחזיר אותם הביתה בשלום. האמריקאים התבוננו שלווה סטואית איך ששחטו בשידור חי את דניאל פרלמן אותו דבר הגרמנים רק מדינת ישראל יוצאת מדעתה בגלל שבוי אחד ולא עושה את המינמום הנדרש וזה להעיבר את שבויי החמאס לדיאטה של דגני בוקר וזהו ללא ביקורים ללא לכום בדיוק כמו שגלעד מקבל וזהו.. לא מתווך ולא נעלים ואם חלילה וחס הם יהרגו אותו ? לרדוף בדיוק כמו שרדפו את מבצעי מינכן וזהו. 

     

    אבל יש לי אולי פתרון יותר טוב במקום אלה שיהרגו אולי תתחלף עם גלעד שליט? תתארגנו כמה צדנקים מהסוג שלך ותנדבו שהחמאס יקבל אותכם במקום גלעד ובמקום ההרוגים הבאים?  ככה גם גלעד יחזור הביתה גם החמאס לא יצטרך לטרוח לחטוף עוד חילים ושלום על ישראל....


    --
    ללא מורא וללא משוא פנים, היעלה על הדעת?
    9/10/09 09:12
    0
    Rate this:
    0
    Yey!Ney!

    מירי-ב

    Rank:
    אני מסכימה עם מסקנתך הסופית בעניין "סוגיית שליט", אולם אינני מסכימה עם ההנחה שמקופלת בטענותיך מההתחום הפסיכולוגי, לפיה שחרור המחבלים צריך להיות מובן ומוצג בהכרח ככניעה.  כתבתי על כך בפוסט (ארוך מדי, מודה...) בבלוג שלי, שעיקרו הוא כי ייתכן שכל השיח שלנו בנושא זה מעוות מלכחתחילה משום היצמדותנו להנחות יסוד מסוימות שלא בטובתינו.
    9/10/09 10:37
    0
    Rate this:
    0
    Yey!Ney!

    מירי-ב

    Rank:

    צטט: חץ עין נץ 2009-10-09 03:42:21

    אכן פטפטת ראויה. תאורית הכוח החבוי בתבוסה היא מענינית אבל אפשר לשאול שאלה פשוטה? ומה עם כל הגלעדים  חסרי השם שימתו אחרי העיסקה המטופשת הזאת שהיא חסרת כל הגיון להוציא את ההגיון שאתה לא מוכן לשלם שום מחיר בעבור עמדות עקרוניות.

     

    חנוך דאום במעריב אמר לפחות חולשתינו בכך שנשחרר את גלעד ויהרגו כמה עשרות אנשים חילים ואזרחים. תגיד "אני מעדיף שימותו אנשים שאני לא יודע את שמם" ככה יותר נוח לי. אין שום חוזק בעסקה הזאת היא חסרת כל הגיון ופחדנית ותעלה בדמים מרובים.  לא מספיק שנהלו עם חמאס מו"מ מיותר אלא עכשיו אתם עומדים ודורשים לקיים עיסקה שכל מהותה היא שפיכות דמים מיותרת. לא צריך להיות גאון שלולא המו"מ ולוא כל אותן כרוכיות מצווחות גלעד שליט גלעד שליט תחת כל גבעה רמה יש סיכוי סביר שהוא היה כבר בבית ובעבור כמ אסירים בודדים. קודם התרוצצתם תחת כל גבעה רמה וצווחתם לשחרר את גלעד והעלתם את מחירו עכשיו אתם מגיעים עם כל מיני קונסטרוקציות שמדובר בחוזקה בכלל. מסכנים הוריו שנפלו לידיד ערמת נוכלים שעושים גם פרסומת אישית לעצמם ונתקעים בכל מקום עם איזה תאוריות מהפכניות ששלום היא מלחמה וחופש זה עבדות ורעש זה שקט....לא רק זה אלא שטיפשים מסוגך גם מעלים את המחיר הדרישה הייתה לשחרר 450 מחבלים אתם דחפתם את המספר הזה של ה1000 לחמאס לפה. 

     

    במצב הנתון הפתרון היחדי לבעיה למרבה הצער הוא פשוט לנסות לשחררו בכוח ולקחת את הסיכון. אני רק חושב איזה מרחק עברה מדינת ישראל מאנטבה ועד הסיפור הזה. כמאתים חילים יצאו למבצע אנטבה תוך כדי לקיחת סיכון אישי אדיר איש מהם לא ציין שהתפקיד של הצבא זה להחזיר אותם הביתה בשלום  להזכיר לך לא כולם חזרו. המחשבה שאיש כמו יוני נתניהו אבד את חייו בכדי שאיזה אויל אחד כמוך יטען שלושים שנה אחרי זה שצירך לתת להם כל מה שהם מבקשים כי בזה כוחנו צריכה להעביר חלחלה בכל אחד. יש הרשקו אחד שאינו הולך כבר שלושים שנים בכדיש אתה ואני נוכל לטוס בלי שיחטפו אותנו. 

     החוטפים באנטבה דרשו את שחרורם של 53 "לוחמי חופש", ביניהם 40 מחבלים הכלואים בישראל, הגדלתי בכדי שתוכל לקרא אם לא הבנת. ארבעים אתה מבין ועל זה עם ישראל הלך וסיכן כמה מאות לוחמים ונעמד על רגליו האחוריות. ואי שלא דיבר על המחיר ואיש לא דיבר על זה שצהל התפקיד שלו להחזיר אותם הביתה בשלום. האמריקאים התבוננו שלווה סטואית איך ששחטו בשידור חי את דניאל פרלמן אותו דבר הגרמנים רק מדינת ישראל יוצאת מדעתה בגלל שבוי אחד ולא עושה את המינמום הנדרש וזה להעיבר את שבויי החמאס לדיאטה של דגני בוקר וזהו ללא ביקורים ללא לכום בדיוק כמו שגלעד מקבל וזהו.. לא מתווך ולא נעלים ואם חלילה וחס הם יהרגו אותו ? לרדוף בדיוק כמו שרדפו את מבצעי מינכן וזהו. 

     

    אבל יש לי אולי פתרון יותר טוב במקום אלה שיהרגו אולי תתחלף עם גלעד שליט? תתארגנו כמה צדנקים מהסוג שלך ותנדבו שהחמאס יקבל אותכם במקום גלעד ובמקום ההרוגים הבאים?  ככה גם גלעד יחזור הביתה גם החמאס לא יצטרך לטרוח לחטוף עוד חילים ושלום על ישראל....

    אלוהים אדירים, כמה שנאה ומשטמה יכולות להיות בתגובה אחת ועוד כלפי אדם שאתה (ככל הנראה) אינך מכיר כלל.  ככה להתחיל את השנה?!  שתהיה לך (ולכולנו) שנה טובה ומתוקה, עם קצת פחות אגרסיות ואולי, שומו שמיים, גם הידברות כנה ומכבדת בין "ימין" ל"שמאל" בדרך לראיית עולם קצת פחות דיכוטומית ומעט יותר מורכבת של ה"מציאות" בה אנו חיים.

     

    9/10/09 15:57
    0
    Rate this:
    0
    Yey!Ney!

    חץ עין נץ

    Rank:

    צטט: מירי-ב 2009-10-09 10:37:44

    והים אדירים, כמה שנאה ומשטמה יכולות להיות בתגובה אחת ועוד כלפי אדם שאתה (ככל הנראה) אינך מכיר כלל.  ככה להתחיל את השנה?!  שתהיה לך (ולכולנו) שנה טובה ומתוקה, עם קצת פחות אגרסיות ואולי, שומו שמיים, גם הידברות כנה ומכבדת בין "ימין" ל"שמאל" בדרך לראיית עולם קצת פחות דיכוטומית ומעט יותר מורכבת של ה"מציאות" בה אנו חיים.

     

     

     

    חג שמח גם לך. מה אני צריך להכיר? להציע שימותו כמה עשרות ישראלים זה בסדר לחג ולהעביר על זה ביקורת זה שנאה ומשטמה? מה זה המאבק הזה זה איזה פרה קדושה שאסור לדבר עליה? זה ויכוח אמיתי על דברים אמיתיים ....המציאות שלנו מורכבת והתשובות עליה מורכבות. 

     

    חג שמח.

     

    עדי  


    --
    ללא מורא וללא משוא פנים, היעלה על הדעת?
    9/10/09 16:12
    0
    Rate this:
    0
    Yey!Ney!

    menasheg5

    Rank:


    הנקודה היא לא עם יש לנו אומץ להפסיד ,להפסיד אל מול מה?אינינו משתתפים בתחרות כל שהיא.

     

    שאלת השאלות מה אנחנו מוכנים לעשות על מנת ליצור את התוצאות שאנחנו אומרים שאלה התוצאות שאנחנו רוצים או בפשטות מה אנחנו מוכנים לעשות על מנת להחזיר את גלעד שליט,לצערי התשובה עד עכשיו היא כלום פרט לדיבורים ומלחמה על פיסת הודעה בעיתון וטוב יותר בטלויזיה.עלוב? אולי ?אבל זה כל מה ש"מנהיגי" העם מוכנים באמת לעשות.....


    --
    חבר.
    10/10/09 01:00
    0
    Rate this:
    0
    Yey!Ney!

    שונגון

    Rank:

    קודם כל בלי ניתוחים פסיכולגים בגרוש עם חור.

    אנחנו בוגרי מלחמות ופיגועים ואוסלו)  ומו"מ .קצת מכירים את המטריה.

     

     

    א..ברגע שתשחרר 1000(מאיפה המספר הזה אתם מעלים בחזקה את מספר האסירם בכל יום?), הרף הבא יהיה קשה יותר מהו הקו האדום שלך?

    ב. אם מי שמתכנן יידע שתמיד יוכל להשתחרר רק אם יחטפו חייל אחד יחטפו יותר חיילים ויבוצעו יותר פיגועים.

    ג. מה עם הנרצחים בפיגועים, הנוכחים והעתידיים?

    ד. מחבלים צריכים לשבת מוסרית בכלא. 

    ה. שכחת שגם לנו מנוף לא קטן, גם להם יש אמהות ונשים שמחכות בקוצר רוח .דבר שאצלנו מתעלמים ללא הרף.

    שמעתי את קשקושי "אנחנו יותר מוסרים", "דואגים יותר לילדנו","אין לנו ברירה" הנובעים מחולשה.

    אני בעד ישראל כנושא משא ומתן קשוח, למען הנרצחים הנוכחים והעתידים ולמען הגילעדים הבאים. 

    מלקחי אוסלו בין היתר גרס ש"אנחנו חזקים ויכולים לוותר", אנחנו מעצמה" ואחרי ההסכם, שטפו המחבלים את רחובות ישראל בדם.

    ו"החזקים" פחדו לנסוע באוטובוסים או לצאת לקניון. 

     

     

     

    10/10/09 01:46
    0
    Rate this:
    0
    Yey!Ney!

    dror99

    Rank:

    לפני כמה חודשים כתבתי מאמר בנושא, אני קראתי לו באופן דומה לך "דילמת השליט"   על הדו משמעתויות של המילה.

     

    אני ניתחתי את העניין בהקשר של ניסיון חילוץ נחשון וקסמן, שלדעתי למרות שבמבט ראשון הוא נכשל למעשה ניסיון חילוץ זה מנע לא מעט חטיפות. הנה הקטע הרלוונטי לעניינו מתוך המאמר שלי


     

    גלעד שליט

    אפשר לנתח כל פעולה ופעולה שנעשתה מאז אותו ניסיון חילוץ של נחשון וקסמן, רוב רובן פגעו בסופו של דבר בהרתעה הישראלית והביאו לחטיפת שליט.           

    נדמה לנו שהמטרה של החמאס היא לשחרר אסירים. לדעתי, המטרה שלהם היא אחרת, המטרה להשפיל את ישראל ולעודד את הציבור הערבי בעולם כולו להמשיך לנסות לסלק את היהודים/ציונים מישראל.

    לדעתי, התגובה של ישראל לחטיפה הייתה מאוד מינורית ולא נכונה, החמאס הוא לכל הדעות ישות אויבת לישראל שיש בידה טריטוריה, כך צריך להתייחס אליה.

    ולכן לדעתי, ישראל הייתה צריכה בין השאר להגדיר את לוחמי החמאס כלוחמים בלתי חוקיים, כלומר כל איש חמאס שסיים את תקופת מאסרו הופך לשבוי במחנה שבויים, וכך כל איש חמאס שנתפס ואין ראויות נגדו מלבד השתייכותו לארגון. זאת בנוסף להפסקת כל הקשרים הכלכליים עם מדינת החמאס בעזה.

     

    אנחנו חייבים לזכור שאנחנו במזרח התיכון, ובמזרח התיכון שבאים למשא ומתן צריך שיהיו לך כמה שיותר נכסים ומנופי לחץ על הצד השני.

    באופן אבסורדי, ישראל היא הצד החזק בסיפור שיש בידיה באופן תיאורטי שורה ארוכה של קלפי מיקוח חזקים, לחמאס יש בידיו קלף מיקוח ישיר אחד ויחיד.

    במשך השנים הקלפים של ישראל נחלשו, אם זאת מתוך חוסר חשיבה, ניסיון למצוא-חן בידי המערב, או דעת קהל לחוצה ולחצת של הציבור והתקשורת בישראל.

    החמאס בחכמה רבה, הצליח לנצל את החולשות של ישראל הקלפים שהיו בידי ישראל נוטרלו, אם זה תוך הפעלת התקשורת הערבית, ואם זה תוך הפעלה של התקשורת הישראלית.

     

    לסיום, אני לא פוסל שיחורר שבוים של החמאס תמורת שליט, אני גם לא פוסל שחורר אסירים עם דם על הידיים. אבל בהבדל אחד גדול, לא לשחרר אף אסיר שגרם למותם של אזרחים, זאת להבדיל מאסירים שהרגו חיילים.

     

    הדבר האחרון שמנהיג רוצה זה להיות בדילמה הזו, אבל בדיוק בדילמה כמו זו מנהיג נבחן

     

    10/10/09 11:24
    0
    Rate this:
    0
    Yey!Ney!

    חץ עין נץ

    Rank:

    צטט: dror99 2009-10-10 01:48:09

    לפני כמה חודשים כתבתי מאמר בנושא, אני קראתי לו באופן דומה לך "דילמת השליט"   על הדו משמעתויות של המילה.

     

    אני ניתחתי את העניין בהקשר של ניסיון חילוץ נחשון וקסמן, שלדעתי למרות שבמבט ראשון הוא נכשל למעשה ניסיון חילוץ זה מנע לא מעט חטיפות. הנה הקטע הרלוונטי לעניינו מתוך המאמר שלי


     

    גלעד שליט

    אפשר לנתח כל פעולה ופעולה שנעשתה מאז אותו ניסיון חילוץ של נחשון וקסמן, רוב רובן פגעו בסופו של דבר בהרתעה הישראלית והביאו לחטיפת שליט.           

    נדמה לנו שהמטרה של החמאס היא לשחרר אסירים. לדעתי, המטרה שלהם היא אחרת, המטרה להשפיל את ישראל ולעודד את הציבור הערבי בעולם כולו להמשיך לנסות לסלק את היהודים/ציונים מישראל.

    לדעתי, התגובה של ישראל לחטיפה הייתה מאוד מינורית ולא נכונה, החמאס הוא לכל הדעות ישות אויבת לישראל שיש בידה טריטוריה, כך צריך להתייחס אליה.

    ולכן לדעתי, ישראל הייתה צריכה בין השאר להגדיר את לוחמי החמאס כלוחמים בלתי חוקיים, כלומר כל איש חמאס שסיים את תקופת מאסרו הופך לשבוי במחנה שבויים, וכך כל איש חמאס שנתפס ואין ראויות נגדו מלבד השתייכותו לארגון. זאת בנוסף להפסקת כל הקשרים הכלכליים עם מדינת החמאס בעזה.

     

    אנחנו חייבים לזכור שאנחנו במזרח התיכון, ובמזרח התיכון שבאים למשא ומתן צריך שיהיו לך כמה שיותר נכסים ומנופי לחץ על הצד השני.

    באופן אבסורדי, ישראל היא הצד החזק בסיפור שיש בידיה באופן תיאורטי שורה ארוכה של קלפי מיקוח חזקים, לחמאס יש בידיו קלף מיקוח ישיר אחד ויחיד.

    במשך השנים הקלפים של ישראל נחלשו, אם זאת מתוך חוסר חשיבה, ניסיון למצוא-חן בידי המערב, או דעת קהל לחוצה ולחצת של הציבור והתקשורת בישראל.

    החמאס בחכמה רבה, הצליח לנצל את החולשות של ישראל הקלפים שהיו בידי ישראל נוטרלו, אם זה תוך הפעלת התקשורת הערבית, ואם זה תוך הפעלה של התקשורת הישראלית.

     

    לסיום, אני לא פוסל שיחורר שבוים של החמאס תמורת שליט, אני גם לא פוסל שחורר אסירים עם דם על הידיים. אבל בהבדל אחד גדול, לא לשחרר אף אסיר שגרם למותם של אזרחים, זאת להבדיל מאסירים שהרגו חיילים.

     

    הדבר האחרון שמנהיג רוצה זה להיות בדילמה הזו, אבל בדיוק בדילמה כמו זו מנהיג נבחן

     

     

     חוסר הנהגה אמתית זה בעצם המשבר פה. אז יכולים לכתוב לי שהפתרון של כניעה מוחלטת לטרור ולבירונות זה פתרון "מורכב" ואילו התמודדות עם המציאות הכואבת שאין פתרון פשוט, ופשוט אי אפשר לוותר לכל סחטן ובריון זה חשיבה כוחנית. וצריך אולי לשלם מחירים כבדים. 


    --
    ללא מורא וללא משוא פנים, היעלה על הדעת?
    10/10/09 21:39
    0
    Rate this:
    0
    Yey!Ney!

    hv

    Rank:

    באמת שנמאס, כל שלושה ימים קם לו צדיק נסתר אחר ומוכיח באותות ומופתים תוך הסתמכות ידענית על מדעי הרוח, עקרונות המוסר האוניבסלי והאתיקה הבין גלקטית כי צריך לשחרר ארכי רוצחים מורשעים שהביאו על אלפי ישראלים ,גברים, ילדים, נשים וטף מיתות משונות, נכויות קשות, גידמות, עוורון, כוויות משחיתות גוף וטראומות מצלקות נפש. את העוות המוסרי הזה הם מצדיקים בשחרורו של חייל אחד שנשבה בקרב (בו נהרגו אגב שני חיילים נוספים שגם להם משפחה שכנראה לא תקבל קלטת וידאו אבל בטוח קיבלה דגל ומצבה קטנה וקרה).

     

    תמורת גלעד שליט נשחרר את האיש שתכנן בקפדנות את הרצח ההמוני במלון פארק, או אלו ששלחו נערים פלסטינים להתפוצץ באוטובוסים הומי אדם ובבתי קפה, את מפוצצי הנערים בדולפינריום, את מרסקי הילדים המחופשים לספיידרמן וסופרמן בדיזינגוף סנטר. משפחותיהם המרוסקות, הגדומות, השבורות של אלו שראשי בנותיהם ואברי בניהם התגוללו ברחובות ירושליים ותל אביב כנראה פחות חשובות ממשפחת שליט, החי האחד שווה יותר מאלף המתים ואלף רוצחיהם. דמי אחיכם זועקים מן האדמה, אבל אתם עסוקים מדי בעצרת של כוכבני ישראל המאוהבים בתדמיתם, של צדקני ה"כל מחיר", של סופרי הימים והשעות וצבאות החברים. בושה לעם הזה שחבורת רוצחים מזוקנים פרימיטיביים להדהים משתעשעת בו ומשחקת בנשמתו על רקע גבותיה המורמות של יונית לוי.

     

    מדינת ישראל היא כנראה המדינה היחידה בעולם בה חיילים חמושים נקראים ילדים, שבה אמהות חשובות יותר מאינטרסים לאומיים ושחיי אזרחיה הם מטבע העובר לסוחר. תשאלו את תושבי שדרות  שמשך שנים קיבלו טילים על הראש, להם לא היה צבא חברים ועד "עופרת יצוקה" נראה היה שגם צבא הגנה לא ממש היה להם. אגב כך, איפה הם אותם גאונים שנשבעו בנקיטת חפץ שאת הקאסמים אי אפשר לעצור? איפה הם, כנראה אצל גולדסטון.

    pages:1

    Viewing Discussion: Everyone
    Add Reply: All members