שקט וסערה? איך זה הולך ביחד? דבר והיפוכו?
שקט סוער – זהו שמה של התערוכה הקרובה שלי, שתיפתח ב-1 בנובמבר בראשון לציון. הפרטים בסוף הפוסט – אבל שקט סוער זה הרבה יותר מתערוכה.
שוב ושוב אני מוצאת את עצמי בין השקט והסערה. לא פעם אני אומרת – לעצמי, וגם לאחרים – "עזבו אותי מהכל. לא רוצה תערוכות לא רוצה אקשן, רוצה רק את השקט שלי"... עובר יום, עוברים יומיים, השקט המבורך מגיע, ואז – "אני צריכה משהו... אני צריכה שינוי... אני רוצה כיוון חדש..."
אחרי סערה רוצים שקט, ואחרי השקט רוצים סערה חדשה. אומרים שזה אופייני לאמנים – לי נראה שזה נכון כמעט לכל אדם.
כנראה ששני הניגודים האלה חיוניים לנו. כמו שכל אחד זקוק לשינה, כך זקוקים לתקופות של רגיעה, אפילו של בטלה – בעצם, תקופות של הטענת מצברים. אבל כשהמצברים טעונים, חייבים להשתמש באנרגיה שנאגרה – צריך סערה חדשה.
לקראת התערוכה הזו סידרתי לעצמי סערה חדשה. בקושי יומיים של רגיעה אחרי היום הפתוח, וכבר צצה התחושה שזה הזמן להעיז, לעשות משהו אחר. כבר תקופה ארוכה האצבעות "מדגדגות" לי לצייר. אני מציירת בלי סוף בדמיון, אני משתמשת לפעמים בעכבר המחשב כמכחול – אבל עכשיו בא הזמן להחזיק בדבר האמיתי, ולעלות עוד שלב.
עזרו לי בזה חברות יקרות, שפתחו לי חלון לעולם הציור וגם עזרו לי להעיז. בחרתי מספר תמונות דיגיטליות שהרגשתי שהן "מבקשות" ליטוף של מכחול, התגברתי על הפחד – וזה הצליח ! (לפחות לדעתי...)
צירפתי דוגמא – תמונת "קלילות" שיצרתי באמצעים דיגיטליים, ואהבתי מהרגע הראשון. הציור במכחול לא שינה את הקלילות – אבל הוא העשיר אותה מאד, הוסיף עוד קצת שקט סוער...
מי שירצה יוכל לראות במו עיניו בהיכל התרבות של ראשון לציון, בין התאריכים 1 ו-30 בנובמבר. החלטתי לוותר על פתיחה רשמית, אבל אשמח לתאם שם פגישה עם כל מי שרוצה לבוא.
ההיכל פתוח לביקורים כל בוקר בימי חול בין השעות 9:00 ו-14:00, וכמובן – בערבים שבהם מתקיימים מופעים (כמעט כל ערב – ניתן לבדוק באתר).
שנדע כולנו שקט מבורך וסערות טובות !
1 לנובמבר - התערוכה נפתחה היום !!
כולם מוזמנים כמובן !
תודה !
כל הזכויות שמורות לאורית גפני
דרג את התוכן:
מתחברת מאד לענין השקט הסוער.
וחץ מזה מאד אוהבת את העבודות שלך.
מקסים!